1

When a plaintiff1 demands that witnesses testify concerning a matter that through their testimony alone2 will obligate the defendant to pay this plaintiff a financial claim involving moveable property,3 [the witnesses] denied [knowing] testimony and took an oath to this effect - whether in a court of law or outside of it - they are liable for sh'vuat haedut,4 for they caused the plaintiff a financial lost through their denial.

Similarly, if the plaintiff administered an oath to them and they denied the matter, [they are liable] even though they did not take an oath or answer Amen to the oath he [administered]. Since they denied the matter, they are liable, provided he administered the oath to them in court.5

א

התובע עדיו להעיד לו עדות שיתחייב הנתבע בעדותן לבדה ליתן לתובע זה ממון המטלטל, וכפרו בעדותן ונשבעו, בין שנשבעו בבית דין בין שנשבעו חוץ לבית דין הרי אלו חייבין משום שבועת העדות, שהרי הפסידוהו ממון בכפירתם, וכן אם השביעם התובע וכפרו בו אע"פ שלא נשבעו הן ולא ענו אמן אחר שבועתו כיון שכפרו הרי אלו חייבין, והוא שישביעם בבית דין.

2

The witnesses are not liable for a sh'vuat haedut unless they deny [knowing testimony] in court. Whether they took the oath or the oath was administered to them in court or outside the court, the denial must be in court alone, as [can be derived from Leviticus 5:1]: "If he will not testify, he will bear his sin." [Implied is that] in the place he will testify and [that testify] will have an effect,6there, if he does not testify, he will be liable.

ב

אין העדים חייבין בשבועת העדות עד שיכפרו בעדותן בבית דין, בין שנשבעו או השביען בבית דין בין שנשבעו או השביען חוץ לבית דין, והכפירה בבית דין בלבד, שנאמר אם לא יגיד ונשא עונו מקום שיגיד ויועיל הוא שאם לא יגיד שם יתחייב.

3

When the plaintiff demands [that the witnesses] testify concerning a claim that does not involve a financial obligation,7 concerns landed property, servants, or promissory notes, they deny [knowing testimony], and take an oath to that effect, they are not liable for a sh'vuat edut. For they are liable when denying testimony concerning financial claims that resemble an entrusted object, a [financial] deposit, a robbery, or a lost oject which the verse8 mentions in this passage. This refers to moveable property which is itself of financial worth9 that were they to testify on [the plaintiff's] behalf, [the defendant] would have to pay.

ג

תבען בעדות שאינה מחייבת ממון או בעדות קרקעות או עבדים או שטרות וכפרו ונשבעו פטורין משבועת העדות, שאין חייבין אלא על כפירת עדות ממון שדומה לפקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שפרטן הכתוב בפרשה שהן מטלטלין שגופן ממון וכשיעידו לזה יתן זה.

4

Similarly, when one administers an oath to witnesses who [can testify regarding] a fine and they deny [knowledge] of the matter, they are not liable for a sh'vuat haedut. [The rationale is that] were the defendant to come and acknowledge his liability for the fine first,10 he would not be liable to pay even though the witnesses came afterwards and testified accordingly. Thus the witnesses did not make him liable through their testimony alone. Instead, it was their testimony together with the denial of the defendant that made him liable. Since their testimony would not be effective if he acknowledged [his liability], if they denied [knowing of] the matter and took an oath, they are not liable.

ד

וכן המשביע עדי קנס וכפרו פטורין משבועת העדות, מפני שאם קדם הנתבע והודה בקנס יפטר מלשלם ואע"פ שבאו העדים אחר כן והעידו, נמצאו העדים לא חייבו זה בעדותן לבדה אלא עדותן עם כפירת הנתבע היא המחייבת אותן והואיל ואם הודה לא תועיל עדותן אם כפרו בה ונשבעו פטורין.

5

[When a plaintiff administers an oath to witnesses, saying:] "I am making you take an oath that you come and testify on my behalf that so-and-so owes me a double payment"11 or a four- or five-fold payment12 and the witnesses deny [knowledge of the matter], they are liable for a sh'vuat haedut because of the principle which is a financial obligation,13 but not because of the double payment which is a fine.

Similarly, if he administered an oath that they testify that they testify that so-and-so raped or seduced his daughter and they deny [knowledge of the matter], they are liable for a sh'vuat haedut because of the [payment due] for embarrassment and damages.14 For if the defendant acknowledged his obligation, he would have to pay these obligations, but not because of the fine. Similar laws apply in all analogous situations.

ה

משביעכם אני שתבואו ותעידו לי שיש לי ביד פלוני תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה וכפרו, חייבין בשבועת העדות מפני הקרן שהוא ממון לא מפני הכפל שהוא קנס, וכן אם השביעם שיעידו לו שאנס פלוני או פתה בתו וכפרו חייבין בשבועת העדות מפני הבושת והפגם שאם הודה בהם הנתבע משלם לא מפני הקנס וכן כל כיוצא בזה.

6

Witnesses are not liable for a sh'vuat haedut until they deny [knowledge of the matter] and take an oath after the plaintiff or his agent15 demand [that they testify]. If, however, they take an oath first, before a demand is made of them, they are not liable for a sh'vuat haedut.

ו

אין העדים חייבין בשבועת העדות עד שיכפרו וישבעו אחר תביעת בעל דין עצמו או שלוחו, אבל אם קדמו ונשבעו קודם שיתבעם פטורין משבועת העדות.

7

What is implied? [The witnesses] saw the plaintiff following after them, they told him: "Why are you following us? We are taking an oath that we do not know any testimony involving you," they are not liable for a sh'vuat haedut. [The rationale is that] the plaintiff did not make a demand of them. Instead, they took the oath first on their own initiative.16

Similarly, if the defendant administered an oath to them that if they knew testimony involving the plaintiff they should come and testify and they deny [knowledge of the matter], they are not liable for a sh'vuat haedut unless the plaintiff makes them take the oath.17 Needless to say, if he administered an oath that they should come to testify that so-and-so owes so-and-so money and they deny [knowledge of the matter], they are not liable. For the person making this demand is not the plaintiff himself. Similarly, if the oath preceded [their knowledge of] the testimony, they are not liable for a sh'vuat haedut, as [implied by Leviticus 5:1]: "And he heard the voice of an oath [when] he was a witness." [It can be inferred that knowledge of] the testimony preceded the oath and not that the oath preceded the knowledge of the testimony.

ז

כיצד ראו התובע הולך אחריהן אמרו לו למה אתה בא אחרינו שבועה שאין אנו יודעין לך עדות הרי אלו פטורין משבועת העדות מפני שלא תבען התובע אלא הם קדמו ונשבעו בתביעת עצמן, וכן אם השביעם הנתבע שאם תדעו לזה שתובע אותו עדות שתבואו ותעידו לו וכפרו הרי אלו פטורין משבועת העדות עד שישביעם התובע, ואין צריך לומר אם השביעם שיבואו ויעידו שיש לפלוני ביד פלוני ממון וכפרו שהן פטורין שאין זה התובע בעל דין עצמו, וכן אם קדמה שבועה לעדות הרי אלו פטורין משבועת העדות שנאמר ושמעה קול אלה והוא עד שקדמה עדות לשבועה לא שקדמה שבועה לעדות.

8

What is implied? [The plaintiff says:] "I am administering to you an oath that if you will know of testimony concerning me that you come and testify," and the witnesses responded Amen and afterwards they observed a matter concerning him.18 If he demands that they testify and they deny [knowledge of the matter], they are not liable for a sh'vuat haedut.

ח

כיצד משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני ואמרו אמן וידעו לו עדות אחר כן ותבעם להעיד וכפרו בו הרי אלו פטורין משבועת העדות.

9

Witnesses are not liable for a sh'vuat haedut until the plaintiff singles them out and administers an oath to them or they take an oath.19

What is implied? A person stood up in a synagogue and said: "I am administering an oath to anyone who knows testimony concerning me to come and testify on my behalf." They all - including his witnesses - responded Amen. Afterwards, he demanded of his witnesses that they testify and they denied [knowledge of the matter]. They are not liable for a sh'vuat haedut, because he did not single out the witnesses individually. If, however, he said: "I am administering an oath to all of those standing here that if they know testimony concerning me to come and testify on my behalf." [If] his witnesses were among those present and [then] they denied [knowledge of the matter], they are liable for a sh'vuat haedut, because he singled them out among the others.20

ט

אין העדים חייבים בשבועת העדות עד שייחד אותם התובע וישביעם או ישבעו, כיצד עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני כל מי שידע לי עדות שיבא ויעיד לי וענו כולם אמן ועדיו בכללם ואחר כך תבע עדיו וכפרו בו הרי אלו פטורין משבועת העדות, מפני שלא ייחד עדיו בשבועה בפני עצמן, אבל אם אמר משביע אני כל העומדים כאן שאם ידעו לי עדות שיבואו ויעידו לי והיו עדיו בכללם וכפרו הרי אלו חייבין בשבועת העדות שהרי ייחדם בכלל אחרים.

10

Similarly, if he told the witnesses: "Come and testify on my behalf that so-and-so owes me a maneh" and then stands in a synagogue and said: "I am administering an oath to anyone who knows testimony concerning me to come and testify on my behalf," should they not come and testify, they are liable, because he made a demand of them previously. [This applies] provided they are present in the synagogue and a court is also there.21 If a court was not present, they are liable for a sh'vuat haedut if they answered Amen and deny [knowledge of the matter] while in a court of law.22 If they did not answer Amen, they are not liable.

י

וכן אם אמר לעדים בואו והעידו לי שיש לי מנה ביד פלוני, ואח"כ עמד בבית הכנסת והשביע כל מי שיודע לו עדות יבוא ויעיד ולא באו ולא העידו הרי אלו חייבין, שהרי תבען תחלה, והוא שיהיו אז בבית הכנסת ויהיה שם בית דין, אבל אם לא היו בפני בית דין אם ענו אמן חייבין בשבועת העדות כשיכפרו בעדותן בבית דין ואם לא ענו אמן אינן חייבין. 39

11

Whether one administers an oath to his witnesses or tells them "I am commanding you with an oath" or "I am binding you with an oath," they are liable provided he administers the oath23 with God's name or with one of the terms used to describe Him as explained.24

יא

אחד המשביע עדיו בשבועה, או שאמר להן מצוה אני עליכם בשבועה, אוסרכם אני בשבועה הרי אלו חייבין, והוא שישביעם בשם או בכינוי מן הכינוים כמו שבארנו.

12

The witnesses are not liable unless the oath is administered to them in a language that they understand.25

יב

ואין העדים חייבין עד שישביעם בלשון שהם מכירין אותה.

13

Thus you have learned that witnesses are not liable for a sh'vuat haedut unless ten conditions are [met]. They are:26

a) [The witnesses] must be charged [with testifying] by the plaintiff;

b) [The matter] must involve a financial claim;

c) It must involve movable property;

d) Their testimony alone, had it been given, would be sufficient to require the defendant to pay;

e) They must deny [knowledge of the matter] after the plaintiff charges them;

f) They must issue their denial in court;

g) God's name or a term used to describe Him must be mentioned in the oath;

h) The knowledge of the matter must precede the oath;

i) The witnesses must be singled out at the time of the oath or at the time they are charged;

j) The oath must be in a language that they understand.

יג

הנה למדת שאין העדים חייבין בשבועת העדות אלא ע"פ עשרה דברים ואלו הן: שיתבעם התובע, ושתהיה עדות ממון, ושיהיה ממון המטלטל, ושיתחייב הנתבע לשלם בעדותן לבד אם העידו, ושיכפרו אחר שתבען התובע, ושיכפרו בבית דין, ושתהיה שם שבועה בשם או בכינוי, ושתקדם ידיעת העדות לשבועה, ושייחד עדיו בעת השבועה או בעת התביעה, ושתהיה השבועה בלשון שהן מכירין אותה.

14

Whenever we have used the expression "they are not liable" [in this chapter], the intent is that they are not liable for a sh'vuat haedut. They are, however, liable for a sh'vuat bitui, provided they take the oath or answer Amen to an oath administered by a colleague, because they took a false oath.27

When, by contrast, one is liable for a sh'vuat haedut, he is only liable for a sh'vuat haedutand is not liable for a sh'vuat bitui, even though he took a false oath and did so intentionally. [The rationale is that] the Torah removed a sh'vuat haedut from the category of sh'vuat bitui to make a person who deliberately [takes a false oath] liable for a sacrifice for its violation just as one who took it inadvertently.28 He is not, however, liable for lashes, as [can be derived from Leviticus 5:5 which] states: "For one of these."29 A person who takes a [false] oath is liable for one type of oath, but not two. [We do not hold him liable for both] a sh'vuat haedut and a sh'vuat bitui.

יד

כל מקום שאמרנו פטור, פטור משבועת העדות אבל חייב בשבועת ביטוי והוא שנשבע או שענה אמן אם השביעו אחר שהרי נשבע על שקר, אבל המחוייב בשבועת העדות אע"פ שהוא נשבע על שקר ואע"פ שהוא מזיד אינו חייב משום שבועת ביטוי אלא משום שבועת העדות בלבד, שהרי הכתוב הוציא שבועת העדות מכלל שבועת ביטוי לחייב המזיד בה כשוגג בקרבן אבל לא במלקות שנאמר לאחת מאלה, במין אחד ממיני שבועות אתה מחייב הנשבע ואי אתה מחייבו בשני מינין עד שיהיה חייב בדין שבועת העדות ובדין שבועת ביטוי.

15

[When the plaintiff says: "I am administering] an oath to you unless you come and testify that so-and-so has an entrusted object, a [financial] deposit, stolen property, and a lost object of mine in his possession," [and the witnesses respond: "We are taking] an oath that we do not know of any testimony concerning you," they are liable for only one [sacrifice].30 [If they say: "We are taking] an oath that we do not know of any testimony concerning an entrusted object, a [financial] deposit, stolen property, and a lost object of yours in so-and-so's possession, they are liable for each [statement].31

טו

משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו לי שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד גזל ואבדה, שבועה שאין אנו יודעין לך עדות אינן חייבין אלא אחת, שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פלוני פקדון ותשומת יד גזל ואבדה חייבין על כל אחת ואחת.

16

[When the plaintiff says: "I am administering] an oath to you unless you come and testify that so-and-so has wheat, barley, and buckwheat of mine in his possession," and [the defendant responds]: "[We are taking] an oath that we do not know of any testimony concerning you," they are liable for only one [sacrifice].32[If they answer: "We are taking] an oath that we do not know of any testimony concerning any wheat, barley, and buckwheat of yours in his possession," he is liable for each [statement].

טז

משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידו לי שיש לי ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמין, שבועה שאין אנו יודעין לך עדות אינם חייבין אלא אחת, שבועה שאין אנו יודעים לך עדות שיש לך ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמין חייבין על כל אחת ואחת.

17

Similarly, if many people charged them with testifying and they said: "[We are taking] an oath that we do not know of any testimony concerning you," they are liable for only one [sacrifice]. [If they said:] "...concerning you, and you, and you," they are liable for each [statement], as explained with regard to sh'vuat hapikadon.33

יז

וכן אם תבעו אותן רבים להעיד להם ואמרו שבועה שאין אנו יודעין לכם עדות אינן חייבין אלא אחת, לא לך ולא לך ולא לך חייבין על כל אחת ואחת כדרך שבארנו בשבועות הפקדון.

18

When a person administers an oath to a colleague that he knows testimony concerning him and ultimately, it is discovered that he does not know testimony, [the colleague] is not liable, neither for a sh'vuat haedut34, nor for a sh'vuat bitui. [The rationale is that] a sh'vuat bitui involves only matters that have both a positive and negative dimension.35 Were the person to have said: "I am taking an oath that I do not know testimony concerning you," that would not be a sh'vuat bitui, but instead a sh'vuat haedut. Hence since the negative dimension of the statement is not a sh'vuat bitui, the positive dimension, taking an oath that one knows testimony, is not a sh'vuat bitui.36

יח

הנשבע לחבירו שהוא יודע לו עדות ונמצא שאינו יודע לו עדות הרי זה פטור ואין כאן לא שבועת העדות ולא שבועת ביטוי, מפני ששבועת ביטוי אינה אלא בדבר שיש בו לאו והן, ואם יאמר שבועה שאיני יודע לך עדות אין זה שבועת ביטוי אלא שבועת העדות, הואיל ולאו זה שיש בה אינה שבועת ביטוי, כך הן שבה שהוא הנשבע שיודע לו עדות אינו שבועת ביטוי.

19

It is clear that when a person takes an oath to a colleague that he testified on his behalf and he did not testify or that he did not testify and he testified, he is liable for a sh'vuat bitui;37 there is no connection to a sh'vuat haedut at all.38

יט

דבר ברור הוא שהנשבע לחבירו שהעיד לו והוא לא העיד או שלא העיד לו והוא העיד הרי זה חייב משום שבועת ביטוי ואין כאן שבועת עדות כלל.