מפני שעיקר קריאת שמע אינה אלא פסוק ראשון כו' כן משמע בבית יוסף סוף סימן ס"גא דהא בהא תליא. ואף שכתב כן לכונת הענין, הרי העתיק שםב לשון הרשב"אג דאין לחלק כלל בין פסוק ראשון לשאר פסוקים לענין כונה לצאת, וע"כ צריך לומר בכאן כמ"ש, וכן הוא בהדיא ברשב"א בדף י"ג ע"בד לפי דעת הרמב"ם.ה ואף להראב"דו סגי בכונת קריאה שהיא כל דהוא כמו שנתבאר לעיל.ז עין סימן תר"ץ ס"ט.ח
Footnotes
א.
ד"ה וכתב ה"ר יונה.
ב.
ב"י ד"ה כתב הרמב"ם.
ג.
ברכות יג, ב ד"ה שמע.
ד.
שם.
ה.
פ"ב מהל' קריאת שמע ה"א, דמפסוק ראשון ואילך סגי אף בקורא להגיה (בלא כוונת קריאה).
ו.
בהשגות סוף פ"ב דברכות (הובא ברשב"א שם), שצריך כוונה בכל פרק ראשון. ומפרש הרשב"א שם בדעתו דהיינו שצריך על כל פנים כוונת קריאה (אף שלא כיון לצאת ידי חובתו).
ז.
ברשב"א שם, שדעת הרמב"ם מכאן ואילך אין צריך כוונה כלל ולדעת הראב"ד בעינן על כל פנים כוונת קריאה.
ח.
אוצ"ל "בטור", שגבי מגילה דרבנן סגי בכוונת קריאה. ראה ב"י שם ד"ה וצריך שיכוין. שו"ע שם סי"ג. ועיין ס' הק"ן ע' 36. אהלי שם ו, קסא.
Start a Discussion