In the name of the Lord, the God of the world.
The freewill offerings of my mouth accept now, O Lord, and teach me Your judgments.

The sixth book which is The Book of Promises

It contains four sets of Halachot and this is their order:

The Laws of Shvuot
The Laws of Nedarim
The Laws of Nezirut
The Laws of Arachim Vacharamim

Introduction to Hilchos Shvuot

They contain 5 mitzvot: one positive commandment and four negative commandments. They are:

1. Not to swear falsely in [God’s] name,
2. Not to take [God’s] name in vain,
3. Not to deny [having received] an entrusted object,
4. Not to swear [falsely] when denying financial obligations,
5. To swear truly in [God’s] name.

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם (בראשית כא לג)
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יי, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי (תהלים קיט קח)

ספר ששי והוא ספר הפלאה

הלכותיו ארבע, וזה הוא סידורן:

הלכות שבועות
הלכות נדרים
הלכות נזירות
ערכים וחרמין

רמב"ם הלכות שבועות - הקדמה

הלכות שבועות. יש בכללן חמש מצות, אחת מצות עשה, וארבע מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן

(א) שלא לישבע בשמו לשקר.
(ב) שלא לישא את שמו לשוא.
(ג) שלא לכפור בפקדון.
(ד) שלא לישבע על כפירת ממון.
(ה) לישבע בשמו באמת.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.


There are four types of oaths [for which one may be liable]: sh'vuat bitui, sh'vuat shav, sh'vuat hapikadon, and sh'vuat ha'edut.1

Sh'vuat bitui2 is referred to in the Torah [by Leviticus 5:4]: "When a soul will take an oath, expressing with his lips, whether he will do harm3 or do good." [This category] subdivides into four groupings: two4 [involving statements made] concerning the future and two [involving statements made] concerning the past. For example, he took an oath concerning a past event that it occurred or did not occur, or concerning a future event, that he will do it or that he will not do it.


ארבעה מיני שבועות הן: שבועת ביטוי ושבועת שוא ושבועת הפקדון ושבועת העדות, שבועת ביטוי הוא שנאמר בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב, והיא נחלקת לארבעה חלקים, שתים להבא, ושתים לשעבר, כגון שנשבע על דבר שעבר שנעשה או שלא נעשה, ועל דבר שעתיד להיות שיעשה ושלא יעשה.


[The concept of] a sh'vuat bitui applies with regard to deeds that a person could perform5 whether in the past or in the future.

What is implied? With regard to the past: "I ate," "I cast a stone into the sea," or "So-and-so spoke with so-and-so"; "I did not eat," "I did not cast a stone into the sea," or "So-and-so did not speak with so-and-so." With regard to the future: "I will eat" or "I will not eat," "I will..." or "I will not cast a stone into the sea."6 Thus there are two groupings7 concerning the past and two groupings concerning the future.


ואין שבועת ביטוי נוהגת אלא בדברים שאפשר לו לעשותן בין להבא בין לשעבר, כיצד לשעבר, שאכלתי, או שזרקתי אבן לים, או שדבר פלוני עם פלוני, או שלא אכלתי, או שלא זרק אבן לים, או שלא דבר פלוני עם פלוני, כיצד להבא, שאוכל או שלא אוכל, או שאזרוק או שלא אזרוק אבן לים, הרי אלו שתים לשעבר ושתים להבא.


If a person takes an oath concerning one of these four categories and does the opposite, he has taken a false oath. For example, he took an oath not to eat and he ate, that he would eat and he did not eat, that he ate, when he did not or that he did not eat, when he had eaten. With regard to these matters, [Leviticus 19:12] states: "Do not swear falsely in My name."8 If he willfully swears falsely, he is liable for lashes.9 If he does so inadvertently, he must bring an adjustable guilt offering,10 as [ibid. 5:4] states: "And it became concealed from him and he did not know and became guilty."


נשבע אחת מארבע מחלוקות אלו והחליף כגון שנשבע שלא יאכל ואכל או שיאכל ולא אכל או שאכלתי והוא לא אכל שלא אכלתי ואכל הרי זו שבועת שקר, ועל זה וכיוצא בו נאמר לא תשבעו בשמי לשקר, ואם נשבע לשקר במזיד לוקה, בשוגג מביא קרבן עולה ויורד שנאמר ונעלם ממנו והוא ידע ואשם וגו'.


[The prohibition against taking] a sh'vuat shav, an oath taken in vain,11 also subdivides into four categories: the first, a person took an oath concerning a known matter12 that was not true, e.g., he took an oath that a man was a woman, a woman was a man, that a marble pillar was gold, or concerning other similar factors.


שבועת שוא נחלקת לארבע מחלוקות, האחת שנשבע על דבר הידוע שאין כן, כיצד כגון שנשבע על האיש שהוא אשה, ועל האשה שהוא איש, ועל עמוד של שיש שהוא של זהב, וכן כל כיוצא בזה. 41


The second: that one takes an oath on a known matter concerning which no one has a doubt, e.g., one took an oath that the sky was the sky, that a stone is a stone, on two [objects] that they are two, and the like. Even though there is no doubt about the matter for a person of sound mind, one takes an oath to strengthen [the appreciation of] the matter.13


השניה שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק לאדם שהוא כן, כגון שנשבע על השמים שהוא שמים, ועל האבן זו שהיא אבן, ועל השנים שהם שנים וכן כל כיוצא בזה, שזה הדבר אין בו ספק לאדם שלם כדי לצדק הדבר בשבועה.


The third is one who takes an oath to nullify a mitzvah.14 What is implied? One took an oath not to wrap himself in tzitzit,15 not to put on tefilin, not to dwell in a sukkah throughout the holiday of Sukkot,16 not to eat matzah on Pesach night, that he would fast on the Sabbaths and the festivals,17 or concerning other analogous instances.


שלישית שנשבע לבטל את המצוה, כיצד כגון שנשבע שלא יתעטף בציצית, שלא ילבש תפילין, ושלא ישב בסוכה בחג הסוכות, ולא יאכל מצה בלילי הפסח, או שיתענה בשבתות ובימים טובים וכן כל כיוצא בזה.


The fourth - that one took an oath concerning a matter that he is unable to perform.18 What is implied? He took an oath that he would not sleep for three consecutive days and nights,19 he would not eat for seven consecutive days or concerning any analogous matter.

Whenever a person takes an oath in vain by taking one of these four types of oaths, he transgresses a negative commandment,20 as [Exodus 20:7] states: "And you shall not take the name of God your Lord in vain." If he [takes the oath] willfully, he is liable for lashes.21 If he does so inadvertently, he is exempt entirely.


רביעית שנשבע על דבר שאין כח בו לעשות, כיצד כגון שנשבע שלא יישן שלשה ימים לילה ויום רצופים, או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופים וכן כל כיוצא בזה, כל הנשבע שבועת שוא מארבע שבועות אלו עובר בלא תעשה שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, ואם היה מזיד לוקה ואם היה שוגג פטור מכלום.


What is meant by a sh'vuat hapikadon, [an oath concerning an entrusted object]?22 [It applies] when a person has money belonging to a colleague in his possession - whether it be an entrusted article or a loan, he stole from him, withheld his wages, he found a loss object belonging to him and did not return it, or any similar situation. If his colleague claims the money that he has in his possession and he denies the claim, he violates a negative commandment,23 as [Leviticus 19:11] states: "You shall not deny..."; this is a warning [not to] deny a monetary [claim]. One is not liable for lashes for this transgression.24

If one took a false oath with regard to the financial claim that he denied, he transgresses another negative commandment,25 as [the above verse] continues: "A person may not lie to his colleague."26 This is a warning against swearing [falsely] when denying a financial [obligation].


שבועת הפקדון כיצד, כל מי שיש ממון חבירו בידו בין פקדון בין מלוה או שגזלו או עשקו או מצא לו אבדה ולא החזירה וכיוצא בזה ותבע ממנו ממון שיש לו בידו וכפר בו הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון, ואין לוקין על לאו זה, ואם נשבע לו על שקר על ממון שכפר בו הרי זה עובר בלאו אחר ועל זה נאמר לא תשקרו איש בעמיתו זו אזהרה לנשבע על כפירת ממון, ושבועה זו היא הנקראת שבועת הפקדון.


What is a person's liability for taking a false sh'vuat hapikadon? He must pay the principle that he denied plus an additional fifth27 and bring a definite28 guilt offering as a sacrifice. [This applies] whether he [transgressed] intentionally or unintentionally,29 as indicated by Leviticus 5:21-23 which] states: "And he will deny his [obligation to] a colleague concerning an entrusted object, a [financial] deposit, a robbery... when he sin and become guilty." [The verse] does not say: "And it will become concealed from him,"30 indicating that one who transgresses willfully is liable just as [one who transgresses] inadvertently.


ומה הוא חייב על שבועת הפקדון ששקר בה, משלם את הקרן שכפר בו עם תוספת חומש, ומקריב אשם ודאי בין שהיה מזיד בין שהיה שוגג שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל וגו' והיה כי יחטא ואשם ולא נאמר בו ונעלם ממנו לחייב מזיד כשוגג.


The above applies when the person willfully accepted the entrusted object or the money that he was obligated and knew about it at the time of the oath. If, however, he acted unintentionally, forgot that he had the money in his possession, therefore denied it and took an oath, and then discovered the matter, he is considered [to have transgressed because of] factors beyond his control and is not liable at all.31 Similarly, if the person did not know that it was forbidden to take a false oath in denial of a financial claim, he is considered [to have transgressed because of] factors beyond his control and is not liable.32


והוא שיזיד בפקדון או בממון שנתחייב בו וידע בו בשעת שבועה, אבל אם שגג ושכח שיש לו אצלו ממון וכפר ונשבע ואחר כך ידע הרי זה אנוס ופטור מכלום, וכן אם לא ידע שאסור לישבע לשקר על כפירת ממון הרי זה אנוס ופטור.


If so, what is meant by acting inadvertently with regard to a sh'vuat hapikadon? For example, he forgot that one is liable to bring a sacrifice for [taking such a false oath], but knew that it was forbidden to do so and that he has the other person's money in his possession. This is considered the inadvertent transgression [of this prohibition].33 Willful transgression is when he knows that he is liable to bring a sacrifice [because of the transgression].


אם כן היאך היא שגגת שבועת הפקדון, כגון שנעלם ממנו אם חייבין עליה קרבן אם לאו וידע שהיא אסורה ושיש לו אצלו ממון זו הוא שגגתה, וזדונה שידע שחייבין עליה קרבן.


What is meant by sh'vuat ha'edut?34 Witnesses know testimony associated with a monetary claim35 and the person affected by the testimony demanded that they testify on his behalf. The witnesses deny knowledge of testimony, do not testify, and take an oath36 that they do not know any testimony concerning him. This is referred to as a sh'vuat ha'edut. For taking a [false] oath of this nature, one is liable for an adjustable guilt offering,37 [This applies] whether he [transgressed] intentionally or unintentionally, as [indicated by Leviticus 5:1 which] states: "When a person will sin: If he heard a demand for an oath and he had witnessed...." [The verse] does not say: "And it will become concealed from him,"38 indicating that one who transgresses willfully is liable just as [one who transgresses] inadvertently.


שבועת העדות כיצד, העדים שידעו עדות ממון ותבעם בעל העדות להעיד לו וכפרו בעדותן ולא העידו ונשבעו שאינן יודעין לו עדות זו היא נקראת שבועת העדות, וחייבין על שבועה זו קרבן עולה ויורד בין שהיו מזידין בין שהיו שוגגים שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד ולא נאמר בה ונעלם לחייב על הזדון כשגגה.


What is meant by acting inadvertently with regard to a sh'vuat ha'edut? For example, he forgot that one is liable to bring a sacrifice for [taking such a false oath], but knew that this oath was forbidden and that he would be swearing falsely. Willful transgression is when he knows that he is liable to bring a sacrifice [because of the transgression]. If he did not know that [taking such an oath] is forbidden or forgot the testimony and took an oath39 and later it was discovered that he knew testimony and took a false oath, he is considered [to have transgressed because of] forces beyond his control and he is not liable to bring a sacrifice.40


כיצד שגגת שבועת העדות, כגון שנעלם ממנו שחייבין עליה קרבן וידע ששבועה זו אסורה ושהיא שקר, וזדונה שידע שחייבין עליה קרבן, אבל אם לא ידע שהיא אסורה או ששכחו העדות ונשבעו ואח"כ נודע להם שהן יודעין לו עדות ושנשבעו על שקר הרי אלו אנוסין ופטורין אף מן הקרבן..