1

When a person takes an oath that he will not eat anything on that day and he ate less than an olive-sized portion of food, he is not liable. For "eating" does not involve a quantity less than an olive-sized portion.1 It is as if he partook of less than the minimum measure of a nevelah, a trefe, or the like.2

If he said: "[I am taking] an oath that I will not eat this substance," and he ate it, he is liable even if the substance concerning which he took the oath is one mustard seed or smaller.3

א

מי שנשבע שלא יאכל היום כלום ואכל פחות מכזית פטור, שאין אכילה פחותה מכזית, והרי הוא כאוכל חצי שיעור מנבלות וטרפות וכיוצא בהן, ואם אמר שבועה שלא אוכל דבר זה ואכלו חייב, ואפילו היה הדבר שנשבע עליו זרע חרדל אחד או פחות ממנו.

2

If he took an oath that he would not taste anything and partook of even the smallest amount of food, he is liable.4

ב

נשבע שלא יטעום כלום ואכל כל שהוא חייב.

3

When a person takes an oath that he will not eat on a specific day and drinks, he is liable, because [a prohibition against] eating includes drinking.5 Therefore, if he both ate and drank, he is liable only for one set of lashes6 if he acted willfully or one sin offering if he transgressed inadvertently.

ג

מי שנשבע שלא יאכל היום ושתה חייב שהשתייה בכלל אכילה, לפיכך אם אכל ושתה אינו חייב אלא מלקות אחת אם היה מזיד או חטאת אחת אם היה שוגג.

4

When a person took an oath not to drink on a given day, he is permitted to eat, because [a prohibition against] drinking does not include eating. How much must he drink for him to be liable? It appears to me7 that he is not liable unless he drinks a revi'it8 as is the case with regard to other prohibitions.9

ד

נשבע שלא ישתה היום הרי זה מותר לאכול, שאין אכילה בכלל שתיה, וכמה ישתה ויהא חייב נראה לי שאינו חייב עד שישתה רביעית כשאר האיסורין.

5

When a person takes an oath that he will not eat on a particular day and partook of many types of food, or he takes an oath that he will not drink on a particular day and partakes of many types of beverages, he is only liable once.10 Even if he said: "[I am taking] an oath that today I will not eat meat, bread, or beans," and he eat all [these types of food]. He is only liable once. All [of these foods] can be joined together to reach the measure of an olive-sized portion.11

ה

שבועה שלא אוכל היום ואכל מינין הרבה, או שבועה שלא אשתה היום ושתה מיני משקין הרבה אינו חייב אלא אחת, ואפילו אמר שבועה שלא אוכל היום בשר ופת וקטנית ואכל הכל אינו חייב אלא אחת וכולן מצטרפין לכזית.

6

When a person takes an oath that he will neither eat nor drink and then eats and drinks, he is liable twice. Although drinking is included in eating, since he specifically said: "And I will not drink," he revealed his intention not to include drinking in eating.12 Thus it is as if he took an oath on this independently and this independently. Therefore he is liable twice.

ו

שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים שהשתיה בכלל אכילה, והואיל ופרט ואמר ושלא אשתה גלה דעתו שלא כלל השתיה בכלל האכילה ונמצא כנשבע על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ולפיכך חייב שתים.

7

Similarly, if a person said: "[I am taking] an oath that I will not eat bread from wheat, bread from barley, or bread from buckwheat," he is liable for each one individually if he partakes of them. He mentioned "bread" three times13 to make a distinction and cause him to be liable for each one individually.

ז

וכן האומר שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין ואכלן חייב על כל אחת ואחת שלא אמר פת ופת ופת אלא לחלק ולחייב על כל אחת.

8

[The following laws apply when a person's] colleague was persistently imploring him to eat at his [home], telling him: "Come and drink with me, wine, milk, and honey." If he answers: "[I am taking] an oath that I will not drink wine, milk, and honey," he is liable for each one individually if he partakes of them. [To be liable only once,] he should have said: "[I am taking] an oath that I will not drink anything," or "...[that I will not drink] what you said." Since he repeated the phrase, stating each one individually,14 he revealed his intention that he obligated himself with an oath for each and every type [of beverage] individually. Therefore [the beverages] are not combined with each other [to reach the minimum measure]15 and the person is liable only when he eats the minimum measure from each one individually. Since a sin offering is required for each one individually, they are like fat and blood which cannot be combined for [the measure of] an olive-sized portion as explained in Hilchot Ma'achalot Assurot.16

ח

היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו ואמר לו בוא ושתה עמי יין וחלב ודבש, ואמר שבועה שאיני שותה יין וחלב ודבש ושתה מהן חייב על כל אחת ואחת בפני עצמו, שהיה לו לומר שבועה שאיני שותה כלום או מה שאמרת ומשחזר ופרט גלה דעתו שחייב עצמו בשבועה על כל מין ומין בפני עצמו, לפיכך אין מצטרפין זה עם זה ואינו חייב עד שיאכל כשיעור ממין אחד, הואיל והן חלוקין לחטאות הרי הן כחלב ודם שאינן מצטרפין לכזית כמו שנתבאר בהלכות מאכלות אסורות.

9

[When one says: "I am taking] an oath that I will not eat this loaf," or "...that I will not eat it," once he eats an olive-sized portion of it, he is liable.17 [If he says:] "[I am taking] an oath that I will not eat it up,"18 he is not liable until he eats the entire loaf.

If he says: "[I am taking] an oath that I will not eat this loaf; [I am taking] an oath that I will not eat it up," should he eat it,19 he is liable only once.20

ט

שבועה שלא אוכל ככר זו או שלא אוכל אותה כיון שאכל ממנה כזית חייב, שבועה שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה, אמר שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת. 49

10

Similarly, if one said: ["I am taking] an oath that I will not eat today,"21 and then took an oath concerning a loaf that he would not eat it up, [even though] he eats the entire [loaf] that day, he is not liable only once.22 Similar laws apply in all analogous situations.23 [The rationale is that] an oath does not take effect when another is already in effect.24

If, however, one took an oath that he would not eat up a loaf and afterwards, took an oath that he would not eat anything or that he would not eat this loaf, he is liable twice. [The rationale is that] at the time he took the oath that he would not eat it up, he would not be liable unless he ate the entire loaf. Thus when he took a second oath that he would not eat anything or that he would not eat the loaf, he is liable [for the latter oath,] when he eats an olive-sized portion. And when he eats the entire [loaf], he is liable for his first oath.

י

וכן אם אמר שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע על הככר שלא יאכלנה ואכלה כולה באותו היום אינו חייב אלא אחת וכן כל כיוצא בזה שאין שבועה חלה על שבועה, אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וחזר ונשבע שלא יאכל כלום, או שלא יאכל ככר זו ואכלה כולה חייב שתים, שבשעה שנשבע בתחילה שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה, וכשחזר ונשבע שלא יאכל [כלום] או שלא יאכל אותה משיאכל ממנה כזית יתחייב וכשיאכל כולה יתחייב בשבועה ראשונה. 50

11

[When a person takes] an oath not to eat figs and afterwards, takes an oath not to eat figs and grapes, he is liable twice for [eating] figs. [The rationale is that] he included the figs which were forbidden in the first oath with grapes that were permitted. Since the second oath took effect with regard the grapes, it also took effect with regard the figs and he becomes liable for two oaths, as we explained in Hilchot Ma'achalot Assurot.25

יא

שבועה שלא אוכל תאנים, וחזר ונשבע על התאנים ועל הענבים חייב על התאנים שתים שהרי כלל התאנים שנאסרו בשבועה ראשונה עם הענבים שהיו מותרין ומתוך שחלה שבועה שניה על הענבים חלה על התאנים ונתחייב בשתי שבועות כמו שבארנו בהלכות מאכלות אסורות.

12

[If one said: "I am taking] an oath that I will not eat eight [of this item]," "...an oath that I will not eat nine," and "...an oath that I will not eat ten," he is liable only once whether he ate eight, nine, or ten.26

יב

שבועה שלא אוכל שמונה, שבועה שלא אוכל תשע, שבועה שלא אוכל עשר, בין שאכל שמונה בין שאכל תשע בין שאכל עשר אינו חייב אלא אחת.

13

[If one said: "I am taking] an oath that I will not ten," "...an oath that I will not eat nine," and "...an oath that I will not eat eight," if he eats ten, he is liable three times, one for each oath.27 Similarly, if he eats nine, he is liable twice. If he eats eight, he is liable once.28

יג

שבועה שלא אוכל עשר, שבועה שלא אוכל תשע, שבועה שלא אוכל שמונה, אם אכל עשר חייב שלש על כל שבועה ושבועה אחת, וכן אם אכל תשע חייב שתים, אכל שמונה חייב אחת.

14

[The following rules apply when a person says: "I am taking] an oath that I will not eat figs," and then takes another oath that he will not eat figs and dates together.29 If he forgot, ate figs, and set aside a sacrifice,30 afterwards, forgot, and ate grapes, he is not liable for the grapes. [The rationale is that] this is like half the measure [for which one is liable]31 and one does not bring a sacrifice for half the measure.

יד

שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע שלא יאכל תאנים וענבים כאחת, ושגג ואכל תאנים והפריש קרבן, ואח"כ שגג ואכל ענבים אינו חייב על הענבים מפני שהן כחצי שיעור ואין מביאין קרבן על חצי שיעור.

15

Similar [laws apply if] one took an oath that he would not eat ten, and then took an oath that he would not eat ten and nine.32 If he ate ten, separated a sacrifice,33 and then forgot and ate nine, this is like half the measure and one does not bring a sacrifice for half the measure. For the final oath concerned not eating nineteen.34

טו

וכן הנשבע שלא יאכל עשר וחזר ונשבע שלא יאכל עשר ותשע ואכל עשר והפריש קרבן וחזר ושגג ואכל תשע הרי זה כחצי שיעור, ואין מביאין קרבן על חצי שיעור, שענין שבועה אחרונה שלא יאכל תשע ועשר. 51

16

[When a person says: "I am taking] an oath that I will not eat this large loaf if I eat this small loaf," if he forgets this stipulation when he eats the smaller loaf and afterwards willfully eats the larger [loaf], he is liable [for lashes].35

טז

שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה אם אוכל ככר זו הקטנה ושכח תנאי זה בעת שאכל הקטנה ואכל אח"כ הגדולה במזיד חייב. 52

17

If he ate the small one while he remembered the stipulation and knew that by eating it, the larger one would become forbidden and then forgot and ate the larger one while thinking that it was not forbidden yet, he is exempt.36 If he ate both of them unintentionally,37 he is exempt.38 [If he ate them] both willfully, he is liable,39 regardless of whether he ate the larger one first40 or last.

יז

אכל את הקטנה והוא זוכר התנאי ויודע שבאכילתה תאסר הגדולה וישכח ואכל את הגדולה וכמדומה לו שעדיין לא נאסרה פטור, אכל שתיהן בשגגה פטור, שתיהן במזיד בין שאכל הגדולה בתחלה או באחרונה חייב. 53

18

Similarly, if he made the two loafs dependent on each other,41 taking an oath saying: "[I am taking] an oath that I will not eat one of these [loaves] if I eat the other." If he forgot the stipulation and ate one of them and then willfully ate the other, he is liable.42

יח

וכן אם תלאן זו בזו ונשבע ואמר שבועה שלא אוכל אחת מהם אם אכלתי האחרת ושכח התנאי ואכל אחת מהן ואכל השניה בזדון חייב. 54

19

If he ate the first one willfully, but the second one inadvertently, he is exempt. [If he ate them] both willfully, he is liable.43

יט

אכל הראשונה בזדון והשניה בשגגה פטור, שתיהן בזדון חייב. 55

20

[When a person says: "I am taking] an oath that I will eat this loaf today," and the day passes without him eating it, should he have acted unintentionally, he must bring an adjustable guilt offering. If he acted willfully, he is not liable for lashes, because he did not perform a deed,44 even though he violated [the prohibition against] taking a false oath.

כ

שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה, בשוגג מביא קרבן עולה ויורד, במזיד אינו לוקה שהרי לא עשה מעשה ואף על פי שעבר על שבועת שקר.

21

Why is a person who took an oath that he ate liable for lashes [if] he did not eat and one [who took an oath] that he did not eat [liable] if he did eat, even though he did not perform a deed. Because at the time he took the oath, he was taking a false oath.45 If, however, a person takes an oath that he will perform [a particular activity], it is not a false oath at the time it was taken.

כא

ומפני מה לוקה אם נשבע שאכל והוא לא אכל או שלא אכל והוא אכל ואע"פ שלא עשה מעשה, מפני שמעת שבועתו לשקר נשבע, אבל אם נשבע שיעשה והוא לא עשה אינה שבועת שקר משעת שבועה.

22

[The following laws apply when] a person tells a colleague: "[I am taking] an oath that I will not eat at your [home],"46 or [his colleague] was persistently imploring him to eat at his [home] and he refuses. If he takes an oath and says: "My oath [will take effect] if I eat at your [home]," or if he says: "There will be no oath if I do not eat at your [home],"47 these all bring about prohibitions. [It is considered that] he took an oath that he would not eat at his [home]. If he used all of these expressions [together] and transgressed and ate, he is only liable once.48

כב

מי שאמר לחבירו שבועה לא אוכל לך או שבועה שאיני אוכל לך או שהיה מסרהב בו לאכול אצלו והוא נמנע ונשבע ואמר שבועה שאוכל לך, וכן האומר לא שבועה לא אוכל לך כל אלו אסורין והרי נשבע שלא יאכל אצלו, ואם אמר כל הלשונות האלו ועבר ואכל אינו חייב אלא אחת.