The produce of the fourth year (neta reva'i)1 is holy, as [Leviticus 19:24] states: "And in its fourth year, all of its produce shall be holy, consecrated unto God." The law applying to it is that it must be eaten in Jerusalem by its owners2 in the same way as the second tithe.3 Just as the laws of the second tithe do not apply in Syria,4 so too, the laws of neta reva'i do not apply in Syria.5

With regard to neta reva'i, [Numbers 5:10] states: "A person's consecrated property shall be his."6 For there is no other consecrated property about which the Torah does not inform to whom it should be given with the exception of neta reva'i.7


נטע רבעי הרי הוא קודש שנאמר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליי' ודינו להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני וכשם שאין מעשר שני בסוריא כך אין נטע רבעי בסוריא ובנטע רבעי הוא אומר ואיש את קדשיו לו יהיו שאין לך קדש שלא נתפרש דינו בתורה למי שהוא חוץ מנטע רבעי:


A person who desires to redeem neta reva'i should redeem it in the same manner as which he redeems the produce of the second tithe.8 If he redeems it for his own self, he must add a fifth [to its value].9 It may not be redeemed until it reaches the "phase of tithing,"10 as [implied by Leviticus 19:25]: "To increase its produce for you," [i.e., these laws do not apply] until [the crops] have become produce.11

[Neta reva'i] may not be redeemed while it is attached [to the ground],12 as is the law with regard to the second tithe. And it is the property of the Most High, as is the second tithe.13 Therefore, it cannot be acquired when given as a present14 unless it was given when it was not yet ripe.15

With regard to other matters, e.g., eating, drinking, and redemption, the laws that apply to it are those applying to the second tithe.


הרוצה לפדות נטע רבעי פודהו כמעשר שני ואם פדהו לעצמו מוסיף חומש ואין פודין אותו עד שיגיעו לעונת המעשר שנאמר להוסיף לכם תבואתו עד שיעשה תבואה ואין פודין אותו במחובר כמעשר שני והרי הוא ממון גבוה כמעשר לפיכך אינו נקנה במתנה אלא אם נתנו בוסר ודינו בשאר הדברים לענין אכילה ושתיה ופדייה כמעשר:


When a person redeems a vineyard in its fourth year of growth, he may redeem it as grapes or he may redeem it as wine. Similarly, olives [may be redeemed as fruit or as oil].16 Other fruits, by contrast, may only be redeemed in their natural state.17


והפודה כרם רבעי רצה פודהו ענבים רצה פודהו יין וכן הזיתים אבל שאר הפירות אין משנין אותן מברייתן:


The laws of shichachah, pe'ah, peret, and ollelot do not apply to a vineyard that is in its fourth year.18 Nor should terumah and the tithes be separated from it, as they are not separated from the second tithe.19 Instead, it should be brought to Jerusalem in its entirety or redeemed and the money taken to Jerusalem [and used for food there] like the second tithe.


כרם רבעי אין לו לא שכחה ולא פאה ולא פרט ולא עוללות ואין מפרישין ממנו תרומה ומעשרות כשם שאין מפרישין ממעשר שני אלא כולו עולה לירושלים או נפדה ויעלו הדמים ויאכלו בירושלים כמעשר:


Our Sages ordained that grapes from a vineyard in its fourth year from a radius of a one-day journey from Jerusalem should be brought there to embellish the marketplaces of Jerusalem with fruit.20 After the Temple was destroyed, it may be redeemed even directly outside the city's wall.21 Other types of produce22 may be redeemed even directly outside the city's wall even during the time the Temple was standing.


ענבים של כרם רבעי התקינו ב"ד שיהיו עולין לירושלים מהלך יום לכל צד כדי לעור שוקי ירושלים בפירות ומשחרב בהמ"ק נפדה אפילו סמוך לחומה ושאר כל הפירות אפילו בזמן בהמ"ק נפדין סמוך לחומה:


How is neta reva'i redeemed? One should evaluate [the size of] a basket [of fruit] through the agency of three men who estimate how much produce would a person [want] for a sela that he would pay for this fruit when it is considered that [in addition] he would have to pay the cost of watchmen, donkey-drivers,23 and workers. After the rate is established, he should place down the money and say: "The holiness of all [the produce] gathered from this [orchard] is transferred to this money," estimating how many baskets worth a sela [the field] contains.

In the Sabbatical year,24 he should redeem the field for its worth. For in that year, there are no watchmen or workers [to pay].25 If [the orchard] was declared ownerless,26 all that is necessary to deduct is the wages for gathering it.27


כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל ע"פ שלשה ואומדין כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת שיוציא יציאות השומרים והחמרים והפועלים מביתו ואחר שקוצבין את השער מניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות אלו משער כך וכך סלים בסלע ובשביעית פודהו בשוויו שאין שם לא שומרים ולא פועלים ואם היה הפקר אין לו אלא שכר לקיטה בלבד:


When a person had [an orchard that was in] its fourth year of growth in the Sabbatical year when everyone is allowed equal access to it, he must mark it with mounds of earth so that [those who take the produce] will recognize [its sacred quality] and not partake of it until they redeem it.28 If [the produce is] within the [three] orlah years,29 it should be marked with baked clay30 so that [people] will shun it. [We use clay instead of mounds of earth], lest the latter crumble.31 [The rationale is that] the prohibition of orlah is more severe, because benefit from it is forbidden.32

Those who are meticulous in their observance of the Torah's prohibitions33 would set aside money in the Sabbatical year and say: "The holiness of everything harvested from these fruits of the fourth year is transferred to this money."34 [The redemption must be carried out in this fashion,]35 because it is forbidden to redeem [the produce] while it is attached to the ground, as explained.36


מי שהיה לו נטע רבעי בשנת השמטה שיד הכל שוה צריך לציינו בקוזזות אדמה כדי שיכירו בו ולא יאכלו ממנו עד שיפדו ואם היה בתוך שני ערלה מציינין אותו בחרסים כדי שיפרשו ממנו שאם ציינו בקוזזות אדמה שמא יתפררו שאיסור ערלה חמור הוא שהיא אסורה בהנייה והצנועין היו מניחין את המעות בשנת שמטה ואומרין כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל על המעות האלו שהרי אי אפשר לפדותו במחובר כמו שביארנו:


The first of Tishrei37 is the beginning of the year with regard to the reckoning of orlah and neta reva'i.

When do we begin counting the year with regard to these prohibitions? From the time the trees are planted. [A year does not have to be] from Rosh HaShanah to Rosh HaShanah. Instead, 30 days within a year are considered a year.38 [This applies] provided the planting takes root before these thirty days [begin]. How long does it take? Generally, the time for all trees to take root is two weeks.


באחד בתשרי ראש השנה לערלה ולרבעי ומאימתי מונין להם משעת נטיעה ואינו מונה מראש השנה לראש השנה אלא ל' יום בשנה חשובין שנה והוא שתקלוט הנטיעה קודם שלשים יום וכמה הוא סתם הקליטה לכל האילנות שתי שבתות:


Thus when a person plants a tree 44 days before Rosh HaShanah, it is considered as if the tree had been planted for an entire year.39 Nevertheless, due to the prohibition of orlah, in the fourth year, the fruit from this planting is not permitted until the fifteenth of Shvat, which is "the New Year of the Trees."40


נמצאת למד שהנוטע מ"ד יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה ואעפ"כ אין פירות הנטיעה הזאת מותרות בערלה אלא ברביעית עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות:


What is implied? When a person plants a fruit tree on the fifteenth of Av41 of the tenth year in the Jubilee cycle, it is considered as being orlah until the fifteenth of Shvat of the thirteenth year of the Jubilee cycle. Whatever fruit produced42 by the tree during this time is orlah, even though it did not ripen until several days43 after [that date]. From the fifteenth of Shvat from the thirteenth year of the Jubilee cycle until the fifteenth of Shvat of the fourteenth year, the produce is neta reva'i. Whatever fruit produced during this time is neta reva'i and must be redeemed.44 If the year is declared a leap year, [the produce grown in] the extra month is considered as orlah or neta reva'i.45


כיצד הנוטע אילן מאכל בט"ו באב משנה עשירית ביובל הרי הוא בתוך שני ערלה עד ט"ו בשבט משנת י"ג וכל מה שיוציא האילן בתוך זמן זה הרי הוא ערלה אף על פי שנגמרו לאחר כמה ימים ומט"ו בשבט משנת י"ג ביובל עד ט"ו בשבט משנת י"ד הוא נטע רבעי וכל מה שיוציא בתוך זמן זה הרי הוא רבעי וצריך פדיון ואם נתעברה השנה נתעברה לערלה או לרבעי:


If it was planted on the sixteenth of Av46 in the tenth year, the tenth year is not reckoned for it. Instead, it is orlah throughout the eleventh, twelfth, and thirteenth years. And it is neta reva'i from Rosh HaShanah47 of the fourteenth year until its conclusion.


נטען בי"ו באב משנת עשר לא עלתה לו שנת עשר אלא הרי הוא ערלה שנת י"א וי"ב וי"ג כולה והרי הוא נטע רבעי מראש השנה של שנת י"ד עד סופה:


If one planted the tree between the first of Tishrei and the fifteenth of Shvat, he should count three years from day to day for orlah and [four years] from day to day for neta reva'i.48 I have seen Geonim who have a different approach49 regarding the reckoning of orlah and neta reva'i. It is not appropriate to elaborate in rebuttal of them. Theirs is a scholarly error and we have already outlined the true path.


נטע הנטיעה מראש חדש תשרי עד ט"ו בשבט מונה לה ג' שנים מיום ליום לערלה ומיום ליום לרבעי וראיתי לגאונים דברים בחשבון ערלה ורבעי אין ראוי להאריך ולהשיב עליהן ובודאי טעות סופרים הם והאמת כבר ביארנו דרכה:


Leaves, blossoms, sap, and fruit buds,50 are permitted in [the years of] orlah and neta reva'i.51 Grapes that were devastated by the west wind and ruined, grape seeds, grape peels, water mixed with grape dregs, the peels of pomegranates, their flowers, the shells of nuts, and seeds within a fruit are forbidden with regard to orlah52 and permitted with regard to neta reva'i.53 Fruit that withers and falls from the tree are forbidden in all instances.54


העלין והלולבין ומי גפנים והסמדר מותר בערלה וברבעי והענבים ששרפם הקדים והפסידן והחרצנים והזגין והתמד שלהן וקליפי רמון והנץ שלו וקליפי אגוזים והגרעינים אסורין בערלה ומותרין ברבעי והנובלות כולן אסורות: