בס"ד. ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. במענה לשאלה אודות מנהגי אביו – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' נוהג לילך לאפיית המצות בערב פסח1, אבל לא הי' נוהג לאכול בכל ימי הפסח רק מצות מצוה.

ב. דובר אודות מ"ש בלקו"ת2 ש"לא הקריבו שלמי שמחה בשביעי של פסח" (לפי "שבחינת השמחה של שביעי של פסח גדול כ"כ שאינה יכולה לבוא .. בבחינת פנימיות שהוא בחי' אכילה כו'"3 ), שהצ"צ כותב על זה: "צ"ע". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט בדברי נחמי'4, וכבר נתבאר פעם בארוכה5 כיצד אפשר ליישב הצ"ע.

ופנה לא' מזקני החסידים ושאל: האם בליובאַוויטש – שבודאי היו לומדים ומשכילים – השתדלו ליישב הצ"ע?!

וסיפר6 אודות א' החסידים המשכילים (כמו ה"בעראַלאַך"7 ) שניסה ליישב צ"ע של הצ"צ, והרשב"ץ התרעם עליו וזרק עליו "פּאַנטאָפל"...

[והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק: קודם שתירצתי הצ"ע, הבטתי מסביב וראיתי שאין מי שיזרוק "פּאַנטאָפל"...].

ג. א' המסובים הזכיר פתגם הצ"צ8 ששביעי של פסח הוא ר"ה למס"נ. ושאל מהו החילוק מפורים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בקריעת ים סוף הי' ענין המס"נ רק לפי שעה, ואילו בפורים עמדו במס"נ במשך כל השנה כולה9. ובהתאם לכך הוא גם החילוק בהמשכה על כל השנה כולה.

ד. שאלו אודות הכופר בתחיית המתים, אם הוא מי שכופר בכללות הענין, או שהוא בעצמו יקום? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרי יש כאלו שעליהם נאמר10 שאינם קמים בתחיית המתים.

דובר גם אודות נשמה שבאה בגלגול באיזה גוף תקום11, וכן דובר אודות אליהו, שלכבודו של רב המנונא סבא הוצרך להתלבש בגוף, ולא כמו בברית מילה שזהו רק ניצוץ מנשמת אליהו12. וכן נזכר שגם צדיקים חוזרים לעפרם קודם תחה"מ13.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבקובץ ליובאַוויטש14 נתבארו כבר כמה ענינים בנוגע לתחיית המתים.