ב"ה, עש"ק ג' תמוז, ה'תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו'
מו"ה שלמה יוסף שי'
שלום וברכה!
...מסיבה נתעכב משלוח מכתב זה, ובינתים ביקרני הרה"ג וכו' וכו' הרא"י שי' ושוחחנו ארוכות ע"ד כמה ענינים, ואעתיק בזה נקודות מהם, כיון שתקותי שלעת מצוא יוכל כת"ר לעשות בזה להביא הדברים לידי פועל.
א) בענין האניות - אמר לי הנ"ל בפירוש, שמעולם לא הוא ולא רבנות הראשית נתנה היתר בדבר [אלא שלדעתו, להנוסעים באני' (משא"כ - להצוות) הרי זה איסור דרבנן. ולא רציתי להתעכב על נקודה זו, שהרי גם איסור דרבנן ובמשך כ"ד שעות המעל"ע ובפרהסיא „תופס מקום", ורק רמזתי שלדעת כמה פוסקים (הרמב"ן, שו"ת חת"ס הידוע, ועוד) גם דאורייתא הוא, ואכמ"ל, אלא ש]נצלתי ההזדמנות לדבר עוה"פ ע"ד האפשריות לעגן האניות לשעות הש"ק, וכנראה מרושמי הפנים - יש מקום שימשיך הנ"ל להתענין באפשריות האמורה, אף שמענתו היתה, שלפי ידיעתו אין סיכו[יי]ם שיסכימו על זה, וגם ע"ז עניתיו, שמכמה סיבות טכניות מוכרח העגון בלאה"כ אחת לימים אחדים, ותלוי ברצון הטוב שיכוונו העגון ליום הש"ק.
ב) הדגשתי וכ"פ - שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחב"י הספרדים] בגיל מוקדם להמותר ע"פ החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כו"כ מקרים דאירוסין וקדושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד -
וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועאכו"כ בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכהנ"ל. וגודל התקון - אין די באר. והבטיח שבהזדמנות יתענין בהאפשריות עכ"פ להוריד גיל הנשואין לשנה וכיו"ב.
ג) בשאלת „מרבק" המפורסם במכ"ע, שלדעתי מכשול וגדול בדבר שהשחיטה תכנס לידי ארגון כללי - שע"פ דרך הטבע, סו"ס יהי' [ . . ] בעה"ב היחיד או עכ"פ המכריע בזה. וכיון שלע"ע, בכל ארגונים הכללים דעה המכרעת היא להחילונים, מובנת הפרצה שיכולה לצאת ולצמוח מזה ר"ל, ואף שטעם וחשש האמור - צע"ג אם ישכנע דעת הצבור, הנה יש לנצל בכגון זה התנגדות הסוחרים בבשר כשר היראים לפרנסתם, והתנגדות שבודאי תהי' מכמה עיירות שאחד מקורי הכנסתם הוא ענין בשר כשר, ועוד. ולדעתי הדרך היחידה לביטול תכנית האמורה הוא אך ורק ע"י הלחץ המפלגתי על הקבוצים הדתיים השותפים בהאמור - שיצאו מהנ"ל, שאז אפילו אם השותפים הנשארים ימשיכו, עכ"פ לא תהי' בידם הרשות היחידה, וק"ל.
מוסג"פ העתק המברק ליציאתו של הנ"ל מארצוה"ב.
עוד להוסיף בהאמור - שכנראה מדברי הנ"ל אודות כת"ר מתחשב הרבה בדבריו ובדעתו.
יבקר עתה באה"ק ת"ו הרב הר"ש שי' עלברג, ואחזור בזה על מה שכתבתי מאז - ע"ד טענתו של הר"ש שי' (במענה לבקשתי להנ"ל ע"ד חוברת „הפרדס" מוקדשת לאדה"ז) שמחכה בזה למאמרו של כת"ר בעל משקל בנוגע לאדה"ז ספריו ושיטתו (או אחת משלש אלה).
ח'תתמז
מו"ה שלמה יוסף: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
הרא"י: אונטרמן.
בענין האניות: ראה גם לעיל אגרת ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
אמר לי: ראה גם לקמן אגרת ח'תתסז.
הדגשתי וכ"פ: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תקצז.
מוסג"פ העתק המברק: נדפס לקמן אגרת ח'תתסה.
מה שכתבתי: לעיל אגרת ח'תתיט.


Start a Discussion