[The following rules apply when a Jew] purchases or rents a building in a courtyard belonging to a gentile and fills it with wine. If the Jew lives in that courtyard, the wine is permitted even if the entrance is open. [The rationale is that] the gentile will always worry, saying: "He may suddenly enter his building and find me there." If the Jew lives in another courtyard,1 he should not depart until he closes the building and keeps the key and the seal2 in his possession. He need not fear that the gentile will make a copy of the key to the building.
אהלוקח בית או ששכר בית בחצירו של עכו"ם ומלאהו יין אם היה הישראלי דר באותה חצר אף על פי שהפתח פתוח היין מותר מפני שהעכו"ם מפחד תמיד ואומר עתה יכנס לביתו פתאום וימצא אותי בתוך ביתו ואם היה דר בחצר אחרת לא יצא עד שיסגור הבית ויהיה המפתח והחותם בידו ואינו חושש שמא יזייף העכו"ם מפתח הבית:
When [the Jew] left [the building] without closing the entrance or closed it and gave the key to the gentile, it is forbidden to drink the wine. Perhaps the gentile entered and poured a libation, for the Jew is not present there.3
If [the Jew] told [the gentile]: "Hold the key for me until I come," the wine is permitted. He did not entrust him with guarding the house, only with guarding the key.4
ביצא ולא סגר הפתח או שסגר והניח המפתח ביד עכו"ם הרי היין אסור בשתיה שמא נכנס העכו"ם ונסך שהרי אין הישראלי שם ואם אמר לו אחוז לי מפתח זה עד שאבוא היין מותר שלא מסר לו שמירת הבית אלא שמירת המפתח:
[The following laws apply when] a gentile hires a Jew to prepare wine for him in a state of ritual purity5 so that it will be permitted to the Jews and they will purchase it from wine. The wine is [stored] in a building belonging to the gentile. If the Jew who is guarding the wine lives in that courtyard, the wine is permitted. [This applies] even if the entrance is open and the [Jewish] guard goes out and returns.6
If the guard lives in another courtyard,7 the wine is forbidden even though the key and the seal are in the possession of a Jew. [The rationale is that] since the wine belongs to the gentile and is found in his domain, he does not fear falsifying [the seal and/or key] and to enter the building. He will say: "What could be? If they find out about this, they will not purchase [the wine] from me."8
געכו"ם ששכר ישראל לדרוך לו יינו בטהרה כדי שיהיה מותר לישראל ויקחוהו ממנו והיה היין בביתו של עכו"ם אם היה ישראל זה ששומר היין דר באותה חצר היין מותר ואע"פ שהפתח פתוח והשומר נכנס ויוצא ואם היה השומר דר בחצר אחרת היין אסור ואף על פי שהמפתח והחותם ביד ישראל שכיון שהיין של עכו"ם וברשותו אינו מפחד לזייף ולהכנס לבית ויאמר ויהי מה אם ידעו בו לא יקחו ממני:
Even if a gentile wrote [a legal document] for the Jew stating that he received the money for which he agreed to sell him the wine,9 since the Jew cannot remove the wine from the gentile's domain until he pays him the money, the wine belongs to the gentile and it is forbidden unless the guard lives in the courtyard.
The guard does not have to sit and guard [the wine] at all times. Instead, he may come in and go out, as explained. [This applies whether the wine is stored] in the domain belonging to the owner of the wine or in a domain belonging to another gentile.
דאפילו כתב העכו"ם לישראל שנתקבל ממנו המעות למכור לו בהן יין הואיל ואין הישראלי יכול להוציאו מרשות העכו"ם עד שיתן לו המעות הרי הוא של עכו"ם ואסור אלא אם היה השומר דר שם בחצר ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר תמיד אלא נכנס ויוצא כמו שביארנו בין ברשות בעל היין ברשות עכו"ם אחר:
When the pure wine belonging to a gentile was placed in the public domain or in a building that is open to the public domain and there are Jews going back and forth, it is permitted.10 For it has not entered the gentile's domain.
ההיה יין זה הטהור של עכו"ם מונח ברשות הרבים או בבית הפתוח לרשות הרבים וישראל הולכים ושבים מותר שעדיין לא נכנס ברשות העכו"ם:
[When wine is located] in a garbage dump, a window, or under a palm tree even if it does not have fruit, it is as [if it is located in] the public domain.11When a gentile is located near wine located in such a place, it is not forbidden. A house which is open to such a place is considered as if it as open to the public domain.
וואשפה וחלון ודקל אף על פי שאין בו פירות הרי אלו כרשות הרבים וחבית יין שם ועכו"ם הנמצא שם אינו אוסרה ובית הפתוח לשם הרי הוא כפתוח לרשות הרבים:
[The following rule applies when] there is a courtyard divided by low barriers,12 on one side there is a gentile and on the other, a Jew, there are two roofs, with the Jew's roof located above the gentile's roof, or [the two roofs are located] side by side, but there are dividers separating them. Even though the gentile can reach the Jew's portion, he need not worry about [the gentile pouring] his wine as a libation13 or [disqualifying] articles that are ritually pure.14
זחצר החלוקה במסיפים ועכו"ם בצד זה וישראל בצד אחר וכן שני גגין שהיה גג ישראל למעלה וגג העכו"ם למטה או שהיו זה בצד זה ויש ביניהן מסיפים אע"פ שיד העכו"ם מגעת לחלק ישראל אינו חושש משום יין נסך ולא משום טהרות:
It is permitted for a Jew to entrust his wine to a gentile for safekeeping in a closed container, provided it has two distinguishing marks. This is referred to as "a seal within a seal."15
What is implied? [A Jew] closed a barrel with a utensil that is not tightly fitting as most people do and then sealed it with clay, it is considered as one seal. If the container is tightly fitting and he applied clay to it from above, it is considered as "a seal within a seal."
Similarly, if one tied the opening to a wineskin close, it is considered as one seal. If he turned the opening to the wineskin inside and then tied it close, it is considered as "a seal within a seal." Similarly, any deviation from the ordinary pattern people follow is considered as one seal and applying clay or tying it is a second seal.16
חמותר לישראל להפקיד יינו בכלי סתום ביד עכו"ם והוא שיהיה לו בו שני סימנין וזה הוא הנקרא חותם בתוך חותם כיצד סתם החבית בכלי שאינו מהודק כדרך שסותמין כל אדם וטח בטיט הרי זה חותם אחד היה כלי מהודק וטח עליו מלמעלה הרי זה חותם בתוך חותם וכן אם צר פי הנוד הרי זה חותם אחד הפך פי הנוד לתוכו וצר עליו הרי זה חותם בתוך חותם וכן כל שינוי שמשנה מדברים שאין דרך כל אדם הרי הן כחותם אחד והטיחה או הקשירה חותם שני:
If [a Jew] entrusted [wine that was closed] with one seal to a gentile for safekeeping, it is forbidden to drink it, but it is permitted to benefit from it provided he designates a [specific] corner for it.17
טואם הפקיד ביד עכו"ם בחותם אחד הרי זה אסור בשתייה ומותר בהנייה והוא שייחד לו קרן זוית:
Two seals are not necessary when one deposits boiled wine, beer, wine which is mixed with other substances, e.g., honey or oil,18 vinegar, cheese, and any substance that is forbidden only according to Rabbinic Law with a gentile. Instead, one seal is sufficient.19 Nevertheless, two seals are necessary for wine, meat, and pieces of fish that do not have signs and which were entrusted to a gentile.20
ייין מבושל והשכר או יין שעירבו עם דברים אחרים כגון דבש ושמן וכן החומץ והגבינה והחלב וכל שאיסורו מדברי סופרים שהפקידו ביד עכו"ם אינו צריך שני חותמות אלא חותם אחד בלבד דיו אבל היין והבשר וחתיכת דג שאין בה סימן שהפקידן ביד עכו"ם צריכין שני חותמות:
It appears to me that anywhere in this context that we have stated that our wine is forbidden to be drunk, but it is permitted to benefit from it because of the possibility that a gentile touched it, we are speaking about an instance where the gentile is an idolater. If, however, the prohibition has arisen because of a gentile who is not an idolater, e.g., an Arab,21 who touched our wine unintentionally or tapped the top of a barrel,22 [the wine] is permitted to be drunken. Similar laws apply in all analogous situations.
יאיראה לי שכל מקום שאמרנו בענין זה ביין שלנו שהוא אסור בשתייה ומותר בהנייה מפני צד נגיעה שנגע בו העכו"ם כשהיה העכו"ם עובד עכו"ם אבל אם היה איסורו בגלל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון ישמעאלי שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה:
When, however, one deposits wine in the domain of a resident alien23 sends wine with him and departs for an extended period, or leaves one's home open in a courtyard that [one shares with] a resident alien, it is forbidden to drink the wine. For it appears to me that the suspicions that a gentile will exchange [wine] and forge [a seal] apply equally to all gentiles. Since the wine enters their domain,24 it is forbidden at least to drink it.25
יבאבל המפקיד יין ביד גר תושב או ששלחו עמו והפליג או שהניח ביתו פתוח בחצר גר תושב הרי זה אסור בשתייה שכל חשש של חלוף וזיוף יראה לי שכל העכו"ם שוים בו הואיל ונעשה היין ברשותן נאסר בשתייה על כל פנים:
There are situations where the prohibition against wine poured as a libation does not apply at all, yet our Sages forbade them as a safeguard against libation. They are: a gentile should not mix water into wine in a Jew's possession lest he come to pour wine into water. A gentile should not bring grapes to the winepress lest he come to press them or touch the wine. He should not help a Jew when he pours wine from one container to another lest he leave the wine in the possession of the gentile and the wine [flow] because of [the gentile's] power. If the gentile assists [the Jew], mixes water [into wine] or brings grapes, [the wine] is permitted.26
יגיש דברים שאין בהם איסור ניסוך כלל ואסרו אותם חכמים כדי להרחיק מן הניסוך ואלו הן לא ימזוג העכו"ם המים לתוך היין שביד ישראל שמא יבא לצוק היין לתוך המים ולא יוליך העכו"ם ענבים לגת שמא יבוא לדרוך או ליגע ולא יסייע לישראל בשעה שמריק מכלי לכלי שמא יניח הכלי ביד העכו"ם ונמצא היין בא מכחו ואם סייע או מזג המים או הביא ענבים מותר:
Similarly, it is permitted for a gentile to smell the fragrance of our wine27 and it is permitted for a Jew to smell the fragrance of a barrel of wine that had been used as a libation.28 There is no prohibition against this, because fragrance is of no consequence since it has no substance.29
ידוכן מותר שיריח העכו"ם בחבית של יין שלנו ומותר לישראל להריח בחבית של יין נסך ואין בזה שם איסור שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש:
We already explained,30 that whenever it is forbidden to benefit from a substance, if one transgresses and sells it, it is permitted [to make use of] the money with the exception of false deities, their accessories, offerings made to them, and wine poured as a libation to it. Our Sages were stringent with regard ordinary gentile wine [and ruled that] money given for it is forbidden like money given for wined poured as a libation to a false deity.
Accordingly, when a gentile hires a Jew to work with him with wine, his wages are forbidden.31
טוכבר ביארנו שכל דבר שהוא אסור בהנייה אם עבר ומכרו דמיו מותרין חוץ מעכו"ם ומשמשיה ותקרובת שלה ויין שנתנסך לה והחמירו חכמים בסתם יינם להיות דמיו אסורין כדמי יין שנתנסך לעכו"ם לפיכך עכו"ם ששכר את ישראל לעשות עמו ביין שכרו אסור:
Similarly, when a person rents a donkey or a boat to transport wine, the payment for them is forbidden.32 If he gave him money, he should bring them to the Dead Sea.33 If he gave him clothes, utensils, or produce as payment, he should burn it and bury the dust so that he34 does not benefit from it.
טזוכן השוכר את החמור להביא עליו יין או ששכר ספינה להביא בה יין שכרן אסור אם מעות נתנו לו יוליכן לים המלח ואם נתנו לו בשכרו כסות או כלים או פירות הרי זה ישרוף אותן ויקבור האפר כדי שלא ליהנות בו:
If a gentile rented a donkey to ride and placed containers of wine on it, the rental fee for the donkey is permitted.35 If [a gentile] hires a Jew to break barrels of wine used as a libation, his fee is permitted. May he be blessed because he eliminated obscenity.
יזשכר לעכו"ם חמור לרכוב עליו והניח עליו לוגין של יין שכרו מותר שכרו לשבר כדי יין נסך שכרו מותר ותבוא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה:
When a person hires a worker and tells him: "Transport 100 barrels of beer for me for 100 p'rutot," and it is discovered that one of them is [gentile] wine, his entire wage is forbidden.36
יחהשוכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצא אחת מהן יין שכרו כולו אסור:
If he told him: "Transport barrels for me at a p'rutah each," and he transported them and barrels of wine were discovered among them, the wage for the barrels of wine is forbidden. The remainder of the wage is permitted.37
יטאמר לו העבר לי חבית בפרוטה חבית בפרוטה והעביר ונמצא ביניהן חביות של יין שכר חביות של יין אסור ושאר שכרו מותר:
When a gentile sends Jewish craftsmen a barrel of wine as part of their wages, it is permitted for them to tell him: "Give us its worth."38 Once it enters their domain, it is forbidden.39
כאומני ישראל ששלח להם עכו"ם חבית של יין בשכרן מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה ואם משנכנסה לרשותן אסור:
When a gentile owed a Jew a maneh,40 it is permitted for the gentile to sell a false deity and wine that had been poured as a libation and bring him the money. If, before he sells them, he tells [the Jew]: "Wait until I sell the false deity or libation wine that I own and [then] I will bring you [the money]," if he sells it and brings [the money] to him, [the money] is forbidden. [This applies] even with regard to ordinary gentile wine. [The rationale is that] the Jew desires that [the false deity or the wine] to continue to exist so that he will be able to pay him his debt.41
כאישראל שהיה נושה בעכו"ם מנה הלך העכו"ם ומכר עכו"ם ויין נסך והביא לו דמיהן הרי זה מותר ואם אמר לו קודם שימכור המתן לי עד שאמכור עכו"ם או יין נסך שיש לי ואביא לך אף על פי שהוא סתם יינו ומכר והביא לו הרי זה אסור מפני שהישראלי רוצה בקיומו כדי שיפרע ממנו חובו:
Similarly, when a convert and a gentile were partners and they came to divide the resources [of the partnership], the convert may not tell the gentile: "You take the false deity and I will take the money. You take the wine and I will take the produce." [The rationale is that] he desires that [the forbidden entities] continue to exist so that he will be able to receive something in exchange for them.42
When, by contrast, a convert and a gentile inherit the estate of their father who was a gentile, [the convert] may tell [the gentile]: "You take the false deity and I will take the money. You take the wine and I will take the oil." This is a leniency granted with regard to an estate inherited by a convert so that he will not return to his deviant ways.43 If [the forbidden entities] entered the domain of the convert, it is forbidden.44
כבוכן גר ועכו"ם שהיו שותפין ובאו לחלוק אין הגר יכול לומר לעכו"ם טול אתה עכו"ם ואני מעות אתה יין ואני פירות שהרי רוצה בקיומן כדי שיטול כנגדן אבל גר ועכו"ם שירשו את אביהן עכו"ם יכול לומר לו טול אתה עכו"ם ואני מעות אתה יין ואני שמן קל הוא שהקלו בירושת הגר כדי שלא יחזור לסורו ואם משבאו לרשות הגר אסור:
[The following rules apply when] a Jew sells his wine to a gentile. If he established a price before he measured out [the wine], the money is permitted. [The rationale is that] from the time a price was established, [the gentile] definitely agreed [to the purchase] and when he pulled [the wine] into his domain, he acquired it.45 And it does not become [comparable to] wine offered as a libation until he touches it. Therefore at the time of sale, it was permitted.
If he measured it out for him before he established a price, the money is forbidden. [The rationale is that the gentile] did not definitely agree [to the purchase], even though he pulled [the wine] into his domain.46 Thus at the time he touched [the wine], he had not definitely agreed to the purchase. Hence the wine becomes forbidden because of his touch and it is as if [the Jew] is selling gentile wine.
כגישראל שמכר יינו לעכו"ם פסק עד שלא מדד לו דמיו מותרין שמשפסק סמכה דעתו ומשמשך קנה ויין נסך אינו נעשה עד שיגע בו נמצא בשעת מכירה היה מותר מדד לו עד שלא פסק הדמים דמיו אסורין שהרי לא סמכה דעתו אע"פ שמשך ונמצא כשנגע עדיין לא סמכה דעתו ליקח ונאסר היין בנגיעתו והרי זה כמוכר סתם יינם:
When does the above apply? When the Jew measured [the wine] into his own containers. If, however, he measured it into the gentile's containers or to a container belonging to a Jew in the gentile's possession, he must take the money,47 before measuring out [the wine]. If he measured out [the wine,] but did not take the money, the money is forbidden even though he established a price. As soon as [the wine] enters [the gentile's] container, it is forbidden as ordinary gentile wine.48
כדבמה דברים אמורים בשמדד הישראלי לכליו אבל אם מדד לכלי העכו"ם או לכלי ישראל שביד העכו"ם צריך ליקח את הדמים ואח"כ ימדוד ואם מדד ולא לקח דמים אף על פי שפסק דמיו אסורים שמשיגיע לכלי נאסר כסתם יינם:
When [a Jewish employer] gives a dinar to a gentile storekeeper and tells his gentile employee: "Go, drink, and eat [on my account] from the storekeeper and I will settle the accounts with him," he must show concern lest [the employee] will drink wine.49 Thus it will be as if he purchased wine used as a libation and gave it to him.
A similar arrangement with regard to the Sabbatical year50 is also forbidden; i.e., one gives a dinar to a Jewish storekeeper who is a common person and tells his Jewish employee: "Go, drink, and eat [on my account] from the storekeeper and I will settle the accounts with him." If the worker eats food that was not tithed, it is forbidden.51
כההנותן דינר לחנוני עכו"ם ואמר לפועלו העכו"ם לך ושתה ואכול מן החנוני ואני מחשב לו הרי זה חושש שמא ישתה יין שזה כמי שקנה לו יין נסך והשקהו וכנגד זה בשביעית אסור כגון שנתן דינר לחנוני ישראל עם הארץ ואמר לפועלו הישראלי לך ואכול ואני מחשב לו ואם אכל הפועל דבר שאינו מעושר אסור:
If, however, he told them: "Eat and drink the worth of this dinar," or "Eat and drink from the storekeeper on my account and I will pay him," this is permitted. Although the Jew becomes liable, his liability is not specifically related [to the foods from which the employees partake].52 [Therefore,] he need not be concerned, not about wine used as a libation, not about produce of the Sabbatical year, nor about untithed produce.53
כואבל אם אמר להם אכלו ושתו בדינר זה או שאמר להם אכלו ושתו עלי מן החנוני ואני פורע אע"פ שנשתעבד הואיל ולא נתייחד שעבודו הרי זה מותר ואינו חושש לא משום יין נסך ולא משום שביעית ולא משום מעשר:
[The following rules apply when] a [gentile] king distributes his wine among the people and takes money for it, as he desires.54 A [Jew] may not tell a gentile: "Take 200 zuz and go into the king's storehouse in place of me," so that the gentile will take the wine designated for the Jew and give the money to the king.55 He may, however, tell him: "Here is 200 zuz for you. Save me from [going to] the storehouse."56
כזמלך שהיה מחלק יינו לעם ולוקח מהן דמיו כפי מה שירצה אל יאמר אדם לעכו"ם הא לך מאתים זוז והכנס תחתי באוצר המלך כדי שיקח עכו"ם היין שכתבו בשם ישראל ויתן העכו"ם הדמים למלך אבל אומר לו הא לך מאתים זוז ומלטני מן האוצר:
When a gentile touches57 a Jew's wine against [the Jew's] will,58 it is permitted to sell that wine to that gentile alone.59 [The rationale is] since that gentile wished to cause a Jew a loss [by] having his wine forbidden, it is as if he destroyed it or burnt it, in which instance, he would be obligated to pay. Thus the money [the Jew] takes from him is money for the loss and not money for a sale.60
כחעכו"ם שנגע ביינו של ישראל לאונסו מותר למכור אותו יין לאותו העכו"ם שאסרו לבדו שכיון שנתכוון זה העכו"ם להזיקו ולאסור יינו הרי זה כמו ששברו או שרפו שחייב לשלם ונמצאו הדמים שלוקח ממנו דמי ההיזק ולא דמי המכירה:
