נתהפך כו'. זהוא שיטת רבינו חיים שנראה מדברי התוספותב והרא"שג שהסכימו לזה. וכן כתב הטור יו"ד סי' צ"ח. ואף שהראב"ד ורשב"אד חולקין על זה, כמ"ש לעילה, מ"מ נראה להחמיר כרבינו חיים, ודלא כפרי חדשו, כי כן מבואר במ"אז וחק יעקבח ושאר אחרונים בסי' תנ"ג, דע"י כזית בכדי אכילת פרס נתהפך ההיתר לאיסור, דאם לא כן לא היה יוצא ידי חובתו בכזית מצה עד שיאכל פרס כמ"ש הפרי חדשט לשיטתו. וכן לענין בהמ"ז לא היה ראוי לברך עד שיאכל פרס כמו באכילת מצה, ולא כתבו כך הש"ע והאחרונים בסי' ר"ח סעיף ט'י. וכן לענין חלה, דלהראב"ד וסיעתו אם עירב אורז עם שאר מיני דגן אינה חייבת אלא א"כ רובה דגן ויש בדגן שיעור חלה, כמבואר ברשב"ץ חלק ב' סי' רצ"[א] פ"ה, עי' בפרי חדש סי' תנ"ג, ובאלי' זוטאיא וחק יעקב שםיב, אבל אנן לא קיי"ל הכי עיין ביו"דיג: