ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ז

בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות*, ה'תשכ"ז.

רשימה פרטית בלתי מוגה

ליל א' דחג השבועות

א. א' המסובים אמר שעכשיו יש אפשרות ללכת ל"כותל המערבי", והרבה יהודים מחו"ל מתכוננים לנסוע לאה"ק, ואם כ"ק אדמו"ר שליט"א יסע – יסעו עמו עשרת אלפים יהודים! ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: למה רק עשרת אלפים? – כשיבוא משיח, יסעו הרבה יותר!

* * *

ליל ב' דחג השבועות**

ב. הרש"ג הזכיר אודות המנהג דאמירת "תיקון"1, למרות מ"ש רבינו הזקן בשו"ע2 ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כ"ק מו"ח אדמו"ר ואביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע היו אומרים כל ה"תיקון", ומסתמא נהג כן גם רבינו הזקן.

אצל רבינו הזקן הי' ענינים שהורה לרבים, ענינים שאמר רק לחסידים, וענינים שנהג בעצמו, ולא בתור הוראה לאחרים. ולדוגמא בנוגע לתפילין – שבשו"ע נזכר רק ע"ד הנחת ב' זוגות תפילין3, ואילו רבותינו נשיאינו נהגו להניח ד' זוגות תפילין4. ועד"ז בנדו"ד, שלמרות שבשו"ע כתב רבינו הזקן ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ", נהג בעצמו לומר "תיקון".

הרש"ג הזכיר אודות דברי הרה"צ מקאָמאַרנא5 "שאין ללמוד כלל משניות בלילה הזה", באמרו, שבליובאַוויטש אחזו ממנו כו'.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כאשר הביאו את ספרו לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ועיין בו וראה שאומר להיפך מדברי רבינו הזקן, הוציא הספר מחדרו!

(והוסיף:) אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היו ספריו מונחים על המדפים התחתונים.

ג. הרש"ג אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר כבר שאביו (כ"ק הרלוי"צ ז"ל) הי' נוהג לומר "אקדמות"6. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בכלל אצל חסידי חב"ד לא נהגו לומר "אקדמות", וכך נדפס ב"היום יום"7 – ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר – "אין אומרים אקדמות". אבל ביעקאַטרינאָסלאַוו נהגו לומר "אקדמות" (אבל לא מגילת רות, שרק מתנגדים נוהגין לקרותה, אבל לא חסידים, לא רק חסידי חב"ד. וכידוע גם מ"ש הרגצ'ובי8 בענין זה9).

כשהרש"ג שאל איך נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו בנוגע לאמירת "אקדמות", אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

פעם שאלו אצל הגאון הרגצ'ובי איזה תפילין הוא מניח – רש"י או ר"ת, באמרו, שבדרך כלל מניחים שתיהם בגלל הספק, אבל הרגצ'ובי בודאי יודע מי מהם צודק... והשיב הרגצ'ובי להשואל: פּעטאַח! כששואלים אותי דבר הלכה – הנני חייב להשיב, אבל כששואלים אותי בנוגע להנהגה שלי – אינני חייב להשיב.

ד. א' המסובים סיפר שבליובאַוויטש היתה נערכת "חזרה" על המאמר, וכשהאיר היום, היו מפסיקים באמצע ה"חזרה" כדי לומר ברכות השחר1. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ומה עם סעודת יו"ט? והשיב: שלא אכלו סעודת יו"ט...

* * *

יום ב' דחג השבועות

ה. [הרש"ג סיפר בהתפעלות שאומרים שמאה אלף יהודים הניחו תפילין בעקבות דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א10. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: רק מאה אלף?!... ואמר הרש"ג: כוונתי היתה שמלבד אלה שמניחים תפילין תמיד, ניתוספו עוד מאה אלף יהודים!].

כ"ק אדמו"ר שליט"א: קיבלתי מכתב11 חריף בקשר למה שדברתי10 ע"ד ההשתדלות בהנחת תפילין כדי לפעול הענין דאריכות ימים12, והענין ד"ויראו ממך"13 – היתכן להניח תפילין בשביל מטרה זו, היפך דברי הרמב"ם14 וכו'15. ובכן, ידובר על זה בהתוועדות הערב, בתור השתתפות בה"כינוס תורה"16.

ו. הרש"ג: אנשים שואלים כיצד לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א על עצמו את האחריות להורות שיהודים לא יצאו מארץ ישראל17.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי זה לאו מדאורייתא – "אל ירך לבבכם גו'"18 (אלא שלא רציתי לצאת בפרהסיא עם ענין של איסור).

א' המסובים אמר, שבכל העיתונים כותבים אודות כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא הניח לעזוב את ארץ ישראל, ומשבחים אותו על כך. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אומרים שבדבר זה כיוונתי יפה.

[א' המסובים אמר שהאדמו"ר מקלויזנבורג עזב את א"י והגיע לכאן. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אי אפשר לבוא אליו בטענות ולהתווכח כו', לאחרי שכבר איבד ל"ע אחד עשר ילדים כו'].

ז. א' המסובים שאל: כיון שישראל אמרו "נעשה ונשמע"19, למה הוצרך להיות הענין ד"כפה20 עליהם הר כגיגית"? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: זוהי שאלת התוספות21.

וי"ל בביאור הדברים (נוסף על המבואר בתוס'), שעד כמה שהבן רוצה שיתן לו אביו – רוצה האב ליתן לו יותר. ועד"ז בנדו"ד: אף שבנ"י אמרו נעשה ונשמע, הי' זה רק לפי רצונם כו', ולא לפי מה שהקב"ה רצה לתת להם22.