1

[The following rules apply when] ordinary money and money from the second tithe become scattered [in the same place]. If he gathered from both sides, what he gathers belongs to the second tithe until he reaches the original amount and then the remainder is ordinary produce.1 If he mixed the coins together2 and grabbed a handful or gathered only from one side, he should calculate the percentage proportionately.3

What is implied? There were 200 coins of the second tithe and 100 ordinary coins. They became scattered. He mixed them and picked them all up, but found only 270, 180 are the second tithe and 90 are ordinary coins. This is the general principle. Those that are gathered are considered as the second tithe. Those that are mixed together are divided according to the percentage.

He should4 make a stipulation and say: "If those in my hand are from the second tithe, the remainder are ordinary money and if they are ordinary money, the holiness from the coins from the second tithe wherever they are is transferred to them."

א

מעות חולין ומעות מעשר שנתפזרו וליקט מיכן ומיכן מה שלקט לקט למעשר עד שישלים והשאר חולין ואם בלל וחפן או שליקט מצד אחד ומצא חסר הרי זה לפי חשבון כיצד היו מאתים מע"ש ומאה חולין נתפזרו ובללן וחפן הכל נמצאו מאתים ושבעים הרי ק"פ מהן מעשר וצ' חולין זה הכלל המתלקטין למעשר שני והנבללין לפי חשבון מתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הן חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהן מחוללין עליהם:

2

When a sela of the second tithe becomes mixed with a sela of ordinary money, one should bring coins - even brass coins5 - worth a sela and say: "Wherever the sela of the second tithe is, its holiness is transferred to these coins." Afterwards, he should chose the better6 of the two [selaim] and transfer the holiness of the brass coins to it. Thus the better selahas been become the money of the second tithe.

ב

סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת ואומר סלע של מעשר שני בכ"מ שהיא מחוללת על המעות האלו ואח"כ בורר את היפה שבשתיהן ומחלל המעות של נחושת עליה ותחזור הסלע היפה למעשר:

3

When [a father] tells his son: "Produce from the second tithe is found in this corner," and is found in another corner, it is ordinary produce.7 If he told him: "A maneh there,"8 and 200 were discovered, the remainder is ordinary money.9 "There are 200," and only a maneh was discovered, it is ordinary money.10 If he left a maneh and discovered 200 or 200 and discovered a maneh, the entire amount is ordinary money.11 [This applies] even if the money is found in two wallets.12

ג

האומר לבנו מע"ש בזוית זו ונמצא בזוית אחרת הרי אלו חולין אמר לו הרי שם מנה ונמצא מאתים השאר חולין הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין הניח מנה מעשר ונמצא מאתים מאתים ונמצא מנה אפילו הן בשני כיסין הכל חולין:

4

If his father told him: "I have a pouch [with produce] from the second tithe at home," and [the son] found three pouches, the greater one is [considered as containing produce from] the second tithe13 and the remainder are [considered as containing produce containing] ordinary produce. Nevertheless, he should not make use of [the produce from] the smaller pouches until he transfers their holiness to the greater one.14

ד

אמר לו אביו כיס מעשר שני לי בבית הלך ומצא שם שלשה כיסים הגודל שבכולן מעשר והשאר חולין ואעפ"כ לא יאכל מן הקטנים עד שיחללם על הגדול:

5

[The following laws apply when] a person loses his power of speech. If he was asked: "Is your produce from the second tithe in this-and-this place?" and he nodded his head, he should be tested three times like he is tested with regard to a bill of divorce.15 [If it is proven that he understands what he is being told,] his words have consequence.

ה

מי שנשתתק ואמרו לו מע"ש שלך במקום פלוני והרכין בראשו בודקין אותו שלש פעמים כדרך שבודקין לגיטין והרי דבריו קיימין:

6

If one was told in a dream: "The produce from the second tithe of your father that you are seeking is in this-and-this place," [the statements are of no consequence.16 This applies even] if he found the produce there like he was told. For words communicated in a dream are of no significance at all.17

ו

אמרו לו בחלום מעשר שני של אביך שאתה מבקש הרי הוא במקום פלוני אף ע"פ שמצא שם מה שנאמר לו אינו מעשר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:

7

Although a person tells his sons: "Even if you are dying, do not touch [what is in] that corner,"18 if money is found there, it is considered as ordinary money.19 [Different laws apply if] he buried money in their presence and told them: "It belongs to so-and-so" or "It is from the second tithe." If it appears that he is speaking with guile,20we do not pay attention to his words. If it appears that he is serious, his words are given weight.21

ז

האומר לבניו אפילו אתם מתים אל תגעו בזוית זו ונמצאו שם מעות הרי אלו חולין טמן מעות מפניהם ואמר להם של פלוני הן או של מעשר שני הן אם כמערים אין חוששין לדבריו ואם כמתכוין דבריו קיימין:

8

When a person finds a container22 with the letter mem written on it, its contents23 [are considered as] the second tithe.24 When there is a dalet written on it, its contents are considered demai; a tet, tevel; kuf, for a sacrifice. If the container was metal,25 the container and its contents were consecrated for a sacrifice. For in dangerous times,26 they would write one letter from the name [as a sign].

ח

המוצא כלי וכתוב עליו מ' הרי מה שבתוכו מעשר שני ד' דמאי ט' טבל ת' תרומה ק' קרבן ואם היה של מתכת הוא ומה שבתוכו קרבן שכן היו כותבין אות אחת מן השם בשעת הסכנה:

9

When coins - even golden dinarim, together with silver, and [brass] coins27 - are found in Jerusalem, they are considered as ordinary money. [The rationale is that] the streets of Jerusalem are swept every day.28 If a shard upon which was written ma'aser,29 it is considered as the second tithe.30

When does the above apply? During the majority of the days of the year. On the pilgrimage festivals, by contrast, all [the money found] is considered as from the second tithe.31

ט

מעות הנמצאות בירושלים אפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות הרי אלו חולין הואיל ושוקי ירושלים מתכבדין בכל יום מצא בתוכן חרס וכתוב בו מעשר הרי אלו מעשר שני במה דברים אמורים בשאר ימות השנה אבל ברגל הכל מעשר:

10

Money which is found in front of a seller of livestock in Jerusalem are always32 considered as from the second tithe. We operate under the assumption that the majority of the clients are bringing money from the second tithe and using it to purchase animals.33 [Money] which is found on the Temple Mount is always considered as ordinary funds. We operate under the assumption that it came from the Temple treasury and the treasurers had already transferred its holiness to an animal.34

י

מעות הנמצאות לפני סוחרי בהמה בירושלים לעולם מעשר שחזקת רוב העם מביאין מעות מעשר וקונין בו בהמות והנמצאות בהר הבית לעולם חולין שחזקתן מתרומת הלשכה שחללום הגזברין על בהמה:

11

[The following rules apply when] money is found in a chest that had been used for both ordinary produce and the second tithe. If the majority of the people who placed money [in the chest placed money] from the second tithe, the money is considered as from the second tithe. If the majority placed ordinary money, the money is considered as ordinary money.35 If the ratio is half and half, the money is considered as ordinary money.36

יא

תיבה שנשתמש בה חולין ומע"ש ונמצא בתוכה מעות אם רוב מניחין מעשר הרי המעות מעשר ואם רוב מניחין חולין חולין מחצה למחצה חולין:

12

When one find produce between produce of the second tithe and produce that is terumah, it should be included among the type to which it is closest.37 If it is equidistant [from both], it should be eaten according to the stringencies that apply to both. Thus it is forbidden to non-priests; one must wash his hands [before partaking of it],38 and must wait until sunset [on the day of one's purification before partaking of it]39 like terumah. [Similarly,] it is forbidden to one in an acute state of mourning40 and must be brought [to Jerusalem] as required of the second tithe.

Similar principles apply with regard to coins that are found between ordinary coins and coins from the second tithe.

יב

מצא פירות בין פירות מעשר לפירות תרומה יפלו לקרוב מחצה למחצה יאכלו כחומרי שניהן אסורין לזרים וטעונין רחיצת ידים והערב שמש כתרומה ואסורים לאונן וטעונים הבאת מקום כמעשר וכן המעות הנמצאות בין חולין למעשר:

13

When produce that is from the second tithe of demai and produce that is definitely from the second tithe are mixed together, [the mixture] must be eaten according to the more stringent requirements.41

יג

מעשר שני של דמאי ושל ודאי שנתערבו יאכלו כחמור שבהן:

14

When produce from the second tithe becomes mixed with ordinary produce, [the mixture] should be eaten in a state of ritual purity in Jerusalem or the second tithe should be redeemed. Therefore if such a mixture takes place in Jerusalem,42 even the smallest amount of the same species43 becomes forbidden [to be eaten as ordinary produce]. Since the produce is in Jerusalem, it is considered as an entity that can be permitted44 and should be eaten in a state of ritual purity.

יד

פירות מעשר שנתערבו בפירות חולין יאכל הכל בטהרה במקום או יפדה את המעשר לפיכך אם נתערבו בירושלים אסורין בכל שהן כמנין הואיל והוא בירושלים הרי הוא כדבר שיש לו מתירין ויאכל הכל בטהרה:

15

When a person sows produce from the second tithe after it had entered Jerusalem,45 the produce which grows is considered as produce from the second tithe.46If he sows it before it enters Jerusalem,47 the produce which grows is considered as ordinary produce even if its seed does not decompose. [Preferably, however,] it should be redeemed at the time it was sown.48

טו

הזורע מעשר שני אחר שנכנס לירושלים הגידולים מעשר שני זרעו קודם שיכנס הגידולין חולין ואפילו בדבר שאין זרעו כלה ופודין אותו בשעת זריעתו:

16

When produce from the second tithe is mixed with other substances, it is considered as nullified when mixed with a simple majority.49

To which produce from the second tithe does this apply? To produce that entered Jerusalem and then departed from there and afterwards, the walls of the city fell. Thus it is impossible to return it to [the holy city] and it is impossible to redeem since it has already entered that place. [This applies] even though [its fifth] is not worth a p'rutah.50It is a substance that has no way to be permitted and is there nullified by a simple majority, as stated in Hilchot Issurei Ma'achalot.51

טז

מעשר שני בטל ברוב באיזה מעשר אמרו במעשר שנכנס לירושלים ויצא ונפלו מחיצות שהרי אין שם מחיצות להחזירו לשם ואי אפשר לפדותו מאחר שנכנס ואע"פ שאין בו שוה פרוטה ונמצא דבר שאין לו מתירין ובטל ברוב כמו שביארנו בהלכות איסורי מאכלות: