It is a positive commandment to make a declaration1 before G‑d2after all the presents3 from the agricultural products.4 This is called the declaration of the tithes.


מצות עשה להתודות לפני יי' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי מעשר:


This declaration is made only after the year in which the tithe for the poor is separated,5 as [Deuteronomy 26:12-13] states: "When you complete tithing, and you shall declare before God your Lord: 'I have removed all the sacred substances from the house...'"


ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני שנאמר כי תכלה לעשר ואמרת לפני יי' אלהיך בערתי הקדש מן הבית:


When is this declaration made? On the afternoon of the last festival6 of the Pesach holiday7 of the fourth and seventh year, as [the prooftext] states: "When you complete tithing...," i.e., on the festival when all the tithes are completed. Pesach of the fourth year will not arrive before all of the produce - both those that grow from the earth and those that grow from trees - have been tithed.


אימתי מתודין במנחה ביום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית שנאמר כי תכלה לעשר ברגל שכל המעשרות כלים בו ואין הפסח מגיע משנה רביעית אלא כל פירות שלישית נתעשרו בין פירות האילן בין פירות הארץ:


The declaration may only be made during the day.8 The entire day9 is appropriate for this declaration. Whether the Temple is standing or not,10 one he is obligated to remove [all the agricultural presents from his possession] and make the declaration.11


אין מתודין אלא ביום וכל היום כשר לוידוי המעשר ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות:


This declaration may be made in any language,12 as [indicated by the prooftext]: "You shall declare before God your Lord," i.e., in any language in which you declare.

Each person should make this declaration individually.13 If many desire to recite it together, they may.14


וידוי זה נאמר בכל לשון שנאמר ואמרת לפני יי' אלהיך בכל לשון שאתה אומר וכל אחד ואחד אומרו בפני עצמו ואם רצו רבים להתודות כאחד מתודין:


[The proper way of performing] the mitzvah is to recite the declaration in the Temple, as [implied by] the phrase: "before God." [Nevertheless,] if he made the declaration in any other place, he fulfilled his obligation.


ומצותו במקדש שנאמר לפני יי' ואם התודה בכ"מ יצא:


A person may not make this declaration until he has disposed of all the agricultural presents in his possession.15 For in the declaration he states: "I have removed all the sacred substances from the house."16 On the day before the final day of the Pesach festival,17 one must remove [the lasts of the presents] and on the following day, the declaration is made.


אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מן המתנות שכן הוא אומר בוידוי בערתי הקדש מן הבית וערב יום טוב האחרון היה הביעור ולמחר מתודין:


What must one done? If he has terumah or terumat ma'aser in his possession, he should give them to a priest. The first tithe should be given to a Levite and tithe of the poor to the poor. If produce that was definitely from the second tithe or neta reva'i18 or money from their redemption remained in his possession, he must destroy it and cast it in the sea or burn it.19 If the second tithe of demai remains in his possession, he is not obligated to destroy it.20 If the first fruits remain in his possession, they may be destroyed in any place.


כיצד הוא עושה אם נשאר אצלו תרומה ותרומת מעשר נותנה לכהן מעשר ראשון נותנו ללוי מעשר עני נותנו לעניים נשארו אצלו פירות מעשר שני של ודאי או נטע רבעי או מעות פדייתן ה"ז מבערן ומשליך לים או שורף נשאר אצלו מעשר שני של דמאי אינו חייב לבערו נשאר אצלו בכורים הרי הן מתבערין בכל מקום:


When does the obligation to burn and remove apply? When there remains in his possession [fresh] produce that one cannot consume before the commencement of the holiday. If, however, cooked food from the second tithe or neta reva'i remain, it need not be removed, for cooked food is considered as if it was removed.21 Similarly, wine and spices are considered as if they were removed.22


בד"א ששורף ומבער כשנשארו אצלו פירות שאינו יכול לאכול כולן קודם שיכנס יום טוב אבל אם נשאר תבשיל של מע"ש ונטע רבעי אינו צריך לבערו שהתבשיל כמבוער וכן יין ותבלין הרי הן כמבוערין:


Produce that has not reached the "phase of tithing"23 by the time the time for the removal of presents arrives does not prevent a person from making a declaration, nor is he obligated to remove them from his possession.24


פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור אין מעכבין אותו להתודות ואינו חייב לבערן:


When produce belonging to a person was distant from him [when] the time for its removal arrived,25 he should designate the presents [appropriately]26 and transfer them to their owners by giving them together with land.27 Alternatively, [he may give them to] someone who will acquire them for their owners. He may then recite the declaration the following day.

[The rationale is] that transferring movable property to a person together with landed property is a present that has been strengthened. He may not, however, transfer [the produce from] the tithes to them via an exchange,28 because it resembles a sale and [the Torah] speaks of giving, not selling, the tithes, terumah, and the other presents.29


מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו והגיע יום הביעור הרי זה קורא שם למתנות ומזכה להן לבעליהן על גב קרקע או למי שזוכה להן לבעליהן ומתודה למחר שנתינת המטלטלין על גבי קרקע אינה אלא מתנה שיש בה חיזוק אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין מפני שנראה כמכירה והמעשרות והתרומות והמתנות נאמר בהן נתינה לא מכירה:


What source teaches that he cannot recite the declaration until he removes all the presents [from his possession]? [It is written:] "I have removed all the sacred substances from the house." "The sacred substances" refers to the second tithe and neta reva'i which are called "sanctified."30 "From the house" refers to challah, for it is a present given to the priests in one's home.31 [The prooftext continues:] "I gave it to the Levite" - this refers to the first tithe. "And I also gave it" - this implies that it was preceded by another present, i.e., the great terumah and terumat ma'aser. "To the stranger, the orphan, and the widow" - this refers to the tithe given to the poor, leket, shichachah, and pe'ah. [The latter three are mentioned] even though [the failure to give them] does not prevent recitation of the declaration.32


ומניין שאינו יכול להתודות עד שיוציא כל המתנות שנאמר בערתי הקדש מן הבית הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי הקרוי קדש מן הבית זו חלה שהיא המתנה של כהנים בבית נתתיו ללוי זה מעשר ראשון וגם נתתיו מכלל שקדמתו מתנה אחרת והיא תרומה גדולה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני ולקט שכחה ופאה אף על פי שאין לקט שכחה ופאה מעכבין את הוידוי:


The presents must be separated according to the desired order33 and afterwards, the declaration is made, as [implied by the continuation of the verse:] "according to all Your mitzvot which You commanded me." Thus if he gives the second tithe before the first tithe, he cannot recite this declaration.34

If a person's tevel is burnt, he cannot make this declaration, for he did not separate the presents or give them to the people designated. In the era when the first tithe was given to the priests,35 the declaration was not made, [because it contains the words:] "I gave it to the Levite."


וצריך להפריש המתנות על הסדר ואח"כ יתודה שנאמר ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות נשרף טבלו אינו יכול להתודות שהרי לא הפריש מתנות ולא נתנן לבעליהן ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכהנים לא היו מתודין שנאמר וגם נתתיו ללוי:


When a person possesses only the second tithe, he should make the declaration, for the fundamental dimension of the declaration concerns the [second] tithe.36 Similarly, if he possesses only the first fruits, he should make the declaration, for [the prooftext] states: "I removed the holy substances" and the first type of produce that is holy is the first fruits.37 When, however, a person only possesses terumah, he does not recite the declaration,38 because terumah [in and of itself] does not require a declaration except as part of all the presents [together].


מי שאין לו אלא מעשר שני בלבד מתודה שעיקר הוידוי במעשר הוא וכן אם לא היה לו אלא ביכורים בלבד מתודה שנאמר בערתי הקדש הקדש הראשון שהוא הבכורים אבל מי שאין לו אלא תרומה בפני עצמה אינו מתודה שאין התרומה טעונה וידוי אלא בכלל שאר המתנות:


[The prooftext continues:] "I did not violate your commandments,"39 i.e., he did not separate from one species for another, nor from produce that has been reaped for produce that is still attached to the ground, nor from produce that is attached, nor from produce from the present year for that of the previous year, nor from produce of the previous year for that of the present year.40

[The prooftext continues:] "I did not forget," I did not forget to bless Him and recall His name with regard to them.41 "I did not partake of it in a state of acute mourning";42 thus if he partakes of it in a state of acute mourning, he does not recite the declaration. "I did not partake of it in a state of impurity," thus if he separates it in a state of acute mourning, he does not recite the declaration. "I did not give of it to a corpse." This implies that he did not use [money from the redemption of the tithes] for a coffin or shrouds, nor did he give it to other people in a state of mourning. "I heeded the voice of God my Lord," i.e., I brought it to the Temple.43 "I performed everything that You commanded me," I rejoiced. And I shared that rejoicing with others with it, as [Deuteronomy 26:11]: "And you share rejoice in all the good."


לא עברתי ממצותיך שלא הפריש ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא שכחתי שלא שכח מלברכו ומלהזכיר שמו עליו לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינו אינו מתודה ולא בערתי ממנו בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו מתודה ולא נתתי ממנו למת שלא לקח ממנו ארון ותכריכין ולא נתנו לאוננים אחרים שמעתי בקול יי' אלהי שהביאו לבית הבחירה עשיתי ככל אשר צויתני ששמח ושימח בו שנאמר ושמחת בכל הטוב:


[The passage continues:] "Look down from Your holy habitation heaven... as You swore to our ancestors, a land flowing with milk and honey." This is a prayer that the fruits be flavorful.


השקיפה ממעון קדשך מן השמים עד כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש זו בקשה שיתן טעם בפירות:


Israelites and mamzerim44 may make this declaration, but not converts and freed slaves, because they do not have an ancestral portion in Eretz Yisrael45 and in the declaration one says: "And the land that You gave us." Priests and Levites may make the declaration. Although they did not receive a portion in the division of the land, they were granted cities in which to dwell.46


ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים מפני שאין להם חלק בארץ והרי הוא אומר ואת האדמה אשר נתת לנו כהנים ולויים מתודים שאע"פ שלא נטלו חלק בארץ יש להם ערי מגרש:

Blessed be God who grants assistance.

סליקו להו הלכות מעשר שני ונטע רבעי: