אין החלון מצרפן כו'. עייןא מה שכתבתי לקמןב גבי עריבה שם נתבארו כל הדברים הללוג. והנה המגן אברהםד מיירי שהבצק כולו הוא עשוי לחזקה, כדמשמע ממה שכתב בסימן תמ"ז סעיף ה', וכוונתו להביא ממ"ש רמ"א שם בסוף ההג"ה דכשאין מן הבצק כזית במקום אחד אין צריך לבער אם הוא עשוי לחזק. והנה רמ"א שם מיירי בחבית שהוא כלי, אבל בחלון המחובר לבית אפילו יש במקום אחד בצק הרבה שאין עשוי לחזק וכן בהרבה מקומות (רק שהוא פחות מכזית במקום אחד) אין החלון מצרפן, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, שהרי הנוטל החלון מהבית בשבת חייב משום סותר בנין קבוע כאלו סתר הבית עצמוו והבית אינו מצרף כמו שיתבאר לקמןז בשם הירושלמיח. אלא לפי שסתם בצק שבבית כולו לחזק, לפיכך קיצר המ"א בביאור טעם דין זה, כדרכו שאוחז דרך קצרהט:
Footnotes
א.
לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' צג.
ב.
סכ"ח-ט. וקו"א ס"ק טז.
ג.
דיני צירוף לכזית בחמץ הדבוק בכלי או בבית.
ד.
סוף ס"ק ה: נראה לי דאם יש בחלון פחות מכזית א"צ לבער לכו"ע כמ"ש סוף ס"ח וסי' תמ"ז ס"ה.
ה.
ולכן אף הבגד והנייר אינו מצרפן, משא"כ כאן בפנים מיירי בחלק שאינו עשוי לחזקן.
ו.
כדלעיל סי' שיג סי"ז וש"נ.
ז.
סכ"ט וקו"א ס"ק טז.
ח.
פ"ג ה"ב.
ט.
ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל שלא.

Start a Discussion