Chapter 29

1A song of David. Prepare for the Lord, [you] sons of the mighty; prepare for the Lord glory and might.   אמִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֖יהֹוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֜יהֹוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז:
Prepare for the Lord: Heb. הבו. Prepare for the Lord and prepare for Him, you sons of the mighty of the land. From here we derive the ruling that [for the first blessing of the Amidah prayer] we should say the blessing אבות, the Patriarchs (Meg. 17b, R.H. 32b, Mid. Ps. 29:2). But Menachem (p. 68) associated הבו as an expression of giving.   הבו לה': הכינו לה' והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות, ומנחם חבר הבו לשון נתינה:
mighty: Heb. אלים, princes.   אלים: שרים (סא"א):
prepare for the Lord glory and might: From here we derive that [for the second blessing of the Amidah prayer] we should say the blessing of גבורות, mighty deeds.   הבו לה' כבוד ועוז: מכאן שאומרים גבורות:
2Prepare for the Lord the glory due His name; prostrate yourselves to the Lord in the place beautified with sanctity.   בהָב֣וּ לַֽ֖יהֹוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לַֽ֜יהֹוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ:
the glory due His name: This is the blessing of the sanctity of the Name [the third blessing of the Amidah]. In this psalm, there are eighteen mentions of God’s name, and corresponding to them, they instituted eighteen blessings.   כבוד שמו: זו קדושת השם ויש במזמור זה שמנה עשרה אזכרות וכנגדן תקנו י"ח ברכות:
3The voice of the Lord is upon the waters; the God of glory thunders; the Lord is over the vast waters.   גק֥וֹל יְהֹוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֜הֹוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים:
The voice of the Lord is upon the waters: Upon the Sea of Reeds, “The Lord thundered from heaven” (above 18:14).   קול ה' על המים: על ים סוף ירעם משמים ה' וגו' (לעיל י"ח):
thunders: Heb. הרעים, tormanta in Old French.   הרעים: טורמינטאו"ש בלעז:
4The voice of the Lord is in strength; the voice of the Lord is in beauty.   דקֽוֹל־יְהֹוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֜הֹוָ֗ה בֶּֽהָדָֽר:
The voice of the Lord is in strength: At the time of the giving of the Torah, He moderated His voice according to the strength of Israel, as it is said (Exod. 19:19): “and God would answer him with a voice,” with Moses’ voice.   קול ה' בכח: בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י״ט:י״ט) בקולו של משה:
5The voice of the Lord breaks the cedars, yea, the Lord breaks the cedars of Lebanon.   הק֣וֹל יְ֖הֹוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֜הֹוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן:
The voice of the Lord breaks the cedars: The kings of the nations, as the matter that is written (in I Sam. 7:10): “and the Lord thundered with a loud noise etc. upon the Philistines;” (in Isa. 30:31): “For from the Lord’s voice Assyria shall be broken.” And at the time of the giving of the Torah (Deut. 5:23): “For who is there of all flesh who has heard the voice of the living God speak out of the fire as we have and remained alive?” You heard and remained alive, but the nations of the world would hear it and die.   קול ה' שובר ארזים: האומות כענין שנאמר (שמואל א ז׳:י׳) וירעם ה' בקול גדול על פלשתים וגו', כי מקול ה' יחת אשור (ישעיהו ל׳:ל״א) ובשעת מתן תורה כי מי כל בשר וגומר ויחי (דברים ד') אתה שמעת וחיית ואומות העולם שומעים ומתים:
6He causes them to dance like a calf, Lebanon and Sirion like a young wild ox.   ווַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֜שִׂרְי֗וֹן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים:
He causes them to dance like a calf: The cedars and the mountains that came to hear the giving of the Torah.   וירקידם כמו עגל: את הארזים ואת ההרים שבאו לשמוע מתן תורה:
Lebanon and Sirion: The names of mountains.   לבנון ושריון: שמות ההרים:
7The voice of the Lord cleaves with flames of fire.   זקֽוֹל־יְהֹוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַֽהֲב֥וֹת אֵֽשׁ:
cleaves with flames of fire: taylont in Old French, to cut. Our Sages (Mechilta ibid.) explained that the utterance of the Decalogue emanated from His mouth with a flame of fire and was engraved on the tablets according to their form.   חוצב להבות אש: טיילנ"ט בלעז, ורבותינו פירשו שהיה הדבור של עשרת הדברות יוצא בלהבות אש מפיו ונחקק על הלוחות כתבניתם:
8The voice of the Lord causes the desert to quake; the Lord causes the desert of Kadesh to quake.   חק֣וֹל יְ֖הֹוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֜הֹוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ:
causes the desert to quake: Heb. יחיל, an expression of (Jer. 6:24), “pain (חיל) as a woman in travail.”   יחיל מדבר: לשון חיל כיולדה (ירמיה ו'):
the Lord causes the desert of Kadesh to quake: That is the desert of Sinai, as our Sages said in Tractate Shabbath (89a): It was called by five names: the desert of Sinai, the desert of Zin, the desert of Kadesh, the desert of Kedemoth, the desert of Paran. [It was called] the desert of Kadesh because Israel was sanctified on its account.   יחיל ה' מדבר קדש: הוא מדבר סיני כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת ה' שמות נקראו לו מדבר סיני מדבר צין מדבר קדש מדבר קדמות מדבר פארן, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו:
9The voice of the Lord will frighten the hinds and strip the forests, and in His Temple everyone speaks of His glory.   טק֚וֹל יְהֹוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֘ וַיֶּֽחֱשׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵֽיכָל֑וֹ כֻּ֜לּ֗וֹ אֹ֘מֵ֥ר כָּבֽוֹד:
The voice of the Lord will frighten the hinds: In the future, it will frighten the nations of the world and cause [them] to quake, those who are now standing firmly like hinds, as the matter that is stated (above 18:34): “He makes my feet like hinds.” Said Rabbi Phinehas: It does not say, “like harts,” but “like hinds,” like the females, because the feet of the females stand straighter than those of the males (Mid. Ps. 22:1). Another explanation: יחולל is kria in Old French, to create, as (in Prov. 8:25), “before the hills, I was created (חוללתי).”   קול ה' יחולל אילות: יפחיד ויחיל לעתיד את העכו"ם שהם עכשיו עומדים בחוזק כאילות כענין שנאמ' (לעיל יח) משו' רגלי כאילו' א"ר פנחס כאילים אין כתיב כאן אלא כאילות כנקבות שרגלי הנקיבות עומדות ביושר יותר מן הזכרים, ל"א יחולל קריא"ה בלעז, כמו לפני גבעות חוללתי (משלי ח׳:כ״ה) (סא"א):
and strip the forests: Like (Gen. 30:37), “by uncovering (מחשף) the white.” He will strip the forest trees, i.e., he will strip the nations, compared to forest trees, of their glory, as is stated (in Amos 2:9): “whose height is as the height of the cedar trees.”   ויחשוף יערות: כמו מחשוף הלבן (בראשית ל׳:ל״ז) יקלף עצי היער כלומר יפשוט מכבודם המשולים כעצי היער אשר כגובה ארזים גובהו:
and in His Temple: which will be built.   ובהיכלו: שיבנה:
everyone speaks of His glory: Everyone will praise Him there and say…   כולו אומר כבוד: הכל יקלסוהו שם ויאמרו:
10The Lord sat [enthroned] at the flood; the Lord sat as King forever.   ייְהֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֜הֹוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם:
The Lord sat [enthroned] at the flood: alone in His greatness, and now also, the Lord sits alone forever, “but the idols will completely pass away,” (as in Isa. 2:18), yet to His people He will give strength and a blessing of peace. Our Sages, however, expounded upon it in Midrash Psalms (29:2) that the nations became frightened and startled, and they came to Balaam and said to him, “What is the sound of the stirring that we heard? Is He going to bring a flood upon the world?” He replied to them, “He already swore that He would not bring a flood. Rather, the sound of the stirring that you heard is that the Holy One, blessed be He, is giving a Torah to His people.”   ה' למבול ישב: בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם, והאלילים כליל יחלוף, אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום, ורבותינו דרשוהו במתן תורה שנתפחדו ונתבהלו האומות ובאו להם אצל בלעם ואמרו לו מה קול ההמון ששמענו שמא מבול הוא בא להביא לעולם אמר להם כבר נשבע שלא יביא מבול אלא קול ההמון ששמעתם, הקב"ה נותן תורה לעמו:
11The Lord shall grant strength to His people; the Lord shall bless His people with peace.   יאיְהֹוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה | יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם: