When a non-priests partakes of terumah unknowingly, he must make restitution for the principal and add a fifth.1 Even if he knows that it is terumah and that he is warned against partaking of it, but he does not know whether or not he is liable for death,2 he is considered to have acted unknowingly and he must make restitution for the principal and add a fifth.


זר שאכל תרומה בשגגה משלם קרן וחומש אע"פ שיודע שהיא תרומה ושהוא מוזהר עליה אבל לא ידע אם חייב עליה מיתה אם לאו הרי זו שגגה ומשלם קרן וחומש:


A person who eats an article [that is terumah] that is ordinarily eaten, drinks something that is ordinarily drunk, or smears himself with something ordinarily used for that purpose [is liable],3 as [derived from Leviticus 22:15]: "And they shall not defile the sacraments of the children of Israel." This includes one who smears himself.4

Whether one partakes of terumah which is ritually pure or ritually impure unknowingly, one must make restitution for the principal and add a fifth.5 He is not liable for a fifth until he eats an olive-sized portion, as [indicated by ibid.:14]: "When one will eat a sacrament unknowingly"; eating implies consuming no less than an olive-sized portion. Just as one is liable for eating an olive-sized portion, so too, [one is liable for] drinking an olive-sized portion.6


אחד האוכל דבר שדרכו לאכול ואחד השותה דבר שדרכו לשתות ואחד הסך דבר שדרכו לסוך שנאמר ולא חללו את קדשי בני ישראל לרבות את הסך ואחד האוכל תרומה טהורה או טמאה בשגגה משלם קרן וחומש ואינו חייב בחומש עד שיאכל כזית שנאמר כי יאכל קדש בשגגה ואין אכילה פחותה מכזית וכשם שאכילת תרומה בכזית כך שתייה בכזית:


[The following laws apply if a person] ate terumah and then ate again, drank and then drank again. If there is sufficient time to eat a half a loaf of bread7 from the time he began to eat until he concluded or sufficient time to drink a revi'it from the time he began to drink until he concluded,8 [all he consumes] is combined to comprise an olive-sized portion.


אכל וחזר ואכל שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס ומתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית הרי אלו מצטרפין לכזית:


Terumah, terumat ma'aser, whether the latter is from d'mai9 or from produce from which the tithes were definitely [not separated], challah,10 and the first fruits can all be combined together to comprise an olive-sized portion11 for which one is liable for death12 or [restitution, plus] a fifth,13 for they are all called terumah [at different times in the Torah].14

According to law, one should not be liable for a fifth for [the unknowing consumption of] terumat ma'aser that is d'mai, just as one is not liable for the second tithe [from d'mai], as will be explained.15 Nevertheless, our Sages said: If one is not liable for a fifth, people will treat it with disdain.


התרומה ותרומת מעשר בין של דמאי בין של ודאי והחלה והבכורים כולן מצטרפין לכזית לחייב עליהן מיתה וחומש שכולן נקראו תרומה ומן הדין היה שאין חייבין חומש על תרומת מעשר של דמאי שאין חייבין על מעשר [שני] שלו כמו שיתבאר אבל אמרו חכמים אם לא יתחייב עליה חומש יזלזלו בה:


When a person partook terumah intentionally [after] receiving a warning, he is liable for lashes and is not required to make financial restitution.16 If he did not receive warning, [he is required to make financial restitution].17 If [the terumah] was ritually pure, he is required to make restitution for the principal, but is not required to add a fifth.18 If [the terumah] was ritually impure, he is required to pay only as if it were wood, because it is fit only to use as fuel.19 Accordingly, if one ate berries or pomegranates or the like that were terumah that became impure, he is not obligated to make restitution, because these are not fit to be used as fuel.20


אכל תרומה במזיד [והתרו בו לקה ואינו משלם לא התרו בו] אם היתה טהורה משלם הקרן ואינו משלם את החומש ואם היתה טמאה משלם דמי עצים מפני שאינה ראויה אלא להסקה לפיכך אם אכל תרומת תותים ורמונים וכיוצא בהם שנטמאו פטור מן התשלומין שהרי אינם ראויין להסקה:


When a person eats terumah that is chametz on Pesach, whether willfully or unknowingly, whether it is ritually impure or pure, he is exempt from financial liability.21 Even if he separated terumah from matzah, but it became chametz [before he ate it], he is exempt. 22 He is not even required to pay as if it were wood, because it is not fit for use as fuel. [Instead,] since it is forbidden to benefit from it,23 it is of no value whatsoever.


האוכל תרומת חמץ בפסח בין בזדון בין בשגגה בין טמאה בין טהורה פטור מן התשלומין אפילו הפרישה מצה והחמיצה פטור ואפילו דמי עצים אינו משלם שהרי אינה ראויה להסקה מפני שהיא אסורה בהנאה אין לה דמים:


If, however, one unknowingly ate terumah on Yom Kippur,24 ate terumah that was perforated,25 drank wine that was terumah that was left open,26 smeared himself with wine and oil [that were terumah] at the same time, or drank oil and vinegar [that were terumah] at the same time,27 chewed raw kernels of wheat,28 or swallowed vinegar,29 he is liable to make restitution for the principal and add a fifth.


אבל השוגג שאכל תרומה ביום הכפורים או שאכל תרומה נקורה והשותה יין תרומה שנתגלה והסך יין ושמן כאחד או ששתה שמן וחומץ כאחד או שכסס את החטים או גמע את החומץ ה"ז משלם קרן וחומש:


When a person is satisfied and is disgusted by his food, but continues eating terumah despite the fact that he is satisfied, he is not required to add a fifth [when making restitution, for the prooftext cited above] states: "When one will eat...." [Implied is that he is when he eats in an ordinary manner] and not when he harms himself.30 Similarly, when one chews raw kernels of barley, he is not liable, because he harms himself.


היה שבע וקץ במזונו והוסיף על שבעו באכילת תרומה אינו משלם את החומש שנאמר כי יאכל לא שיזיק את עצמו וכן הכוסס את השעורים פטור מן החומש מפני שהזיק עצמו:


When a non-priest swallowed prunes of terumah [whole31 unknowingly] and then regurgitated them, and another person came and also ate them unknowingly, the first person is required to make restitution for the principal and add a fifth32 and the second person is obligated to pay the first one as if the figs were wood.33


זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ובא אחר ואכלן גם הוא בשגגה הראשון משלם קרן וחומש והשני משלם דמי עצים לראשון:


When one feeds terumah to workers34 or to guests, they are required to make restitution for the principal and add a fifth, for they acted unknowingly.35 He must pay them for their meal,36 for ordinary produce is more valuable than the terumah,37 since a person's soul is repelled from forbidden food.38


המאכיל הפועלים ואת האורחים תרומה הם משלמין קרן וחומש מפני שהן כשוגגין והוא משלם להם דמי סעודתן שדמי החולין יתירין מדמי תרומה שאכלו שדבר האסור נפשו של אדם חותה ממנו:


When [a non-priest] feeds terumah to his children who were below majority39 or to his servants whether they are above or below majority,40 he must pay the principal, but not the additional fifth.41 [This ruling also applies to] one who partakes of terumah from the Diaspora,42 one who eats or drinks less than an olive-sized portion,43 a nazarite who unknowingly drank wine that was terumah,44 one drinks oil [without it being mixed with other liquids] and one who smears himself with wine.45


המאכיל את בניו הקטנים ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים והאוכל תרומת ח"ל והאוכל או השותה פחות מכזית ונזיר ששגג ושתה יין של תרומה והשותה שמן והסך את היין כל אלו משלמים את הקרן ולא את החומש:


When the daughter of a priest who was married to an Israelite or disqualified [from partaking of terumah for other reasons] partook of terumah, she must make restitution for the principal, but she is not required to add a fifth.46

When a woman47 was partaking of terumah and she was told: "Your husband died," or "...divorced you," she is required to pay only the principal.48 If the terumah was chametz on the day preceding Pesach, she is exempt from making restitution. [The rationale is that then] the time is pressing and she hurried to eat without investigating.49

[These same laws apply] when a servant was partaking [of terumah] and he was told: "Your master died and left an heir who does not entitle you to eat,"50 "...sold you to an Israelite," "...gave you to him as a present," or "...freed you," and when a priest was partaking [of terumah] and he discovered that he is the son of a divorcee or a woman who underwent chalitzah.51 In all of these instances, if these individuals had terumah in their mouths when they discovered that they were forbidden to partake of it, they should spit it out.52


בת כהן שהיתה נשואה לישראל או שנפסלה ואח"כ אכלה תרומה משלמת את הקרן ולא את החומש האשה שהיתה אוכלת בתרומה ואמרו לה מת בעליך או גירשך וכן העבד שהיה אוכל ואמרו לו מת רבך והניח יורש שאינו מאכיל או שמכרך לישראל או נתנך לו או שחררך וכן כהן שהיה אוכל ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה הרי אלו משלמין הקרן בלבד ואם היתה תרומת חמץ והיה ערב הפסח הרי אלו פטורין מלשלם מפני שזמנה בהול נחפזו לאכול ולא בדקו וכולן שהיתה להן תרומה בתוך פיהן כשידעו שהן אסורין לאכול הרי אלו יפלוטו:


[Similarly, when a priest] was partaking [of terumah] and he was told: "You became impure," "The terumah became impure,"53 "You were impure," or "the terumah was impure,"54 he should spit it out. [The same ruling applies] if he discovered that [the terumah] was tevel, the first tithe from which terumat ma'aser had not been separated,55 or ma'aser sheni56 or consecrated property that was not redeemed, or [when partaking of the terumah,] he tasted a bug.57


היה אוכל ואמרו לו נטמאת או נטמאת התרומה טמא היית או טמאה היתה התרומה או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שני והקדש שלא נפדו או שטעם טעם פשפש לתוך פיו הרי אלו יפלוטו:


When there are two containers, one of terumah and one of ordinary produce, and terumah fell into one of them, but it is not known which one, we operate under the supposition that it fell into the one which [contained] terumah.58

If it is not known which one is terumah and a non-priest partakes of one of them, he is not liable for payment.59 [The rationale is that when a person seeks] to expropriate money from a colleague, the burden of proof is on him.60 He must treat the other one as if it were terumah. If another person partakes of the other one, however, he is also exempt.61 If, however, one person eats them both, he must make restitution for the smaller one.62 If he did so intentionally, he is required to make restitution for the principal. If he did so unknowingly, he is required to make restitution for the principal, plus a fifth.


שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ונפלה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו נפלה הריני אומר לתוך של תרומה נפלה אין ידוע אי זו היא של תרומה אכל זר אחת מהן ה"ז פטור מן התשלומין שהמוציא מחברו עליו הראיה והשנייה נוהג בה כתרומה אכל אחר את השנייה אף הוא פטור אכל אחד את שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן אם מזיד קרן ואם שוגג קרן וחומש:


When a person eats the additional fifth unknowingly, he must [make restitution for it and] add another fifth.63 For the fifth is considered as the principal with regard to all matters.64 Similarly, he continues to add a fifth for every fifth forever.65

Whenever a person makes restitution for the principal and the additional fifth, [the grain] he gives is terumah with regard to all matters66 [with one exception]. If they were sown, the grain that grows is ordinary produce.67 If the priest wishes to forgo [the payment], he cannot.68 Whenever, [by contrast,] a person makes restitution only for the principal,69 [the grain] he gives is ordinary grain70 and if the priest desires to forgo payment, he may.


האוכל את החומש בשגגה ה"ז מוסיף עליו חומשו שהחומש כקרן לכל דבר וכן מוסיף חומש על חומש לעולם כל המשלם קרן וחומש הרי התשלומין כתרומה לכל דבר אלא שאם נזרעו גידוליהן חולין ואם רצה הכהן למחול אינו מוחל וכל המשלם את הקרן בלבד הרי התשלומין חולין ואם רצה הכהן למחול מוחל:


[The following laws apply if] a daughter of an Israelite partakes of terumah and then marries a priest. If [she partook] of terumah that had not been acquired by a priest,71 she may make restitution of the principal and the additional fifth to herself.72 If she partook of terumah that a priest had acquired, she is required to make restitution of the principal to its owner,73 but she may keep the additional fifth as her own. For whenever a person makes restitution and pays an additional fifth, he may give the additional fifth to whichever priest he desires.


בת ישראל שאכלה תרומה ואחר כך נישאת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלמת קרן וחומש לעצמה ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלים וחומש לעצמה שכל המשלם קרן וחומש משלם הקרן לבעלים והחומש לכל כהן שירצה:


If she was not able to make restitution before she was divorced,74 she can no longer make restitution to herself and she is like a person who never married a priest at all.


לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה בין כך ובין כך אינה משלמת לעצמה והרי היא כמי שלא נשאת לכהן מעולם:


Whenever a person partakes of terumah whether unknowingly or intentionally, he may make restitution only from ordinary produce from which the terumot and the tithes have been separated. Restitution may be made from leket, shichichah, pe'ah,75 ownerless grain,76 and grain from the first tithe after terumat ma'aser was separated i.e., even if the great terumah from that crop had not been separated, for the person separated the tithes before the terumah.77

One may make restitution from the second tithes and consecrated property that were redeemed, even though they were not redeemed in an appropriate manner.78 And one may make restitution using new grain79 for old grain. One may not, however, make restitution from one type [of grain] for another type [of grain]. [This is derived from Leviticus 22:14:] "And he shall give the priest the sanctified [food]." [Implied is that it must be the same] as the sanctified food he ate.


כל האוכל תרומה בין בשוגג בין במזיד אינו משלם אלא מן החולין המתוקנים שהוציאו מהן תרומות ומעשרות ומשלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר וממעשר ראשון שניטלה תרומתו אף על פי שעדיין לא ניטלה תרומה גדולה שיש בו אם הקדים המעשר לתרומה ומשלמין ממעשר שני והקדש שנפדו ואעפ"י שנפדו שלא כהלכה ומן החדש על הישן אבל לא ממין על שאינו מינו שנאמר ונתן לכהן את הקדש כקדש שאכל:


When a person eats zucchini from the sixth year,80 he should wait until [he acquires] the zucchini of the eighth year to make restitution from them. For he cannot pay his debt from the crops of the seventh year, as will be explained in that place.81


האוכל קישואין של ערב שביעית ימתין לקישואין של מוצאי שביעית וישלם מהן שאינו יכול לשלם חובו מפירות שביעית כמו שיתבאר במקומו:


When a person ate terumah that was ritually impure, he makes restitution from ordinary produce, whether pure or impure.82 If he partook of terumah that was ritually pure, he should make restitution with ordinary grain that is pure.83 If he made restitution from ordinary grain that was impure whether intentionally or unknowingly, the restitution he made is accepted, but he must make restitution again from ritually pure grain.


אכל תרומה טמאה משלם חולין בין טמאין בין טהורין אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין ואם שילם חולין טמאין בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין ויחזור וישלם מן הטהורין:


When a person partook of terumah belonging to a chaver,84 he should make restitution to him. If he partook of terumah belonging to a common person,85 he should make restitution to a chaver,86 and take its worth from him and give it to the common person whose terumah he ate.87 For we do not give articles that require ritually purity to a common person.


אכל תרומת חבר משלם לו אכל תרומת עם הארץ משלם לחבר ונוטל דמיה ממנו ונותן לעם הארץ שאכל תרומתו שאין מוסרין טהרות לע"ה:


When [an Israelite] stole terumah from his maternal grandfather who was a priest and consumed it [unknowingly], and afterwards, his maternal grandfather died, he may not make restitution to himself,88 but rather to another heir89 from [the priestly] tribe. Similarly, if he inherited terumah from his maternal grandfather and partook of it, a creditor collected terumah [as payment] for a debt and he partook of it or a woman [received it as part of the money due her by virtue of] her ketubah and she partook of it, they must make restitution for the principal and the additional fifth90 to a priest who is a chaver and that chaver gives them the monetary equivalent of the terumah at the time they partook of it.91


גזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ואח"כ מת אבי אמו אינו משלם לעצמו אלא ליורש אחר משאר השבט וכן אם נפלה לו תרומה מאבי אמו ואכלה ובעל חוב שגבה תרומה בחובו והאשה בכתובתה ואכלוה משלמין קרן וחומש לכהן חבר והחבר נותן להם דמים שהיו מוכרין בה אותה התרומה כמו שאכלו:


When a person steals terumah but does consume it, he should pay twice its worth92 to the owners.93 He may make this payment according to the worth of terumah.94 If he stole it and ate it, he must pay twice the principal and a fifth of the principal: i.e., the principal and an additional fifth from ordinary grain,95 and the principal according to the worth of terumah.96


הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל לבעלים ויש לו לשלם מדמי תרומה גנבה ואכלה משלם שני קרנין וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן אפילו מדמי תרומה:


When a person steals terumah that is consecrated to the Temple treasury97 and eats it, he is not required to pay a double amount, for a double amount is not paid to the Temple treasury, as explained in the appropriate place.98 He must, however, make restitution for the principal and add two fifths, one fifth [to atone] for partaking of terumah and one fifth [to atone] for benefiting from consecrated property.99

To whom does he make restitution? If [the terumah] was the size of an olive100 and it was not worth a p'rutah,101 he should make restitution to the priests. If it is worth a p'rutah - whether or not it is the size of an olive - he should pay the Temple treasury.


היתה התרומה הקדש לבדק הבית וגנבה ואכלה אינו משלם תשלומי כפל שאין תשלומי כפל בהקדש כמו שיתבאר במקומו אבל משלם קרן ושני חומשים חומש משום אוכל תרומה וחומש משום שנהנה מן ההקדש ולמי משלם אם היה בה כזית ואין בה שוה פרוטה משלם לכהנים ואם יש בה שוה פרוטה בין שיש בה כזית בין שאין בה כזית משלם להקדש:


Why does the prohibition against benefiting from consecrated property fall [on this grain when it is already forbidden because of] the prohibition against terumah?102 Because the terumah was forbidden to a non-priest and permitted to a priest. Once he consecrated it, it became forbidden to a priest. Therefore a prohibition was added to it even for an Israelite in the manner explained in the laws of forbidden relationships and forbidden foods.103


ומפני מה חל איסור הקדש על איסור התרומה מפני שהתרומה אסורה לזר ומותרת לכהן הקדישה נאסרה על הכהן לפיכך נוסף בה איסור אף על ישראל על דרך שביארנו בהלכות ביאות אסורות ואיסורי מאכלות:


When a person obtains terumah by robbery,104 he must make restitution for the principal and add one fifth.105 [The rationale is that] the fifth that he is liable for [to atone for partaking of] terumah fulfills his obligation for robbery,106 as [implied by Leviticus 22:14:] "And you shall give the priest the sacred [food]." He is liable only for the fifth [associated with atonement for] the sacred [food]. If he obtains terumah through robbery and feeds it to another person, that person must make restitution for the principal and add a fifth.107

Whenever we have said that a person must make restitution for the principal and add a fifth, [the intent is that] if he ate grain worth four [zuz], he must pay five108 from the type of grain from which he partook. Whenever we mentioned [payment of] the principal and two fifths, [the intent is that] if he ate grain worth four [zuz], he must pay six. Whenever we mentioned [payment of] two principals and one fifth, [the intent is that] if he ate grain worth four [zuz], he must pay nine.

Whenever he makes restitution, he must pay for the worth of the grain at the time he partook of it whether its value depreciated at the time he made restitution or appreciated.109


הגוזל תרומה ואכלה משלם קרן וחומש אחד שהחומש שחייב בו משום תרומה יצא בו ידי גזלו שנאמר ונתן לכהן את הקדש אינו חייב אלא בחומש של קדש בלבד גזלה והאכילה לאחר האוכל משלם קרן וחומש כ"מ שאמרנו משלם קרן וחומש אם אכל שוה ד' משלם שוה חמשה ממין שאכל וכ"מ שאמרנו משלם קרן ושני חומשין אכל שוה ד' משלם ששה וכ"מ שאמרנו משלם שני קרנין וחומש אחד אכל שוה ד' משלם דמי תשעה ולעולם אינו משלם אלא לפי דמים שהיתה שוה בשעת אכילה בין שהוזלה בשעת תשלומין בין שהוקרה: