שנטילת ידים היא כו'. כן הוא כוונת התוס' דמהאי טעמא א"צ לברך לאחריו, אף שלא שייך כאן אי אפשר לאכילה כו', מכל מקום לא גרע מפירות שבתוך הסעודה, דהא לא ס"ל כרשב"א שפירש הטעם משום דבאים לגרור וכהרא"ה במ"א ס"ק י"א, ונטילת ידים הוי ליה התחלה כמ"ש בסי' רל"ב. אבל קודם נטילה צריך לברך מיד ולא להמתין עד שיגמור לשתות יין שבתוך המזון, שאין לקבוע סעודה קודם ברכה אחרונה שמחוייב כבר. משא"כ בתוספות ד"ה בא להם כו'. עיין תוספות סד"ה [ו]רב ששת ודו"ק: