קונטרס אחרון לסימן תמב:ה - ד

לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' טז ואילך.

סי' תמז, וגם כאן (שחולק בזה על רבינו יונה).

ריש ס"ו, וכאן ס"ו.

ד"ה וא"ת.

דעה הא' דלקמן סי' תמז סכ"ב (בלח בלח. אלא שבפר"ח, ומ"א ורשב"א דלקמן, מיירי בחטים שנתערבו, והיינו) כדעה הא' דלקמן סי"ד שאין אומרים חוזר וניעור אלא לענין אכילה ולא לענין ביעור (דלא כדעה הב' שם סי"ח). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' יז.

שאם חוזר וניעור בודאי שאסור להשהותו.

בשו"ת ח"א סי' תפה, שאף להצניעו מסתברא דאסור.

שנתבארה דעתם לעיל קו"א ס"ק ג.

סי' תיב, בחטים שאין ביקוען ניכר ונתבטל ברוב, שמותר לזרוק מעט קודם הפסח והשאר מותר (כדלקמן סי"ז), ואין בזה משום מבטלין איסור לכתחלה דאכתי לאו איסור נינהו עד שיגיע הפסח.

רמז תקסט בהג"ה, וב"ח סי' תסז ס"ג ד"ה כתב במרדכי, שהעתיקו דברי ראבי"ה.

לקמן סט"ז וקו"א ס"ק י, דהתם שאני שכבר נתבטל ברוב יבש ביבש ומותר לאכלו בזה אחר זה (בשאר איסורים).

ע"ז ז, א.