תיקון עשייתו כו'. כןא כתב הרשב"א בתשובהב בשם הראב"ד, הביאה המ"א כאןג בקוצר, והובאה באורך בב"י יו"ד סי' קל"ד בלי שום חולק ע"ש, ופסק כן בש"ע שםד. וכ"כ הרא"ש בשם הראב"ד בפרק ה' דע"ז סי' ל'. וכ"כ רבינו ירוחםה, הובא במ"או. וזהו ג"כ כוונת הרא"שז רבו (שממנו הוציא רבינו ירוחם דבריו) [ב]מה
שכתב גבי אלמור"י אבל לעירובי ולשהויי לא, והובא במ"א ס"ק י"ד, וכתב על זה עיין מ"ש סעיף א', ר"ל שבסעיף א' הביא דעת הרשב"א ורבינו ירוחם, ומדבריהם נלמוד טעם למה אסור לעירובי כו', הרי הטור בסוף סי' תמ"ז מתיר לעירובי ולשהוייח, וכך פסק הב"ח ומ"אט ושאר אחרונים, אלא ודאי דהטעם הוא משום שדרך תיקון עשייתו כו', כמ"ש הרשב"א. והחק יעקבי מפני שאין דברי המ"א חשובים בעיניו לדקדק בלשונו, לא השגיח על מ"ש עיין במ"ש בסעיף א', והשיג עליו שלא כדת ודברי המ"א ברורים.

וזהו ג"כ כוונת הב"י בשו"ע, שבשו"ע סי' תמ"זיא נראה שמסכים להאומרים דאינו חוזר וניעור וכאןיב אסר התריאק"ה בפסח, לפי שנמשך אחר דברי רבינו ירוחם הנ"ל שהעתיק בב"י בסי' תמ"זיג. ואף רמ"איד לא הגיה עליו, אלא משום דהעתיק לשון רמב"ם סוף פרק ד', דמלשונו משמע אף דבר שאין דרך תיקון עשייתו כך אסור באכילהטו, אבל בתריאק"ה אפשר דמודה ליה, שהרי הרא"שטז וטוריז העתיקו דברי הרמב"ם בדין התריאק"ה ובדין חוזר וניעור פליגי עליה, כמבואר בסי' תמ"ב ע"ש בטור וב"ייח. וכ"כ שם הפרי חדשיט שזהו דעת הש"ע. ואף אם נאמר דאין כן כוונת רמ"א בהג"הכ, מ"מ לענין הלכה יש לנו לפסוק כרשב"א וראב"ד ורא"ש ורבינו ירוחם וטוש"ע ומ"א ופרי חדש, ובפרט שביו"דכא הסכימו הכל לדברי הרשב"א, וגם הט"ז כאןכב אוסר התריאק"ה באכילה. ואף החק יעקבכג לא התירו אלא משום דאשתמיטתיה כל דברי פוסקים הללו, שהרי לא הביאן כלל, ואלו ראה דבריהם לא היה משיג על המ"א כמ"ש.

ולכך השמטתי מתני' דכותח כו'כד, שזהו נכלל במה שכתבתי שדרך תיקון עשייתו כו' כמבואר ברשב"אכה, והעתקתיה במקומה קודם סי' תכ"ט: