ואפי' יש כו'. כןא דעת העולת שבתב והאלי' זוטאג בשם רמ"אד ולבושה, וכן משמע בט"זו וחק יעקב בסוף סי' תמ"זז, וכן הוא בפרי חדש שםח. ואף המ"אט לא הסכים בהדיא עם הב"ח, אלא שהעתיק דעתו בשמו והרוצה לחלוק יחלוק, ואם היה מסכים עמו היה כותב דעתו בסתם ואח"כ היה רושם בשני חצאי לבנה מבטן מי יצאו הדברים, כדרכו בכל מקום כשמסכים לדברי הפוסקים שמעתיקי, אבל כאן לא עשה כן לפי שאינו מסכים עמו בבירור. ובס"ק מ"ה חלק עליו בהדיאיא וכתב שאין להקל נגד כו' מכלל שלא הסכים עמו במה שהעתיק דבריו. ובלאו הכי בדברי סופרים הלך אחר המיקליב ובפרט שהמה רבים:
Footnotes
א.
לכללות קונטרס אחרון זה, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' א ואילך.
ב.
סי' תמז סי"א, שחולק על הב"ח שכתב בסוף הסימן שם, שאם יש כזית לא סגי בהשלכת הנאה כו' כשהתערובת היא לח בלח.
ג.
שם ס"ק כא.
ד.
ממשמעות דבריו שם סעיף יא.
ה.
שם סעיף יא.
ו.
שם ס"ק יח (שהוא מקור הטעם המובא כאן בפנים, שאפילו כשעובר על ב"י מהני כשמשליך כו').
ז.
ס"ק נא.
ח.
סי"א, שחלק על הב"ח.
ט.
שם ס"ק מב, שהביא דברי הב"ח.
י.
ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל שכח.
יא.
המ"א שם חלק בהדיא על פרט אחר שבדברי הב"ח האלו.
יב.
ע"ז ז, א. והיינו אפילו יחיד נגד רבים בשעת הדחק, כדלעיל סי' תלו קו"א ס"ק ח וש"נ.

Start a Discussion