Introduction to Hilchos Terumot

They contain eight mitzvot: two positive commandments and six negative commandments. They are:

1) To separate terumah gedolah;
2) To separate terumas ma’aser;
3) Not to separate the terumot and the tithes in improper order, but instead to separate them in the prescribed order;
4) That one other than a priest should not partake of terumah;
5) That even a servant of a priest or his worker should not partake of terumah;
6) That an uncircumcised person not partake of terumah;
7) That an impure priest not partake of terumah;
8) That a challalah not partake of terumah or from the portions of the sacrifices given to priests;

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

הלכות תרומות - הקדמה

הלכות תרומות יש בכללן שמנה מצות שתים מצות עשה ושש מצות לא תעשה וזה הוא פרטן:

(א) להפריש תרומה גדולה
(ב) להפריש תרומת מעשר
(ג) שלא יקדים תרומות ומעשרות זה לזה אלא יפריש על הסדר
(ד) שלא יאכל זר תרומה
(ה) שלא יאכל אפילו תושב כהן או שכירו תרומה
(ו) שלא יאכל ערל תרומה
(ז) שלא יאכל כהן טמא תרומה
(ח) שלא תאכל חללה תרומה ולא מורם מן הקדשים

וביאור מצות אלו בפרקים אלו:

1

According to Scriptural Law, [the obligation to separate] the terumot1 and the tithes2 applies only in Eretz Yisrael.3[It applies] whether the Temple is standing or not.4 The prophets ordained that these obligations should be observed in Babylon as well, because it is adjacent to Eretz Yisrael and the majority of the Jewish people journey to and from there.5 The Sages of the early generations6 ordained that they also be observed in the lands of Egypt and the lands of Ammon and Moab, because they are on the peripheries of Eretz Yisrael.

א

התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהו נוהגות אפילו בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לא"י ורוב ישראל הולכין ושבין שם והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לא"י:

2

Whenever Eretz Yisrael is mentioned, the intent is the lands conquered by the King of Israel or a prophet with the consent of the entire Jewish people. This is called "a conquest of the community."7 If, however, an individual Jew, a family, or a tribe go and conquer a place for themselves - even in the land given to Abraham8 - it is not considered as Eretz Yisrael in the sense that one is obligated to observe all the mitzvot there.9 For this reason, Joshua10 and his court divided the entire Land of Israel into tribal portions11 even though it was not conquered [entirely] at that time. In this way, when every tribe would ascend and conquer its portion, it would not be considered as merely an individual conquest.

ב

ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו:

3

The lands which [King] David conquered outside of the Land of Canaan, e.g., Aram Naharaim, Aram Tzovah, Achlab,12 and the like, even though he was a King of Israel and he was acting with the consent of the High Court,13 is not considered as the Land of Israel with regard to all matters, nor is it like the Diaspora, i.e., Babylonia and Egypt with regard to all matters. Instead, it was removed from the category of the Diaspora, but did not enter the category of Eretz Yisrael.

Why was its level considered lower than that of Eretz Yisrael? Because David conquered them before he conquered all of Eretz Yisrael.14 Instead, there were still member of the seven nations there. If, however, he had conquered Eretz Yisrael entirely, in all of its boundaries, and afterwards conquered15 other lands,16his entire conquest would have been equivalent to Eretz Yisrael with regard to all matters.17 The lands which [King] David conquered are called Syria.

ג

הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כא"י לא הגיעו ומפני מה ירדו ממעלת א"י מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואחר כך כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא:

4

There are dimensions of [the laws that apply to] Syria that resemble [the laws that apply in] Eretz Yisrael18 and there are dimensions of [its laws] that resemble [those which apply] in the Diaspora.19 A person who purchases landed property [in Syria] is comparable to one who purchases [land] in Eretz Yisrael with regard to terumot, tithes, and the Sabbatical year.20 All [the laws that apply] in Syria are of Rabbinic origin.21

ד

סוריא יש דברים שהיא בהן כא"י ויש דברים שהיא בהן כח"ל והקונה בה קרקע כקונה בא"י לענין תרומות ומעשרות ושביעית והכל בסוריא מדברי סופרים:

5

All of the lands that [the Jews] who ascended from Egypt took possession of were sanctified in the first consecration [of the land]. When they were exiled, that sanctity was nullified.22 [The rationale is that] the initial consecration came about because of the conquest. [Hence,] its consecration was effective for the time [it was under their rule], but not for all time.23 When, by contrast, the descendants of the exiles ascended [from Babylon] and took possession of a portion of the land,24 they consecrated it a second time.25 [This consecration] is perpetuated forever, for that time and for all time.26

[The Sages] left those places that had been settled by [the Jews who] ascended from Egypt, but were not settled by those who ascended from Babylon in their previous [halachic status] and did not exempt them from [the obligations of] terumah and tithes so that the poor could rely upon them in the Sabbatical year.27 Our holy teacher28released Beit Shan29 from those places which [the Jews] who ascended from Babylon did not take hold of. He decided that Ashkelon should be exempted from the tithes.30

ה

כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה כיון שגלו בטלו קדושתן שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא והניחו אותם המקומות שהחזיקו בהם עולי מצרים ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיו ולא פטרום מן התרומה והמעשרות כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות שלא החזיקו בהם עולי בבל והוא נמנה על אשקלון ופטרה מן המעשרות:

6

Thus the entire earth is divided into three categories in relation to those mitzvot involving the land: Eretz Yisrael, Syria, and the Diaspora. Eretz Yisrael itself is divided into two categories: a) those portions settled by the Jews who ascended from Babylonia, and b) those portions that were settled only by the Jews who ascended from Egypt.

The Diaspora is divided into two categories: a) Egypt, Babylon, Ammon, and Moab in which the mitzvot are observed according to the decrees of the sages and the prophets and the other lands in which [the obligations of] the terumot and the tithes are not observed.

ו

נמצא כל העולם לענין מצות התלויות בארץ נחלקת לג' מחלוקות א"י וסוריא וח"ל וא"י נחלקת לשנים כל שהחזיקו עולי בבל חלק א' וכל שהחזיקו עולי מצרים בלבד חלק שני וח"ל נחלקת לשנים ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב המצות נוהגות בהם מד"ס ונביאים ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן:

7

What are [the boundaries of] the land settled by the Jews who ascended from Egypt? From Rekem which is in the east of Eretz Yisrael until the Mediterranean Sea. From Ashkelon31 which is in the south of Eretz Yisrael until Acre which is in the north. As one proceeds from Acre to Kziv,32 the area to one's right, on the east, can generally be assumed to be of the Diaspora - it is impure as is the lands of the nations33 and is exempt from [the mitzvot of] the tithes and the Sabbatical year - unless it is known that it was part of Eretz Yisrael. The area to one's left, to the west, can generally be assumed to be part of Eretz Yisrael - it is pure [from the impurity associated with] the lands of the nations and is obligated with regard to [mitzvot of] the tithes and the Sabbatical year - unless it is known to be part of the Diaspora.34 With regard to the entire area that slopes downward from the Samnum Mountains:35 The inner [portion]36 is Eretz Yisrael, the portion outside the Samnum Mountains is the Diaspora.

With regard to the islands in the sea, we consider their [status dependent] on an [imaginary] line extended from the Samnum Mountains until the River of Egypt.37 Those within this line are part of Eretz Yisrael. Those outside this line are part of the Diaspora. This is a depiction of the matter.38

ז

אי זו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים מרקם שהוא במזרח א"י עד הים הגדול מאשקלון שהיא לדרום א"י עד עכו שהיא בצפון היה מהלך מעכו לכזיב כל הארץ שעל ימינו שהוא מזרח הדרך הרי היא בחזקת ח"ל וטמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שאותו המקום מא"י וכל הארץ שעל שמאלו שהוא מערב הדרך הרי היא בחזקת א"י וטהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שיודע לך שאותו מקום ח"ל וכל ששופע ויורד מטורי אמנום ולפנים א"י מטורי אמנום ולחוץ ח"ל והנסים שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנום ועד נחל מצרים מן החוט ולפנים א"י מן החוט ולחוץ ח"ל וזו היא צורתה:

8

Which area did the Jews who ascended from Babylonia settle in? [The area] from Kziv inward toward the east. They did not, however, take possession of the area from Kziv outward until Amana which is Samnum until the river, i.e., the River of Egypt.39 And they did not take possession of Kziv itself.

ח

מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד המזרח ומכזיב ולחוץ עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל מצרים לא החזיקו בו וכזיב עצמה לא החזיקו בה:

9

What constitutes Syria? From Eretz Yisrael and below40 parallel to Aram Naharaim and Aram Tzovah, the entire region of the Euphrates until Babylonia, e.g., Damascus, Achalev, Charan, Minbag, and the like until Shinar41 and Tzahar. These are considered like Syria. Acre, by contrast, is considered part of the Diaspora, like Ashkelon.42 These are the boundaries of Eretz Yisrael.

ט

אי זו היא סוריא מא"י ולמטה כנגד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל כגון דמשק ואחלב וחרן ומגבת וכיוצא בהן עד שנער וצהר הרי היא כסוריא אבל עכו חוצה לארץ כאשקלון והם תחומי א"י:

10

When a gentile purchases land in Eretz Yisrael, he does not cause it to be absolved from [the observance of] the mitzvot.43 Instead, its holiness is still intact.44 Therefore, if a Jew purchases this land from [the gentile], it is not considered as a private conquest.45 Instead, he should separate the terumot and the tithes and bring the first fruits. All these [obligations] are Scriptural in origin, as if it was never sold to a gentile. When a gentile acquires land in Syria, his acquisition has the power to absolve [the land] from the obligations of tithes and the Sabbatical year,46 as will be explained.47

י

עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעוה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה כאילו לא נמכרה לעכו"ם מעולם ויש קנין לעכו"ם בסוריא להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שיתבאר:

11

[The following laws apply with regard to] produce belonging to a gentile that grew on land that he purchased in Eretz Yisrael. If all the work involving the produce was completed in the possession of a gentile and the gentile straightened the edges of the grain heap,48 they are exempt, because [the verse mentioning the obligation to separate terumah, Deuteronomy 18:4] mentions "your grain," [thus excluding] the grain of a gentile.49

If a Jew purchases [the produce] after it was harvested, but before the tasks involved with it were completed and they were completed by a Jew, all [of the agricultural obligations apply with regard to the produce] according to Scriptural Law.50 He must separate the great terumah and give it to a priest and [separate] the terumat ma'aser and sell it to a priest.51 The first tithe belongs to him,52 because he can tell a Levite with regard to the tithes and a priest with regard to the terumat ma'aser: "I am coming in the stead of a person53 from which you could not have collected anything."54

Why do we say that he should not give the terumat ma'aser to a priest as [he gives him] the great terumah?55 Because with regard to terumat ma'aser, it is written: "When you take the tithes from the children of Israel...."56 [Implied is that from] untithed produced that you purchase from a Jew, you should separate terumat ma'aser and give it to a priest, but from untithed produce that you purchase from a gentile, you need not give the priest the terumat ma'aser you separate from it. Instead, you sell it to the priest and take the money.

יא

פירות העכו"ם שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתם ביד עכו"ם ומרחן העכו"ם פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עכו"ם ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה ומפריש תרומה גדולה ונותנה לכהן ותרומת מעשר ומוכרה לכהן ומעשר ראשון היא שלו מפני שהוא אומר ללוי במעשר ולכהן בתרומת מעשר אני באתי מכח איש שאין אתם יכולין ליטול ממנו כלום ומפני מה אמרו לא יתן תרומת מעשר לכהן כתרומה גדולה לפי שנאמר בתרומת מעשר כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר טבל שאתה לוקח מישראל אתה מפריש ממנו תרומת מעשר ונותנה לכהן אבל טבל שאתה לוקח מן העכו"ם אין אתה נותן לכהן התרומת מעשר שהפריש ממנו אלא מוכרה לכהן ולוקח דמיה:

12

[The following laws apply if] a gentile sold his produce to a Jew while it was connected to the earth. If [he sold it] before it developed to a stage when he is obligated to separate tithes57 and the work [associated with it] was completed while it was owned by the Jew, [the Jew] is responsible for all of the agricultural obligations and should give the terumot and the tithes to their [appropriate] owners.58 If [the gentile] sold [the produce] after it developed to a stage when he is obligated to separate tithes, he should separate terumat ma'aser and the tithes and give them to their [appropriate] owners according to the [acceptable] reckoning.

What is implied? If he purchased grain that had been sown from a gentile after it reached a third of its growth and the work associated with its completion was performed while it was in the possession of a Jew, he should separate the terumot and the tithes, as we explained.59 He should give two thirds of the tithes to a Levite.60 [With regard to the] terumat ma'aser, he should give two thirds to the priest and sell him one third.61

יב

מכר העכו"ם הפירות שלו לישראל כשהן מחוברין בקרקע אם עד שלא בא לעונת המעשרות ונגמרו ביד ישראל חייבין בכל ונותן התרומות והמעשרות לבעלים ואם מכרן אחר שבאו לעונת המעשרות מפריש תרומת מעשר ומעשר ונותן מהן לבעלים לפי חשבון כיצד לקח תבואה זרועה מן העכו"ם אחר שהביאה שליש ונגמרה ביד ישראל מפריש תרומות ומעשרות כמו שביארנו ונותן שני שלישי המעשר ללוי ושני שלישי תרומת מעשר לכהן ומוכר לו השליש:

13

[The following laws apply if] a Jew sold his produce to a gentile before it developed to a stage when he is obligated to separate tithes and the work [associated with it] was completed by the gentiles, it is exempt from the terumot and the tithes.62 If [he purchased it] after it developed to a stage when the tithes are obligated to be separated, even if the gentile completed the work associated with it, all of the agricultural obligations are incumbent upon it according to Rabbinic decree.63

Similarly, if a gentile completed [the work associated with] produce belonging to a Jew,64 since the work associated with them was completed by a gentile, the obligation for terumot and tithes is incumbent upon them, but it is only Rabbinic in origin.65

יג

ישראל שמכר פירותיו לעכו"ם קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העכו"ם פטורין מן התרומה ומן המעשרות ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אף ע"פ שגמרן העכו"ם חייב בכל מדבריהם וכן העכו"ם שגמר פירות ישראל הואיל ודיגונן ביד עכו"ם אינן חייבין בתרומה ומעשרות אלא מדבריהן:

14

If a gentile sold produce that was still connected to the earth after it reached the stage when the tithes are obligated to be separated and [another] gentile straightened the edges of the grain heap in the possession of a Jew, [the produce] is not obligated in the terumot or the tithes.66 Since the produce reached the stage when the tithes are obligated to be separated in the possession of a gentile and a gentile straightened the edges of the grain heap,67 [the fact] the produce belongs to a Jew [is not significant].68

יד

מכר עכו"ם לישראל פירות מחוברין אחר שבאו לעונת המעשרות ומירחן העכו"ם ברשות ישראל אינן חייבין בתרומה ומעשרות הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות עכו"ם ומירחן העכו"ם אעפ"י שהן ברשות ישראל:

15

When a person purchases a field in Syria, he is obligated by Rabbinic decree to separate terumot and tithes like one who purchases [a field] in Jerusalem69according to Scriptural Law, as we explained.70 If, however, a person [merely] purchases produce from a gentile - whether it was harvested or [still] connected to the earth - he is exempt, because [the produce] does not come from his land.71 [This applies] even if [he purchases the produce] before it develops to a stage when the tithes are obligated to be separated [and] even though a Jew straightened the edges of the grain heap.72

טו

הקונה שדה בסוריא חייב בתרומות ומעשרות מדבריהם כמו שיתחייב מן התורה הקונה בירושלים כמו שביארנו אבל הקונה פירות מן העכו"ם בסוריא בין תלושין בין מחוברים אפי' קודם שבאו לעונת המעשרות אע"פ שמירחן ישראל הואיל ואינו מקרקע שלו פטור:

16

[The following laws apply when a person] purchases land in Syria to which produce is attached. If it reached a stage when the tithes are obligated to be separated while in the possession of a gentile, it is exempt.73 [Conversely,] if it did not reach a stage when the tithes are obligated to be separated [in his possession],74 [the Jewish purchaser] is obligated to tithe it, since he purchased it together with the land.

טז

קנה קרקע מן העכו"ם בסוריא ופירות מחוברין בה אם הגיעו לעונת המעשרות ביד העכו"ם פטורין ואם עדיין לא הגיעו לעונת המעשרות הואיל וקנה אותם עם הקרקע חייב לעשר:

17

When a Jew is working as a sharecropper for a gentile in Syria, his produce is exempt from the tithes, because he does not own the land itself at all. A gentile's purchase of land in Syria causes it to be absolved from [the obligation of] the tithes, as we explained.75 The same laws apply when one rents a field, but stipulates that the payment will be made in produce,76 enters into a sharecropping agreement as a mekabel,77 or rents a field for money from a gentile in Syria, he is absolved [from the obligations of] terumot and tithes.78

יז

ישראל שהיה אריס לעכו"ם בסוריא פירותיו פטורין מן המעשרות לפי שאין לו בגוף הקרקע כלום ויש לעכו"ם קנין בסוריא להפקיע מן המעשרות כמו שביארנו וכן החוכר והמקבל והשוכר שדה מן העכו"ם בסוריא פטור מן התרומות ומן המעשרות:

18

[The following law applies when] a Jew purchases a field from a gentile in Syria before [the crops] reached a third of their development and sells it to a gentile after the crops reach a third of their development. If a Jew purchases it a second time,79he is obligated [to separate] the terumot and the tithes,80 because [the field] incurred that obligation in the possession of a Jew.81

יח

ישראל שלקח בסוריא שדה מן העכו"ם עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לעכו"ם מאחר שהביאה שליש אם חזר ישראל ולקחה פעם שנייה ה"ז חייב בתרומות ומעשרות שהרי נתחייבה ביד ישראל:

19

When a Jew owns land in Syria and he hired a sharecropper and the sharecropper sent him produce,82 he is not obligated to separate [the terumot and tithes], for it is possible to say that [the sharecropper] purchased [the produce he gave him] from the marketplace.83 [This applies] provided this species is available in the marketplace.

יט

ישראל שהיה לו קרקע בסוריא והוריד לה אריס ושלח לו האריס פירות הרי אלו פטורים שאני אומר מן השוק לקחן והוא שיהיה אותו המין מצוי בשוק:

20

There is an obligation [to separate] the terumot and the tithes [from crops grown on land owned in] partnership with a gentile.

What is implied? When a Jew and a non-Jew purchased a field in partnership - even if they divided the field while the grain was standing,84 and needless to say, if they divided it after it was collected in a grain heap85 - tevel86and ordinary produce are mixed together in each and every stalk of grain in the gentile's share.87 [This applies] even if the gentile straightened the edges of the grain heap and thus the obligation is Rabbinic in origin,88 as explained.89

כ

שותפות העכו"ם חייבת בתרומות ומעשרות כיצד ישראל ועכו"ם שלקחו שדה בשותפות אפילו חלקו שדה בקמתה ואין צריך לומר אם חלקו גדיש הרי טבל וחולין מעורבין בכל קלח וקלח מחלקו של עכו"ם אף על פי שמרחן העכו"ם וחיובם מדבריהם כמו שבארנו:

21

When does the above apply? In Eretz Yisrael, where [the obligation to] tithe is Scriptural in origin, and according to Scriptural Law, the principle of bereirah does not apply. If, however, he purchased a field in Syria, since [the obligation to] tithe there is Rabbinic in origin, even if they divided a grain heap, the portion of the gentile is exempt entirely.90

כא

במה דברים אמורים בא"י שהמעשרות של תורה ובשל תורה אין ברירה אבל אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עכו"ם פטור מכלום:

22

When produce from Eretz Yisrael is taken to the Diaspora, it is exempt from the obligations of challah, the terumot, and the tithes, [for one of the prooftexts requiring the separation of these gifts, Numbers 15:18]91states: "[the land] to which I am bringing you." [Implied is that] these obligations exist there alone. In the Diaspora, one is exempt.92 If [the produce] was taken to Syria, one is obligated by Rabbinic decree.

Conversely, we are obligated [to separate] challah from produce from the Diaspora that was brought into Eretz Yisrael, as [suggested by the phrase] "to which." [Implied is that] one is liable [to make these gifts] there, whether the produce is from Eretz Yisrael or the Diaspora. If the obligation [to separate challah or the tithes] was established [because of the actions] of a Jew after the produce entered Eretz Yisrael, there is an obligation of Rabbinic origin to separate the tithes.93

כב

פירות א"י שיצאו חוצה לארץ פטורין מן החלה ומן התרומות ומן המעשרות שנאמר אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבין בח"ל פטורין ואם יצאו לסוריא חייבין מדבריהם וכן פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה שנאמר שמה שמה אתם חייבין בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ ואם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ חייבין במעשרות מדבריהם:

23

When earth from the Diaspora is brought to Eretz Yisrael by ship, if the ship's [bottom] comes in contact with the earth [of Eretz Yisrael],94 terumah and tithes must [be separated from produce] growing on [the earth in the ship] and the Sabbatical laws must be observed as if [the produce] was growing in Eretz Yisrael itself.95

כג

עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ בזמן שהספינה גוששת לארץ הרי הצומח בו חייב בתרומה ומעשרות ושביעית כצומח בא"י עצמה:

24

When a tree is standing in the Diaspora and its foliage leans into Eretz Yisrael or it is standing in Eretz Yisrael and its foliage leans into the Diaspora, [the determination of its status] depends on its roots.96 If some of its roots were in Eretz Yisrael and others were in the Diaspora - even if they were separated by glistening stone, [it is considered as if] tevel and ordinary produce are mixed together [throughout the entire produce].

כד

אילן שעומד בחוצה לארץ ונופו נוטה לארץ או עומד בארץ ונופו נוטה לחוצה לארץ הכל הולך אחר העיקר היו מקצת שרשיו בארץ ומקצתן חוצה לארץ אפילו היה צחיח סלע מבדיל ביניהן הרי טבל וחולין מעורבין זה בזה:

25

[The following rules apply when] a plant in a flowerpot with a hole has not sprouted roots [outside the flowerpot]. If its roots where in Eretz Yisrael and its foliage in the Diaspora, [the determination of its status] depends on its foliage.97

כה

עציץ נקוב שהיה בו זרע שלא השריש והיה עיקרו בארץ ונופו חוצה לארץ הולכים אחר הנוף:

26

In the present era, even in the areas settled by the Jews who ascended from Babylonia, even those [settled] in the era of Ezra,98 [the obligation to separate] terumah does not have the status of a Scriptural commandment, merely that of a Rabbinic decree. [The rationale is that] the Scriptural [commandment to separate] terumah applies only in Eretz Yisrael and only when the entire99 Jewish people are located there. [This is derived from the phrase]100 "When you enter...." [Implied is that] the entire [Jewish people] must enter [the land], as they did when they took possession of the land originally101 and as will happen in the future when they take possession of the land a third time.102 In contrast, the second time [the people] took possession of the land, in the time of Ezra, only a portion entered.103Hence, they were not obligated according to Scriptural Law.104 Similarly, it appears to me that the same concept applies with regard to the tithes.105 In the present era, this obligation [as well] has the status of a Rabbinic decree like terumah.106

כו

התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונ' וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית לא כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא חייבה אותן מן התורה וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה: