ר"ד ליל א' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תשכ"ז

בס"ד. ר"ד ליל א' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תשכ"ז.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל אודות מ"ש בסימן "מגיד": "ומגבי' הקערה כו'", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מנהגנו שאין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות (למרות שהלשון "מגלין מקצת הפת" נאמר בהמשך ההגדה1, ואילו כאן נאמר "מגבי' הקערה") – כפי שראינו הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר מידי שנה בשנה2.

וכך צויין ב"לקוטי טעמים ומנהגים" להגדה3 – בהסכמת כ"ק מו"ח אדמו"ר, במענה לשאלתי (כשהדפיסו את ההגדה) אם זוהי הוראה לרבים שאפשר לפרסמה בדפוס.

ועל שאלת הרש"ג מדוע לא תוקן הדבר בפנים ההגדה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאין מקום לשנות בסידורו של אדמו"ר הזקן, וכפי שרואים בהנהגת הצמח צדק4 שכתב הגהותיו בצידי הגליון5, ולא שינה מאומה בסידורו של אדמו"ר הזקן, גם בענינים שפסק והתנהג באופן אחר (כמו בנוגע לברכת שהחיינו בפורים, שאדמו"ר הזקן כותב בסידורו ש"אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום", ואילו הצמח צדק פוסק שיש לברך גם ביום6 – וכך נהגו בביתו).

*

ב. רש"ג: מהו הענין ש"רבי יהודה הי' נותן בהם סימנים", דלכאורה אינו מוסיף מאומה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפשטות – ענין הסימנים הוא לתועלת הזכרון, כפי שמצינו הסימן של רבי יהודה בנוגע למנחות "שלא תטעה" (בין שתי הלחם ללחם הפנים כו')7.

ועוד זאת, כדאיתא במפרשים8 בנוגע לסימן דצ"ך עד"ש באח"ב, שהצורך בסימן זה הוא כדי להדגיש שכך הי' סדר המכות – כסדרם בחומש, ולא כסדרם בספר תהלים9.

ולהעיר גם ממה שמצינו שסימנים אלו היו חקוקים במטה משה10.

ויש להוסיף בזה – בשייכות לפנימיות התורה (שהרי משתדלים תמיד לקשר נגלה עם חסידות) – שבסידור האריז"ל11 איתא שדצ"ך עד"ש באח"ב "גימטריא תק"א כמנין אשר אשמע בקולו12 .. כשבאו עליו מכות כמנין אשר אשמע בקולו, אז ישמע בקולו".

ולהעיר שהענין ד"אשר" – מלשון "כי אשרוני בנות"13 – קשור עם בחי' הכתר14.

[הרש"ג העיר שזהו"ע ד"כל אויבך יכרתון"15, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים עמו].

*

ג. דובר אודות הדיוק בניקוד התיבות שבהגדה (שנדפסה מצילום הסידור של הרא"ד לאַוואוט, שהקפיד לדייק גם בהנקודות) – "מצה זו‍ֹ" (בחולם), ולא "מצה זוּ֯" (במלאפום), וכן "הֵא לחמא" (בצירי).

*

ד. דובר אודות ההנהגה באמירת הפיסקא "לפיכך", שלמרות מ"ש בסידור "יגבי' את הכוס ואוחזו בידו עד סיום ברכת אשר גאלנו", מנהגנו "להגבי' הכוס ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי' .. ומעמידו על השולחן וחוזר ומגבי' לברכת אשר גאלנו"16 – שכך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכנראה כך נהג גם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (אף שכתב בעצמו באופן אחר17), ומסתמא נהגו כן כל רבותינו נשיאינו שלפניהם עד לאדמו"ר הזקן בעצמו18.

*

ה. רש"ג: בנוגע ל"כרפס", כמדומה שהיו לוקחים תפוח אדמה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: זה שייך לנשים.

רש"ג: מדוע אין מחזירין הנשאר מהכרפס על הקערה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: גם לי הי' קשה הדבר, שהרי בקערה ישנם ב' סגול'ס, ובצירוף ג' המצות – הרי ט', וביחד עם הקערה19 – יו"ד20, וא"כ, למה לא ישאירו כל העשר (עשר ספירות) עוד משך זמן?

וכאשר שאלתי זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, לא השיב, אלא אמר רק שכך נוהגים21.

*

ו. רש"ג: בנוגע ל"יחץ" – מדוע כ"ק אדמו"ר שליט"א שובר את המצה תחילה לב', ואח"כ לה'?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: השבירה לב' – מפורשת בסידור: "יקח המצה האמצעית ופורסה לשנים וכו'"22; ונוסף לזה הורה לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש לשבור את האפיקומן לחמש חתיכות23; ואם שבירת האפיקומן תהי' יחד עם ה"יחץ", תחת הקערה, הרי זה יכול להחשב כשבירת האפיקומן (לא לחמש חתיכות, אלא) לשש חתיכות (יחד עם החלק הקטן דה"יחץ" שישאר תחת הקערה)24.

*

הנהגות

כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לנוכחים25 (שלא היו מסובים לסדר) לענות אחר המקריא "הודו גו' כי לעולם חסדו" ו"אנא גו' הושיעה גו' הצליחה נא".

כשא' המשמשים סיפר שהמבשלת עשתה "קניידלאַך" – הפסיק כ"ק אדמו"ר שליט"א לאכול המרק והסיט את הצלחת הצדה, גם לאחר שנתברר שנעשו מתפוחי אדמה.