1

When a person [used money from the second tithe to] purchase a domesticated animal for a peace offering or a non-domesticated animal for ordinary meat from a person who is not a merchant and is not precise, the hide is considered as ordinary property.1 This applies even if the value of the hide is greater than the value of the meat. When, by contrast, a person purchases an animal from a merchant, the hide is not considered as ordinary property.2

א

הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר תאוה ממי שאינו תגר ואינו מדקדק יצא העור לחולין אפילו היו דמי העור מרובין על דמי הבשר אבל הלוקח מן התגר לא יצא העור לחולין:

2

Similar laws apply when a person purchases jugs of wine that are sealed.3 In a place where it is customary for these jugs to be sold while sealed from a person who is not a merchant, the jugs are considered as ordinary property.4 Therefore the seller must open the tops of the jugs so that they will not become ordinary property.5 If the seller wishes to be stringent with himself and sell the wine in exact measure, the container is considered ordinary property.6

ב

וכן הלוקח כדי יין סתומות ממקום שדרכם להמכר סתומות ממי שאינו תגר יצא הקנקן לחולין לפיכך צריך המוכר לפתוח ראשי הכדים כדי שלא יצא הקנקנן לחולין ואם רצה להחמיר על עצמו ולמכור במדה יצא הקנקן לחולין:

3

If he purchased [the jugs of wine] while they were open7 or sealed in a place where it is customary to sell them open8 or he purchased them from a merchant who is precise in his sale,9 the jugs are not considered as ordinary property. If a person purchases baskets of figs and grapes together with their container,10 the container is not considered as ordinary property.11

ג

לקחן פתוחות או סתומות במקום שדרכן להמכר פתוחות או שלקח מן התגר שמדקדק במכירתו לא יצא הקנקנן לחולין לקח סלי תאנים וענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין:

4

If a person purchases nuts, almonds, or the like, the shells are considered as ordinary property.12 If a person purchases a frond of dates,13 the frond is considered as ordinary property.14

[The following rules apply if] one purchases containers of dates. If they are pressed, the containers are considered as ordinary property.15 If not, they are not considered as ordinary property.

ד

לקח אגוזים ושקדים וכיוצא בהן יצאו קליפתן לחולין לקח חותל של תמרים יצא החותל לחולין קופה של תמרים אם דרוסות יצאו הקופות לחולין ואם לאו לא יצאו לחולין:

5

When a person has wine16 from the second tithe and he lends17 his jugs for that [wine from] the second tithe, the second tithe does not acquire the jugs, even though he seals them.

[The following laws apply if] he stored the wine in them without making any statement:18 If he designated [certain jugs] as the second tithe before he sealed their openings, the second tithe does not acquire the jugs.19 If he designated [the jugs] as the second tithe after he sealed their openings, the second tithe acquires the jugs.20 If [the owner] stored a revi'it21 of ordinary wine in the jug,22 or put oil, vinegar, brine,23 or honey from the second tithe without making any statement - whether before or after he sealed [the jugs] - the second tithe does not acquire the jugs.24

ה

מי שהיה לו יין של מעשר שני והשאיל קנקניו לאותו מעשר אף על פי שסתם את פיהם לא קנה מעשר את הקנקנים כנס היין לתוכו סתם אם קרא שם ועשהו מעשר עד שלא סתם את פיהם לא קנה מעשר את הקנקנים ואם משסתם פיהן קרא שם ועשהו מעשר קנה מעשר את הקנקן הפקיד לתוך הקנקן רביעית חולין או שכנס לתוכן שמן או חומץ או ציר או דבש של מעשר שני סתם בין משסתם בין עד שלא סתם לא קנה מעשר את הקנקנים:

6

When a deer that was purchased with money from the second tithe dies, it should be buried with its hide.25 If it was purchased while alive and slaughtered and then it became impure, it should be redeemed like other produce that became impure.26

[The following laws apply when a person] sets aside a dinar of money of the second tithe to purchase food against until he has exhausted its value and it becomes ordinary funds27 [and then the value of the coinage changes. For example,] the rate of exchange for a dinar was 20 me'ah.28 The person consumed ten me'ah's worth of food and then the value of the latter coinage decreased. Afterwards, the rate of exchange of a dinar was 40 me'ah. The person must spend another 20 me'ah on food before [the dinar] is considered as ordinary money.29

If the value of a me'ah increased and the rate of exchange for a dinar was ten me'ah, he must spend another five me'ah on food. Afterwards, [the dinar] is considered ordinary money.30

ו

צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר בעורו לקחו חי ושחטו ונטמא ה"ז יפדה כשאר פירות שנטמאו המניח דינר מעשר שני להיות אוכל כנגדו עד שיצא לחולין והיה הדינר יוצא בכ' מעה אכל עליו בעשר מעה והוזלו המעות לאחר זמן והרי הדינר יוצא במ' מעה צריך לאכול עליו בעשרים מעה ואחר כך יצא לחולין הוקרו המעות והרי הדינר יוצא בעשר מעין אוכל עליו בחמש מעין ואח"כ יצא לחולין:

7

When a person purchases produce with a sela of money from the second tithe and draws the produce into his domain, but did not pay for it before the value of the produce increased and it became worth two selaim, he is required to pay only a sela for the [produce]. [This is derived from the phrase]:31 "And he paid the money and it was acquired by him." [Implied is that the produce] is acquired by paying money.32 The profit is realized by the second tithe.33

ז

הלוקח פירות בסלע של כסף מעשר ומשך הפירות ולא הספיק ליתן הסלע עד שהוקרו הפירות ועמדו בשתים ה"ז מפריש עליהן סלע בלבד שנאמר ונתן (את) הכסף וקם לו בנתינת הכסף קונה והשכר למעשר:

8

If he drew the produce into his possession when it was worth two selaim, but did not pay for it until the value of the produce decreased and it was worth only a sela, he should pay only one sela for them from the money of the second tithe. He must add another sela from ordinary funds and give it to the seller.34 If the seller was a common person, it is permitted for him to give him a second sela from money from the second tithe of demai.35

If [the purchaser] gave the seller a sela of money from the second tithe, but did not draw the produce into his possession until they were worth two [selaim], what he redeemed is redeemed36 and there is a judgment between the two of them.37

ח

משך פירות בשתי סלעים ולא הספיק ליתן המעות עד שהוזלו הפירות ועמדו בסלע אינו מפריש עליהן ממעות מעשר שני אלא סלע אחת ומוסיף עליה סלע שנייה מן החולין ונותן למוכר ואם היה המוכר עם הארץ ה"ז מותר ליתן סלע שנייה ממעות מעשר שני של דמאי נתן לו סלע של מעשר ולא הספיק למשוך הפירות עד שעמדו בשתים מה שפדה פדה והדין ביניהן:

9

If [the purchase] gave the seller two selaim of money from the second tithe, but did not draw the produce into his possession until its worth decreased to a sela, what he redeemed is redeemed,38 and the attribute of judgment must be exercised between them.39 [The rationale for these laws is that] the redemption40 of the second tithe is like drawing it into possession.41

ט

נתן לו סלעים שתים של מעשר ולא הספיק למשוך הפירות עד שחזרו להיות בסלע מה שפדה פדה ומדת הדין ביניהם שהמעשר שני פדייתו היא משיכתו:

10

If a person possessed ordinary produce in Jerusalem and money from the second tithe outside of Jerusalem, he may say: "The holiness of that money is transferred to this produce," and partake of them there in a state of ritual purity. The money then becomes ordinary funds in its location.42

י

מי שהיו לו פירות חולין בירושלים והיו לו מעות מע"ש חוץ לירושלים אומר הרי המעות ההם מחוללין על הפירות האלו ויאכלם שם בטהרה ויצאו אותן המעות לחולין במקומן:

11

If one had money from the second tithe in Jerusalem and produce outside of Jerusalem, he may say: "The holiness of this money is transferred to that produce." The money then becomes ordinary money and the produce must be brought to Jerusalem and eaten there.43 For it is not necessary that the money and the produce be in the same place when the holiness of one is transferred to the other.

יא

היו לו מעות מעשר שני בירושלים ויש לו פירות חוץ לירושלים אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ויצאו המעות לחולין ויעלו הפירות ויאכלו בירושלים שאינו צריך להיות המעות והפירות במקום אחד בשעת החלול:

12

When a person possesses money from the second tithe in Jerusalem which he needs [for other purposes]44 and a colleague possesses ordinary produce that he desires to eat, he should tell his colleague: "The holiness of this money is transferred to your produce." Thus that produce is considered as purchased with the money of the second tithe. The colleague should then partake of them in a state of ritual purity. Thus he does not lose anything and [his] money becomes as ordinary funds.45

יב

מי שהיו לו מעות מעשר בירושלים וצריך להם ויש לחבירו פירות חולין שרוצה לאוכלן אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך ונמצאו אותם הפירות לקוחות בכסף מעשר ויאכל אותם חבירו בטהרה ולא הפסיד כלום ויצאו המעות לחולין:

13

When does the above apply? When his friend who owns the produce is a chavair.46 For produce that is definitely of the second tithe may be given only to a chavair.47 Therefore if the produce was [the second tithe of] demai, he may make such a stipulation with a common person as well.48

It is permitted to transfer the holiness of produce from the second tithe to produce or money belonging to a common person. We are not concerned that perhaps they are from the second tithe.49

יג

במה דברים אמורים בשהיה חבירו בעל הפירות חבר שאין מוסרין פירות של מעשר שני של ודאי אלא לחבר לפיכך אם היו המעות של דמאי אומר כן אף לעם הארץ ומותר לחלל מעשר שני על פירות עם הארץ ועל מעותיו ואין חוששין להם שמא של מע"ש הם:

14

[The following laws apply when a person] sets aside a dinar from the second tithe to [which to transfer the holiness of food that] he eats continuously. If he proceeded to do so to the extent that less than a p'rutah's worth [of its value] remained [consecrated],50 the coin is considered as ordinary money.51

When does the above apply? With regard to [the second tithe of] demai.52 With regard to produce that is definitely of the second tithe, [the coin] is not considered as ordinary money until less than a p'rutah's worth [of its value] remained [consecrated] after a fifth was added to it, e.g., less than four fifths of a p'rutah's worth [of its value] remain.53

יד

המניח דינר של מעשר להיות אוכל כנגדו והולך כיון שאכל עליו עד שלא נשאר ממנו (אלא) פחות מפרוטה יצא לחולין בד"א בשל דמאי אבל בשל ודאי לא יצא לחולין עד שישאר ממנו פחות משוה פרוטה אחר שמוסיפין את החומש כגון שנשאר ממנו פחות מארבעה חומשי שוה פרוטה:

15

[The following laws apply when people who are] ritually impure and others who are ritually pure were eating together in Jerusalem and those who were ritually pure desired to [use their money from] the second tithe for food. They should place a sela from the second tithe aside and say: "The holiness of this sela is transferred to everything which those who are ritually pure eat."54 The sela is then considered as ordinary property, for they eat and drank its value in a state of ritual purity. [This applies] provided the people who are impure do not touch the food55 and thus cause it to contract impurity.

טו

טמאין וטהורין שהיו אוכלין או שותין כאחד בירושלים ורצו הטהורין להיות אוכלין מעשר שני שלהם מניחין סלע של מע"ש ואומר כל שהטהורים אוכלים ושותין סלע זו מחולל עליו ותצא הסלע לחולין שהרי אכלו ושתו בשווייה בטהרה ובלבד שלא יגעו הטמאים במאכל שלא יטמאוהו: