אבל השותה כו'. מ"א (ומה שכתב בשם המאור צריך עיון גדול, דשם מבואר בהדיא דדוקא ביין, משום דסבירא ליה דברכת המזון פוטרת מעין ג', וכן הוא בר"ן בשמו.

ואף לפי משמעות המ"א יש לומר דמה שכתב לנהוג כר"ן (ורשב"א) [ורמב"ן] הוא ג"כ לאפוקי מהמאור עיין שם, דהא פליגי עליה עיין שם. וכן דעת התוס' ומרדכי, וכן פסק רמ"א סי' רצ"ט, עיין שם במ"א סק"י. והכי קיימא לן בסי' תע"ג ס"ו, עיין שם בט"ז ובטור סי' תע"ה, מבואר משם דלכולי עלמא לא ס"ל כהמאור לפי דעת המ"א. ודו"ק).

(ולהט"ז אשתמיטתיה מה שכתב המרדכי דדוקא היין ממשיך תאות אכילה ולא שאר משקים, ופשוט הוא) עיין סי' תע"א.

וגם ביין הרא"ש יחידאה הוא, ופליגי עליה התוס' דף ק' סע"ב והמרדכי גבי ברכה אחרונה של כוס ב' והרמב"ן ור"ן שם והרז"ה שם, והסכים עמו הרשב"א בתשובה סי' ע"ב, וכן כתב בהדיא בחידושיו דף י"ז ע"ב בשם ירושלמי, וכן משמע מדעת ראבי"ה בטור סי' (תע"ה) [תע"ד] ומהר"ם בהג"מ דדוקא כוס ב' דפוטר יין שבתוך המזון א"צ לברך אחריו, דלהרא"ש גם אחר הראשון א"צ. אלא שהש"ע נמשך אחר הטור שסתם כמסקנת אביו הרא"ש, עיין טור סוף סי' סימן ער"ב. ואם כן הבו דלא לוסיף עלה. והיינו טעמא דהבדלה: