במתכוין כדי כו'. כןא כתבו הב"חב והמ"א בסי' תמ"זג ועולת שבת בסימן תס"זד וצמח צדק בסי' פ(ו)ה. והחק יעקב עצמו הסכים לדבריוו. וכן הוא דעת הטור סי' תנ"גז שכתב ואין כאן מבטל איסור כיון שאינו מתכוין כדי לבטל, משמע דבמתכוין אסור. וכ"כ בדרכי משה שם בשם תשובת הר"ןח, הביאה הב"י סי' תס"זט. וכ"כ הרשב"א בתשובהי הביאה המ"א בסי' תמ"זיא. וכן הוא דעת מהר"מיב (אף דלא קי"ל כותיה במה שמחמיר בשאינו מתכוין), הובאו דבריו בתשובת הרשב"א סי' תתל"א. וכ"כ הפרי חדש בפשיטות בסימן תנ"גיג ע"ש.

והנה לפי ראיות הט"זיד יהיה מותר לערבו בידים כמו בסוכהטו, וזה ודאי אינו. וכ"מ בהדיא בש"ע וכל האחרונים בסי' תנ"גטז דנהגו לנקר הרחיים מקמח חמץ הנדבק בהם, ובודאי יש ס' בקמח הנטחן נגד קמח הנדבק ברחיים, ואם מעיקר הדין היה מותר לערבו בידים לא היה מקום להחמיר לנקרויז. ואם חששו להאומריםיח דקמח בקמח נקרא יבש ביבש, כבר נהגו מחשש זה לאפות הכל קודם הפסחיט כמבואר בחק יעקב שםכ. וכ"מ בש"ע סי' תנ"בכא עיין במ"ש שם בפניםכב ובחק יעקב שם ס"ק י"ח ופרי חדש שםכג. וכן מסתבר באמתכד, דאל"כ יהא מותר לערב חלב בתוך קדירה שמרתיחין בה מים לבשל שם בשר במים אלו עם מעט החלב שנתבטל בס' במים קודם שנתן שם הבשר כיון שאין כאן איסור עדייןכה, וח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר. ועיקר ראייתו של הט"ז היא מסי' תרכ"וכו, כבר תירץ שם המ"אכז בשם הר"ןכח בטוב טעם ודעת. ופשיטא שאין לסמוך על הט"ז וחק יעקבכט נגד מהר"ם ורשב"א ור"ן וטור וב"י ורמ"א בדרכי משה וב"ח ומ"א ועולת שבת וצמח צדק וחק יעקבל ופרי חדש: