1

A person who partakes of produce from the second tithe in a state of ritual impurity is liable for lashes,1 as [implied by Deuteronomy 26:14]: "I did not consume it in a state of impurity." [This applies] whether the produce is impure and the person partaking of it is pure or the produce is pure and the person partaking of it is impure, provided he partakes of it in Jerusalem before it is redeemed.2 For one is liable for lashes for partaking of such produce in a state of ritual impurity in a place where it is fit to partake of it. If, however, one partakes of it in a state of ritual impurity outside of Jerusalem,3 he is liable for stripes for rebellious conduct.4

א

האוכל מע"ש בטומאה לוקה שנאמר ולא בערתי ממנו בטמא בין שהמעשר טמא והאוכל טהור בין שהמעשר טהור והאוכל טמא והוא שיאכלנו בירושלים קודם שיפדה שאינו לוקה על אכילתו בטומאה אלא במקום אכילתו אבל אם אכלו בטומאה חוץ לירושלים מכין אותו מכת מרדות:

2

Once it has become impure,5 it even forbidden to use such produce [as fuel] to kindle a lamp until it is redeemed, as [implied by]: "I did not consume it in a state of impurity."

ב

ואפילו להדליק [בו] את הנר אחר שנטמא אסור עד שיפדה שנאמר לא בערתי ממנו בטמא:

3

We already explained,6 that when produce from the second tithe becomes impure, it should be redeemed and eaten- even in Jerusalem.7 The proceeds [from its redemption] should [be used to purchase food that is] eaten in a state of ritual purity according to the laws governing produce from the second tithe, as will be explained.8 Even if all the produce became impure while it was tevel, one should separate the second tithe in a state of ritual impurity9 and redeem it.

ג

כבר בארנו שהמעשר שנטמא אפילו בירושלים פודין ויאכל ואוכלין את דמיו בטהרה בתורת פירות מעשר כמו שיתבאר אפילו נטמאו הפירות כולן כשהן טבל מפריש מע"ש בטומאה ופודהו:

4

An uncircumcised person is considered as if he is ritually impure. If he partakes of produce from the second tithe, he is liable for lashes according to Scriptural Law as he is liable for lashes for partaking of terumah.10 [This equivalence is established, because] terumah is referred to as "holy,"11 and produce from the second tithe is referred as "holy," for [Leviticus 26:30] describes it as being "holy unto God."

When a person who was impure immerses himself [in a mikveh],12he may partake of produce from the second tithe even though the sun has not set that day.13

ד

הערל כטמא ואם אכל מעשר שני לוקה מן התורה כדרך שלוקה על אכילת תרומה שהתרומה קרויה קדש ומע"ש קרוי קדש שהרי נאמר בו קדש לי"י וטמא שטבל אוכל מעשר שני אע"פ שלא העריב שמשו:

5

When a person partakes of produce from the second tithe in a Scripturally defined state of aninut,14 he is liable for lashes15 as [implied by Deuteronomy 26:14]: "I did not consume it in a state of aninut." [This applies,] provided he partakes of it in the place we are commanded to partake of it, [i.e.,] in Jerusalem.16 If, however, he partook of such produce outside Jerusalem17in a state of aninut or partook of it in Jerusalem in a Rabbinically defined state of aninut, he is given stripes for rebellious conduct.18

ה

האוכל מע"ש באנינות של תורה לוקה שנאמר לא אכלתי באוני ממנו והוא שיאכלנו במקום אכילתו בירושלים אבל אם אכלו בחוץ באנינות או שאכלו בפנים באנינות של דבריהם מכין אותו מכת מרדות:

6

Who is an onain? One is mourning for one of the relatives for whom he is obligated to mourn19 on the day of their death is an onain according to Scriptural law. At night, he is an onain according to Rabbinic decree. [This is derived from Leviticus 10:19]: "If I would partake of a sin offering today, would it find favor in the eyes of God?"20 [Implied is that the day is forbidden,21 but the night is permitted.22

If the deceased remains [unburied] for several days and is not buried until afterwards, [his relatives are] onanim according to Rabbinic decree throughout the days from the day of death until the day of the burial. [The status of] the day of burial is not extended until [the following] night.23

ו

איזהו אונן זה המתאבל על אחד מן הקרובים שהוא חייב להתאבל עליהן וביום המיתה הוא אונן מן התורה ובלילה אונן מדבריהן שנאמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני י"י היום אסור ולילה מותר נשתהה המת ימים רבים ואחר כך נקבר כל אותן הימים שאחר יום המיתה עד יום הקבורה הוא אונן מדבריהן ואין יום הקבורה תופש לילו:

7

[This restriction does not apply] to the second tithe alone, [but also] to all sacrificial foods. If one partakes of them in a Scriptural state of aninut, he is liable for lashes. In a Rabbinic state of aninut, he is liable for stripes for rebellious conduct.24

ז

ולא מע"ש בלבד אלא כל הקדשים כולן אם אכלן באנינות של תורה לוקה ובאנינות של דבריהן מכין אותו מכת מרדות:

8

Produce from the second tithe, nor produce purchased with money from the second time, nor money from the redemption of the second tithe should not be given to a common person, because we operate under the assumption that he is impure.25

It is permitted to partake of produce from the second tithe that was separated from demai in a state of aninut26 and it may be given to a common person,27 provided he eats [an equivalent amount of produce] in place of them.28

Produce from the second tithe should not be entrusted [to a colleague for safekeeping], not even to a chavair,29 lest he die and the produce continue in the possession of his son, who is a common person. One may, however, entrust produce from the second tithe separated from demai to a common person.

ח

אין נותנין פירות מעשר שני לעם הארץ ולא פירות הנלקחות במעות מעשר ולא מעות מעשר מפני שהוא בחזקת טומאה ומותר לאכול מע"ש של דמאי באנינות וליתנו לעם הארץ והוא שיאכל כנגדו אין מפקידין מעשר שני אפילו אצל חבר שמא ימות ונמצא המעשר תחת יד בנו עם הארץ אבל מפקידים מע"ש של דמאי אצל עם הארץ:

9

It is forbidden to cause the loss of even a small amount of produce from the second tithe30 on the journey [to Jerusalem].31 Instead, one must transport it in its entirety or the proceeds [from its redemption] to Jerusalem. It is, however, permitted, to cause the loss of a small amount of produce from the second tithe separate from demai on the journey.

What is meant by a small portion? Less than the size of a dried fig,32 whether it is eaten whole or sliced. We may not, however, cause the loss of a portion the size of a dried fig.33

When a person separates a portion less than the size of a dried fig from produce from the second tithe separated from demai, he may give it to a common person34provided he eats [a comparable portion in Jerusalem] in exchange for it. At the outset, he should not set it aside to be lost, for produce should not be set aside to be lost.

ט

מע"ש אסור לאבד אפילו מיעוטו בדרכים אלא מוליכו כל שהוא או מוליך דמיו לירושלים ומותר לאבד מיעוט מעשר שני של דמאי בדרכים וכמה היא מיעוט פחות מכגרוגרת בין באוכל שלם בין בפרוס אבל כגרוגרות אין מאבדין אותו והמפריש מעשר שני של דמאי פחות מכגרוגרת ה"ז נותנו לעם הארץ ואוכל כנגדו אבל לא יפרישנו לכתחלה לאבדו שאין מפרישין לאבד:

10

The produce of the second tithe may be used to eat and to drink, as [implied by Deuteronomy 14:23]: "And you shall eat before God, your Lord."35 Smearing oneself is considered as drinking.36

It is forbidden to use [this produce] for any of one's other needs,37 to purchase utensils, clothes, or servants, as [ibid. 26:14] states: "I did not give from it to a corpse," i.e., I did not use it [to purchase] an object that does not maintain the body.38 If a person uses this produce for other purposes, even for a mitzvah, e.g., he uses it to purchase a coffin and shrouds for an abandoned corpse,39 he must eat other food in place of it,40 according to the laws governing the second tithe.

י

מעשר שני ניתן לאכילה ושתיה שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך וסיכה כשתיה ואסור להוציאו בשאר צרכיו כגון ליקח בו כלים ובגדים ועבדים שנאמר לא נתתי ממנו למת כלומר לא הוצאתי אותו בדבר שאינו מקיים את הגוף ואם הוציא ממנו בשאר דברים אפילו בדבר מצוה כגון שלקח ממנו ארון ותכריכין למת מצוה ה"ז אוכל כנגדו בתורת מעשר:

11

[With regard to produce from the second] tithe: One should eat produce that is normally eaten,41 drink what is normally drunk, and smear on oneself what is normally smeared. He should not smear wine or vinegar, but he may smear oil.42 He should not squeeze fruit to extract its juice with the exception of olives and grapes.43 We do not mix spices with oil, 44 but do so with wine.45

We do not require a person to eat bread that has become moldy or oil that has become rancid. Instead, as soon as it has become spoiled to the point that it is not fit for human consumption, its holiness has departed from it.46

יא

מעשר אוכל דבר שדרכו להאכל ושותה דבר שדרכו לשתות וסך דבר שדרכו לסוך ולא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא יסחוט את הפירות להוציא מהן משקין חוץ מזיתים וענבים בלבד [ואין מפטמין את השמן אבל מפטמין את היין] ואין מחייבין אותו לאכול פת שעיפשה ושמן שנסרח אלא כיון שנפסל מאוכל אדם פקעה קדושה ממנו:

12

Whatever parts of produce from terumah that non-priests are permitted to eat47 may also be eaten from produce of the second tithe like ordinary produce.48 When [grape] dregs from the second tithe were placed in water,49 the first [quantity of drink produce] is forbidden like the produce from the second tithe.50 The second is permitted, like ordinary produce.51 [If the produce of the second tithe was] from demai, even the first quantity is permitted.52

יב

כל שמותר לזרים לאוכלו בתרומה כך מותר במע"ש לאוכלו בתורת חולין שמרים של מע"ש שנתן עליהם מים ראשון אסור כמעשר ושני מותר כחולין ושל דמאי אפילו ראשון מותר:

13

When honey and spices53 fell into wine from the second tithe and improved its flavor, the improvement is judged proportionately.54 Similarly, if fish were cooked with leek from the second tithe and their flavor was improved, the improvement is judged proportionately.

יג

יין של מעשר שנפל לתוכו דבש והתבלין והשביחו השבח לפי חשבון וכן דגים שנתבשלו עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון:

14

When a dough made with flour from the second tithe was baked55 and improved, the improvement is accredited to the second tithe.56 This is the general principle: Whenever the improvement57 is obvious, if the volume of the produce is increased, the improvement is judged proportionately. If the volume of the produce is not increased, the improvement is accredited to the second tithe alone. Whenever the improvement is not obvious, the improvement is attributed to the second tithe alone even when the volume is not increased.

יד

עיסה של מעשר שני שאפאה והשביחה השבח לשני זה הכלל כל ששבחו ניכר אם הותיר במדה השבח לפי חשבון ואם לא הותיר המדה השבח לשני בלבד וכל שאין שבחו ניכר אפילו הותיר המדה השבח לשני בלבד:

15

What is meant by the phrase "the improvement is judged proportionately"? Honey and spices worth a zuz fall into wine from the second tithe that is worth three [zuz], increasing its volume and improving its flavor.58 The combined worth is now five zuz, we consider the worth [for the tithes] as four and a fourth.59 Similar rules apply with regard to other substances.

טו

כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר ששוה ג' שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפה במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה ה' חושבין הכל בארבעה ורביע וכן ע"ד זה בשאר הדברים:

16

Although produce from the second tithe may be used for smearing,60it should not be placed on a foot infection or on boils, nor may it be used as an amulet or the like, because it was not intended to be used as medication.61

טז

מע"ש אע"פ שניתן לסיכה אין נותנין אותו לא ע"ג צינית ולא ע"ג חזזית ואין עושין ממנו קמיע וכיוצא בו שהרי לא ניתן לרפואה:

17

The second tithe is considered the property of the Most High, as [Leviticus 27:30] states: "It is God's." Therefore it cannot be acquired [when given] as a present,62 unless one gives a colleague tevel and he separates the second tithe from it.

It may not be used to consecrate a woman,63 nor may it be sold, nor may it be taken as security.64 It may not be exchanged,65 nor may it be given as surety.

יז

מע"ש ממון גבוה הוא שנאמר ליי' הוא לפיכך אינו נקנה במתנה אא"כ נתן לו הטבל והמקבל מפריש המעשר ואין מקדשין בו את האשה ואין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ואין מרהינין אותו:

18

What is meant by the prohibition against taking it as security? One should not enter [the debtor's] home66 and take produce from the second tithe of his as security. If one transgressed and took such produce as security, it is expropriated from him.

What is meant by the prohibition against giving it as surety? One should not tell a colleague: "Take this produce from the second tithe. Keep it in your possession and lend me money because of it."67

What is meant by the prohibition against exchanging it? A person should not tell a colleague: "Here is wine from the second tithe for you and give me oil from the second tithe."68 He may, however, tell a colleague: "Here is wine from [the second tithe] for you, but I don't have oil." If his colleague desires to give him oil, it is permitted, because he did not exchange it with him.69 He merely notified him that he lacked it. Thus if that person desired to give him, he may.

יח

כיצד אין ממשכנין אותו לא יכנס לביתו וימשכננו מע"ש שלו עבר ומשכנו מוציאין אותו מידו כיצד אין מרהינין אותו לא יאמר לו הא לך מעשר זה ויהיה בידך ותן לי עליו מעות כיצד אין מחליפין אותו לא יאמר לו הא לך יין מעשר ותן לי שמן מעשר אבל אומר לו הא לך יין שאין לי שמן ואם רצה חבירו ליתן לו שמן מותר שהרי לא החליף עמו אלא הודיעו שאין לו ואם רצה הלה ליתן יתן:

19

We do not use produce from the second tithe as a weight for anything, even for golden dinarim.70 [This is forbidden] even to [weigh coins] onto which the holiness from other produce will be transferred.71 [This is] a decree,72 [enacted] lest he balance his scales on this basis and the produce be lacking in weight.73 Thus if he uses them to weigh coins upon which to transfer the holiness of other produce from the second tithe, he will be redeeming such produce for less than its worth.

יט

מע"ש אין שוקלין כנגדו אפילו דינרי זהב ואפילו לחלל עליהם מע"ש אחר גזירה שמא לא יכוין ממנו משקלו ונמצאו הפירות חסרים והוא שוקל בהן מעות לחלל עליהם מעשר אחר נמצא מוציא מעשר לחולין בפחות בדמיו:

20

When brothers divide produce from the second tithe [left them in an estate], they should not weigh them against each other.74 Similarly, coins [upon which the holiness of] the second tithe [has been transferred] should not be weighed against each other. [Such coins] should not be sold, nor exchanged, nor given as surety. One may not give them to a moneychanger to use to create an impression.75 One may not lend them to boost his image.76 It is, however, permitted to lend them so that they will not rust.

כ

האחים שחלקו מע"ש אין שוקלין זה כנגד זה וכן מעות מע"ש אין שוקלים כנגדן ואין מוכרין אותם ואין מחליפין ולא מרהינין ולא יתנם לשולחני להתנאות בהן ולא ילוה אותן להתגדל בהן ואם הלוון שלא יעלה חלודה מותר:

21

We may not use [this money] to repay loans. They may not be used as wedding gifts,77 nor may they be used to repay favors.78 They may not be used to pay for charity levied upon him in the synagogue.79 One may, however, send them [as gifts] for charitable purposes.80 One must, however, [notify the recipient].81

כא

ואין פורעין מהם את המלוה אין עושין מהן שושבינות ואין משלמין מהן הגמולין ואין פוסקין מהם צדקה בב"ה אבל משלמין מהן דברים שהן גמילות חסדים וצריך להודיע:

22

A person should not tell a colleague: "Bring this produce to Jerusalem and take your wages from it," for such an arrangement is equivalent to taking his wages for transporting the produce to Jerusalem.82 He may, however, tell him: "Bring it to Jerusalem so that we can eat it and drink it there."83

כב

לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים וטול מהן חלקך שנמצא זה כנוטל שכר ממע"ש על הבאתו לירושלים אבל אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים:

23

In Jerusalem, a person may ask a colleague to smear oil from the second tithe upon him even though the oil also becomes smeared on the colleague's hand. This is not considered as a wage for smearing it upon him.84

כג

אומר אדם לחבירו בירושלים לסוך אותו בשמן מע"ש אף על פי שניסוכה ידו ואין זה בשכר סיכתו:

24

We have already explained85 that the produce from the second tithe belongs to the Most High. Therefore we say that one who steals produce from the second tithe is not obligated to make a double payment, nor is one who robs it obligated to add a fifth.86

כד

כבר ביארנו שהמעשר ממון גבוה הוא לפיכך אנו אומרים שהגונב מעשר שני אינו משלם תשלומי כפל והגוזלו אינו משלם חומש:

25

When a person consecrates produce from the second tithe to the Temple treasury,87 the one88 who redeems it should redeem it with the intent of giving what is due to the Temple treasury to it and what is due to the second tithe to it.

כה

המקדיש מעשר שני שלו לבדק הבית הרי זה פודה אותו מי שפודהו על מנת ליתן להקדש את שלו ולמעשר שני את שלו: