בס"ד. ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל אודות מ"ש ב"היום יום"1 ובספר המנהגים2 ש"בליובאַוויטש היו נעורים בליל חג השבועות", שלא נתפרש אם הכוונה לליל א' או לליל ב', והרי ידוע מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר3 שאביו (כ"ק אדנ"ע) הי' ניעור בב' הלילות.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות הנהגת אביו, הרי זה בגלל החידוש שבדבר (שהרי אם כולם נוהגים כך, מאי קמ"ל בסיפור זה), כיון שבדרך כלל המנהג הוא להיות נעורים בליל א'.

ב. הרש"ג שאל בנוגע לטעם המנהג להיות נעורים בליל שבועות: "לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם .. לכן אנו צריכים לתקן זה"4, אם התיקון הוא ע"י אמירת "תיקון ליל שבועות"?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א5 :

התיקון לשינה שהיתה לפני מ"ת הוא ע"י עצם הענין שנעורים בליל שבועות, ומובן, שיכולים אז לעסוק בענין של מצוה או בלימוד התורה (כמובן שלפני קבלת התורה צריך לעסוק בלימוד התורה) באיזה ענין שיהי' – לאו דוקא באמירת "תיקון ליל שבועות", והראי', שאצל מתנגדים לא אומרים "תיקון"6, אלא לומדים נגלה7. ואילו אמירת "תיקון ליל שבועות" – שמקורו בזהר8, והסדר בפרטיות כפי שנתקן ע"י השל"ה9 (ג' פסוקים מהתחלת וסיום כל פרשה וכו'), ע"פ קבלה – הוא ענין בפני עצמו (שלא נתקבל אצל המתנגדים).

ג. הרש"ג שאל אודות המנהג לטבול בשבועות באשמורת הבוקר בכדי לקבל תוספת קדושה וטהרה מבחי' הכתר (כדאיתא בפע"ח10, ונתבאר במאמרי כ"ק אדנ"ע דשנת תרנ"ט11 ) – דלכאורה, המשכת הכתר קשורה עם נתינת הכתרים בעת אמירת נעשה ונשמע שהיתה כבר בחמשה בסיון12 ?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כנראה שבחמשה בסיון היתה ההמשכה בבחי' מקיף, ובשבועות באשמורת הבוקר באה ההמשכה בפנימיות.

והוסיף: השאלה היא – למה לא מצינו שיש לעשות דבר-מה בחמשה בסיון שבו היתה הקדמת נעשה לנשמע.

ד. א' המסובים שאל בנוגע לשני הכתרים "אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע"13, שלכאורה די בכך שיהיו ב' הענינים, ולמה הוצרכו להקדמת נעשה לנשמע דוקא?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א14 :

"כתר" הוא ענין שלמעלה מהשכל, ולכן, קבלת הכתרים היתה רק עי"ז שהקדימו נעשה לנשמע, שזהו"ע שלמעלה מהשכל15, והו"ע הביטול לבעל הרצון16 ; אבל אילו היו אומרים תחילה "נשמע", שזהו ענין שע"פ שכל, לא היו מקבלים את הכתרים כלל.

הרש"ג שאל מהו הענין דכתר תורה בהרגש ועבודת הנשמה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהו"ע חביבות התורה – לא רק מצד השכל (שזוהי רק חביבות השכל), אלא מצד התורה.

ה. הרש"ג אמר, שלאחרי ההכנה למ"ת ע"י ספירת העומר וע"י הקדמת נעשה לנשמע, היו כבר בנ"י בתכלית השלימות, הן מצד כחות פנימיים והן מצד כחות מקיפים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

גם כשהמקבל הוא מוכן בכל עניניו, עדיין חסר אצלו העיקר.

וכמו בנוגע לנבואה, שאינה חלה אלא על חכם עשיר ובעל קומה כו'17, שיכול להיות אדם שיש לו כל מעלות אלו, ואעפ"כ לא תשרה עליו הנבואה, ובלשון הרמב"ם18 (בנוגע ל"אלו שהם מבקשין להתנבא" עי"ז "שמכוונים דעתם כו'"): "אפשר שתשרה שכינה עליהן, ואפשר שלא תשרה".

[ולהעיר, בדרך אגב, שלכאורה הרי זה בסתירה למ"ש הרמב"ם במו"נ19, שכל מי שיעשה הכנה הדרושה, בהכרח שיתנבא20 ].

ועד"ז בנדו"ד, שלמרות שבנ"י מצדם היו מוכנים למ"ת, עדיין הי' חסר העיקר, עד למחרת, שאז קיבלו את התורה.

[נתבאר גם שהענין דמ"ת – ביטול הגזירה21 – פעל גם בנוגע לבחי' היחידה, כמובן גם מהמבואר בחסידות (בהערה לתיקון חצות22 ) שגם בנוגע לאהבה עצמית ישנו כפי שבאה ע"י עבודת האדם וכפי שבאה מלמעלה כו'].

*

ו. א' המסובים אמר, שקשה לאכול בשר כשיושבים בשולחן של הרבי... ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): עם קושי זה אפשר עוד להסתדר!...

והוסיף הנ"ל לשאול: איך אכלו הכהנים בשר בביהמ"ק – מקום שהיתה בו השראת השכינה?!

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הקושי הוא – לא בעצם האכילה, שהרי אכילת קדשים (וכן אכילת בשר משום שמחת יו"ט) היא מצוה, כמו הנחת תפילין, אלא – בזהירות שלא יתערב בזה ענין שלא לשמה כו'.

[הנ"ל אמר, שבכל זאת נראה לו שיותר קל להניח תפילין מאשר לאכול בשר על שולחנו של הרבי, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכנראה הרי זה בגלל שזוהי אצלו הפעם הראשונה!...].

*

ז. א' המסובים שאל אם יש איזה מנהגים בקשר להסתלקות הבעש"ט ביום א' דחג השבועות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' נוהג להזכירו במאמר, או בסיפור23, אבל מלבד זה לא היו מנהגים מיוחדים. וכמו"כ אין מנהגים מיוחדים בנוגע להסתלקות רבינו הזקן בכ"ד טבת. – חסידים אומרים "לחיים" ועורכים התוועדות, אבל לא שמעתי שהיתה הוראה מיוחדת על כך. וגם בנוגע להסתלקות משה רבינו בז' אדר אין מנהגים מיוחדים, ואצל חסידי חב"ד אומרים גם תחנון, ועד שיש שנוהגים להתענות כו'24.

*

ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר, שכיון שבין המסובים ישנם רבנים, מן הראוי שיאמרו דבר-מה בנגלה דתורה25.

א' מזקני הרבנים כיבד את א' מצעירי הרבנים בגלל שהוא אורח, והלה אמר, שמצינו בנוגע לסנהדרין שאף שלפעמים היו מתחילים מהצעירים, הנה בדרך כלל היו מתחילים מהזקנים26. ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): האם זהו ה"דבר תורה" שלכם?!...

ואמר הנ"ל: יש רמב"ם קשה בנוגע לקצירת העומר, שפוסק27 ש"מצותו להקצר בלילה בליל ששה עשר בין בחול בין בשבת" (היינו שדוחה את השבת), ו"אם קצרוהו ביום כשר" – דלכאורה הרי זה היפך הכלל שנאמר בגמרא28 : "כל מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת (כבנדו"ד, ש"אם קצרוהו ביום כשר") אינה דוחה את השבת". וסיים, שאינו רוצה לומר התירוץ, כיון שברצונו לדבר על זה ב"כינוס תורה".

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שעליו להזהר שלא יאמרו שלקח את דבריו מספר "המועדים בהלכה"29 שמציין לכמה ספרים ששקו"ט בזה30.

*

ט. א' המסובים אמר שיש לו שאלה בפירוש רש"י על הפסוק31 "אמור להם", מדוע כופל רש"י להעתיק התיבות "אמור להם", "אמור להם", "אמור". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבעזה"י ידבר על זה32 ביום הש"ק33.