אבל מדברי סופרים כו'. עיין בחק יעקבא שחילק בין מעות לכסות וכלים, עפ"י מ"ש התוספות ריש פרק קמא דחוליןב, והוא מדברי רש"י פרק ד' דע"זג. ואשתמיטתיה מ"ש הרא"ש סוף פרק [ב'] דקידושיןד ע"ש, מבואר מדבריו דחליפין אפילו הן מעות אסורין וחליפי חליפין אפילו הן כסות וכלים מותרין. ודעת רש"י ותוס' לאסור אפילו בחליפי חליפין, אם לא משום ביטול פריה ורביה או משום שאינו דבר הניכר כמו כסות וכלים, כמו שביאר דבריהם במשנה [למלך] פ"ה מהלכות אישותה ופרק [טז] מהלכות מכירהו. וכן הוא בתוס' דנדריםז ע"ש פירוש הסוגיא לפי שיטה זוח. אבל אנן לא קיי"ל הכי, כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רי"וט. והוא הדין לכל איסורי הנאהי, כמבואר בר"ןיא ובחידושי הרשב"איב בנדרים, דאיבעיא זו היא בכל איסורי הנאה שאין תופסין את דמיהן אם הדמים מותרים למחליף עצמו, וכך מוכחת שם כל הסוגיא. אלא שהרשב"איג ור"ןיד פסקו איבעיא זו לקולא, אבל אנן לא קיי"ל הכי, אלא כמ"ש הש"ע ואחרונים שםטו להחמיר בלי שום חולק.
עיין שם היטב בגמרא ור"ן ויתברר לך ביטול דברי הפרי חדש כאןטז שהכריע כהמקילין, שהרי טעם המקילין משום דפוסקין האיבעיא לקולא, ואנן לא קיי"ל הכייז. ומ"ש הפרי חדש וסוגיא דנדרים כבר יישבה הרשב"א בחידושיו ריש פרק קמא דחוליןיח, ועל זה סמך להקל, הוא דלא כהלכתא, שהרי הרשב"א שם מפרש סוגיא דנדרים דאיבעיא להו אם מותר להחליף לכתחלה, והוא כעין פי' הרא"ש שם בנדריםיט, וכבר תמה עליו במשנה למלך פ"ה מהלכות אישותכ והניחו בצ"ע. וגם הרשב"א בחידושיו לנדרים חזר בו, ופירש כפירוש הר"ן ושאר פוסקים. ובלאו הכי לא קי"ל הכי אלא כמ"ש בש"ע ואחרונים ביו"ד שם, דמפרשים האיבעיא בדיעבד. וכיון דלא [איפשטא] אזלינן לחומרא כהסכמת רוב אחרונים וגדולי הראשונים ז"ל. אלא כיון דאיבעיא זו היא בדרבנן יש לסמוך בהפסד מרובה על המקילין, שהם הרמב"םכא* והרשב"א ריש פרק קמא דחוליןכב בשם הרמב"ןכג והר"ן בנדרים:
[*כמ"ש בעל התרומ[ות] שער [מ]"וכד בשמו. וצ"ע שהרמב"ם עצמו פסקכה האיבעיא דנדרים לחומרא, כמבואר ביורה דעה שם, ובגמרא משמע בהדיא דכל איסורי הנאה שוין לנדרים בזה, ע"ש דפשיט ממתניתין מכרן וקידש כו' וצ"עכו.]
לא קנהוכז כו'. כל זה מתבאר למעיין היטב במשנה למלך פרק י"ו מהלכות מכירהכח בשם בעל התרומותכט, כפי מה שפירש דבריו במסקנתו. ועיין בחו"מ סי' קצ"[ח]ל דכל שלא קנה הלוקח באחד מדרכי הקניות יש למוכר על המעות דין לוה, דה"ל כהלואה גמורה, ע"ש בב"ילא בשם הרי"ףלב ורמב"םלג ורמב"ןלד:

Start a Discussion