שום אדם כו'. עיין בט"זא. ואף שיש לומר דאיסורא לא ניחא ליה דליקניב, מ"מ לדינא אין לנו לזוז מדבריו ז"ל, ובפרט שיש לקיים דין זה מטעם אחרג, ואין להאריך. ואין להקשות על הט"ז, דאם לא יסגור ויוכל אדם להכניס לשם א"כ ה"ל חצר שאינה משתמרת, ואינה קונה לו אלא א"כ עומד אצלה כדאמרינן בפ"ק דב"מד, די"ל כיון שאותו אדם מפקירו הוה ליה כדעת אחרת מקנה אותו, ולא בעי חצר משתמרת לדעת הנמוקי יוסף שםה, והובא בדרכי משה סי' רס"חו לפסק הלכה. ואף לדעת התוס' שםז, יש לומר דכאן הוה כמתנה כמ"ש הפרי חדש בסוף סי' תל"וח ע"ש. ולא העתקתי כן שם בפניםט, לפי ששם מיירי בנכרי, ובמה נקנית לו המתנה, הלא אין חצר לנכרי כמו שיתבאר בסי' תמ"חי ע"ש: