1

When a person takes a vow or an oath, saying: "I will not taste [food] today," he is forbidden only until nightfall.1 [If he said]: "I will not taste food for one day," he is forbidden [to eat] for a twenty-four hour period after taking his vow. Accordingly, even though he is permitted [to eat] after nightfall, one who takes a vow "not to taste [food] today" should not eat after nightfall until he asks a sage [to retract his vow]. [This is] a decree lest he take an oath another time not to eat for an entire day and eat after nightfall. For people at large do not know the difference between these two situations.

א

הנודר או הנשבע שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך שאיני טועם יום אחד אסור מעת לעת משעת נדרו לפיכך הנודר שאני טועם היום אע"פ שהוא מותר משתחשך לא יאכל משתחשך עד שישאל לחכם גזירה שמא ישבע פעם אחרת יום אחד ויאכל משתחשך שהרי אין כל העם יודעים הפרש שבין זה לזה:

2

When one takes a vow, saying: "I will not taste [food] a day," there is an unresolved question.2 [Hence] he is forbidden to [eat] for an entire day, as if he had said "for one day." If he eats after nightfall, he does not receive lashes.3

When one takes a vow, saying: "I will not taste [food] during this week,"4 he is forbidden to eat during the remainder of the week and on the Sabbath, but he is permitted on Sunday.5 [When he says:] "I will not taste [a type of food]6 for one week," he is forbidden to eat [that type of food] for seven full days. If he says "[I will not eat a type of food] a week," there is an unresolved question. [Hence] he is forbidden to [eat that type of food] for seven full days. If he eats after the Sabbath, he does not receive lashes, as we explained.7

ב

נדר שאני טועם יום הרי זה ספק ואסור מעת לעת כאומר יום אחד ואם אכל אחר שחשיכה אינו לוקה שאני טועם שבת זו הרי זה אסור בשאר ימי השבת וביום השבת והרי הוא מותר מאחד בשבת שאני טועם שבת אחת הרי זה אסור שבעה ימים מעת לעת אמר שבת סתם ולא פירש לא אחת ולא זו הרי ספק ואסור שבעה ימים מעת לעת ואם אכל אחר שבת אינו לוקה כמו שבארנו:

3

[When one takes a vow, saying:] "I will not drink [wine] during this month," he is forbidden in the remaining days of the month. He is, however, permitted on the day of the following Rosh Chodesh even if the month is lacking.8 [If he took a vow, saying]: "I will not drink [wine] for an entire month," he is forbidden for 30 full days. [If he said]: I will not drink [wine] for a month," he is forbidden for 30 full days because of the unresolved question.9

ג

שאני שותה חדש זה אסור בשאר ימי החדש אבל ביום ראש חודש יהיה מותר אף על פי שהיה חדש חסר שאני טועם חדש אחד אסור שלשים יום גמורים מעת לעת נדר חדש סתם אסור שלשים יום מעת לעת מספק:

4

[When one takes a vow, saying:] "I will not eat meat this year," even if there is only one day left in the year,10 he is forbidden only that day and is permitted to eat [meat] on Rosh HaShanah. For the beginning of the year with regard to vows is Rosh Chodesh Tishrei.11

[If he says:] "I will not eat [meat] for one year," he is forbidden for a complete year12 from day to day. If it is a leap year,13 he is forbidden in that year and in the extra month. [If he says]: "I will not eat [meat] for a year," he is forbidden for a complete year from day to day, because of the unresolved question as explained.14

ד

שאני אוכל בשר שנה זו אפילו לא נשאר מן השנה אלא יום אחד אין אסור אלא אותו היום וביום ראש השנה מותר וראש השנה לנדרים הוא יום ראש חדש תשרי שאני אוכל שנה אחת הרי זה אסור שנה תמימה מיום ליום ואם נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה שאני אוכל שנה הרי זה אסור שנה תמימה מיום ליום מספק כמו שבארנו:

5

[When one takes a vow, saying:] "I will not drink wine this seven-year cycle," he is forbidden in the remaining years of the seven year cycle and in the Sabbatical year.15 He is not permitted until Rosh HaShanah of the year after the Sabbatical year.

[If he says:] "I will not drink wine for a seven-year cycle," he is forbidden for seven full years from day to day. [If he says: "I will not drink wine] this Jubilee cycle, he is forbidden in the remaining years of the Jubilee cycle and in the fiftieth year itself.16

ה

שאני שותה יין שבוע זה אסור בשאר שני השבוע ובשנת השמטה ואינו מותר אלא מראש השנה של מוצאי שביעית שאני שותה יין שבוע אחד אסור שבע שנים גמורות מיום ליום אמר יובל זה אסור בשאר שני היובל ובשנת חמשים עצמה:

6

[The following rules apply when one says:] "I will not drink wine until Rosh Chodesh Adar: If it was a leap year, but he did not know that it was a leap year when he took the vow, he is forbidden only until Rosh Chodesh Adar I.17 If he took the vow until the end of Adar, he is forbidden until the end of Adar II.18 If he did know that it was a leap year, he is forbidden until Rosh Chodesh Adar II.19

ו

שאני שותה יין עד ראש אדר אם היתה שנה מעוברת ולא ידע שהיא מעוברת כשנדר אינו אסור אלא עד ראש חדש אדר ראשון ואם נדר עד סוף אדר הרי זה אסור עד סוף אדר שני ואם ידע שהשנה מעוברת ונדר עד ראש אדר אסור עד ראש אדר שני:

7

When a person forbids himself from benefiting from a substance until Pesach, whether he said "until before Pesach" or "until Pesach," he is only forbidden until the holiday commences. If he says: "while it is Pesach,"20 he is forbidden until Pesach concludes. If he said: "until the wheat harvest" or "until the grape harvest," or "while it is the grape harvest" or "while it is the wheat harvest," he is forbidden only until that time arrives.21

ז

האוסר עצמו בדבר עד הפסח בין שאמר עד פני הפסח בין שאמר עד הפסח אינו אסור אלא עד שיגיע בלבד ואם אמר עד שיהיה הפסח הרי אסור עד שיצא הפסח אמר עד הקציר או עד הבציר או שאמר עד שיהיה הבציר או הקציר אינו אסור אלא עד שיגיע:

8

This is the general principle: Whenever there is a fixed time22 for a subject mentioned in a vow, he is forbidden only until that time comes. If he words [his vow] "as long as it is," he is forbidden until that time concludes. Whenever a subject does not have a fixed time - like the time of the wheat harvest or the grape harvest23 - whether he said "until" or "while it is," he is forbidden only until that time arrives.24

ח

זה הכלל כל שזמנו קבוע ונדר עדיו אין אסור אלא עד שיגיע ואם נדר עד שיהיה הרי זה אסור עד שיצא וכל שאין לו זמן קבוע כגון זמן הקציר והבציר בין שנדר עדיו בין שנדר עד שיהיה אינו אסור אלא עד שיגיע:

9

When a person forbids himself [from benefiting from] a substance until the kayitz,25 he is forbidden until the people in his place begin bringing in baskets of figs. [If he vowed] until the katzir, [he is forbidden] until people will harvest wheat, but not barley.26

If he explicitly said: "...until the kayitz passes," he is forbidden until the majority of the people fold up the mats they have set aside to dry figs and grapes to produce dried figs and raisins.27 Everything depends on the local practice in the place where the person took his vow.28

ט

האוסר עצמו בדבר עד הקיץ הרי אסור עד שיתחילו אנשי המקום שנדר בו להכניס כלכלות תאנים עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר שעורים פירש ואמר עד שיעבור הקיץ הרי זה אסור עד שיכפלו העם רוב המחצלאות שבמוקצה שמיבשין עליהם תאנים וענבים לעשותם גרוגרות וצמוקים הכל לפי מקום נדרו של נודר:

10

What is implied? If he took a vow in a valley and forbid himself [from benefiting] from a substance until the kayitz and then moved to a mountainous region,29 he should not pay attention to the time whether or not the fig harvest has begun in the place where he is at present. Instead, [he is concerned] with when it begins in the place where he took the vow and that is what he follows.30 Similar laws apply in all analogous situations.31

י

כיצד הרי שנדר בבקעה ואסר עצמו בדבר עד הקיץ ועלה להר אינו מסתכל בקיץ של מקום שהוא בו עתה אם הגיע אם לא הגיע אלא בקיץ של מקום שנדר בו ועליו הוא סומך וכן כל כיוצא בזה:

11

When a person forbids himself [from benefiting] from a substance until "the rains," he is forbidden until the rainy season which in Eretz Yisrael [begins] on Rosh Chodesh Kislev. When the time of the rainy season arrives, he is released [from his vow] whether it rains or not. If, however, it rained from the seventeenth of MarCheshvan, he is released.32

If he said: "...Until it rains," he is forbidden until it rains, provided it rains from the second phase of the preliminary rainy season.33 In Eretz Yisrael and in the places close to it, this is from the twenty-third of MarCheshvan onward. If he explicitly said: "...until the rains cease," he is forbidden until the conclusion of Pesach in Eretz Yisrael and in the places like it.34

יא

האוסר עצמו בדבר עד הגשם הרי זה אסור עד זמן הגשמים שהוא בארץ ישראל ראש חדש כסליו הגיע זמן הגשמים הרי זה מותר בין ירדו גשמים בין לא ירדו ואם ירדו גשמים משבעה עשר במרחשון הרי זה מותר ואם אמר עד הגשמים הרי זה אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שניה שהוא בארץ ישראל ומקומות הסמוכין לה מכ"ג במרחשון ואילך ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים הרי זה אסור עד שיעבור הפסח בארץ ישראל ובמקומות שהם כמותה:

12

When a person has his wife bound by a vow in MarCheshvan, telling her: "You may not benefit from me from now until Pesach if you go to your father's house from now until Sukkot," she is forbidden to benefit from him immediately. [This is] a decree for perhaps she will go.35 If she went before Pesach and derived benefit from him before Pesach, he is liable for lashes.36

If Pesach passed, even though the stipulation has expired,37 it is forbidden for him to treat the vow casually and allow her to go [to her father's home] and derive benefit from him.38 Instead, he should treat her as if it is forbidden until Sukkot as he vowed. [This applies] even though he made the vow dependent on a time that has already passed. Similar laws apply in all analogous situations. If she went [to her father's home] after Pesach, she is not forbidden to benefit from him.39

יב

מי שהדיר את אשתו במרחשון ואמר לה שאין את נהנית לי מכאן ועד הפסח אם תלכי לבית אביך מהיום ועד סכות הרי זו אסורה ליהנות לו מיד גזירה שמא תלך ואם הלכה לפני הפסח והרי הוא מהנה אותה לפני הפסח הרי זה לוקה עבר הפסח אע"פ שהלך התנאי הרי זה אסור לנהוג חולין בנדרו ולהניחה שתלך ותהנה אלא נוהג בה איסור עד החג כמו שנדר ואף על פי שתלה הנדר באיסור זמן שעבר וכן כל כיוצא בזה ואם הלכה אחר הפסח אינה אסורה מליהנות לו:

13

If he told her: "You may not benefit from me from now until Sukkot if you go to your father's house from now until Pesach," she is forbidden to benefit from him immediately.40 If she went [to her father's home] before Pesach and he gave her benefit, he is subject to lashes. She remains forbidden to him until Sukkot.41 After Pesach arrives, she is permitted to go to her father's house.42

יג

אמר לה שאין את נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח אסורה ליהנות מיד ואם הלכה לפני הפסח ונמצא מהנה אותה הרי זה לוקה ואסורה בהנייתו עד החג ומותרת לילך לבית אביה משהגיע הפסח: