בס"ד. מנחם-אב, ה'תשי"ד.

– בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מאיר ירחמיאל קאַליש מאַמשינוב שליט"א* –

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות פרטי תכנית הנסיעה לארץ ישראל לעריכת הלוי' והקבורה הסופית (לאחרי שנטמן בניו-יורק על תנאי שלאחרי משך זמן יעלוהו לארץ ישראל), ונענה, שהאדמו"ר מאַמשינוב שליט"א, עומד להפליג באני' לארץ ישראל, ובבואו לשם, יעלו את הארון לארץ ישראל ע"י אוירון, ויוטמן בעיה"ק טברי'.

אח"כ פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לא' האברכים מחסידי אַמשינוב, ושאלו, אם הוא נוסע באוירון ללוות את הארון בדרכו לארץ ישראל, וכשהאברך הנ"ל השיב שהוא כהן, נענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: ומה בכך1?

[כשהאברך הנ"ל העיר אודות השקו"ט שבדבר, נזף בו האדמו"ר מאַמשינוב שליט"א, באמרו: כשהרבי מדבר צריכים לשתוק. והמשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

כיצד יתכן אצל חסיד הנהגה כזו – להניח את רבו לבדו?!

חסיד – לכל לראש – נוסע הוא יחד עם רבו, ולאחר מכן, כששב למקומו, הנה אם תתעורר אצלו שאלה בדבר, אזי ילך לשאול אצל רב, ואם הרב יאמר שיש חשש בדבר, אזי יבקש תיקון וכו'.

*

כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות הנהגת האדמו"ר מאַמשינוב זצ"ל בנוגע לזמן תפלת ערבית במוצאי ש"ק. וענה האדמו"ר מאַמשינוב שליט"א שאביו הי' נוהג להמתין – בנוסף על ארבעים דקות לאחרי השקיעה – עוד שבעים ושתים דקות.

בהמשך לזה נזכר גם שאין הזמנים שוים בכל המדינות ובכל חדשי השנה2, וסיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר בא לפּעטערבורג, התעניין אצל יהודי המקום אם יש בידם קבלה כיצד התנהג אדמו"ר הזקן בהיותו בפעטערבורג (בתקופת החורף) בנוגע לזמן תפלת ערבית במוצאי שבת, וסיפרו שני זקנים שקבלה בידם שאדמו"ר הזקן המתין 42-40 דקות לאחרי השקיעה.

*

כ"ק אדמו"ר שליט"א עודד וברך את האדמו"ר מאַמשינוב שליט"א3 בנוגע לקבלת הנהגת החסידים להמשיך השלשלת כו' ("ממשיך זיין די רבי'סטעווע").