"Oh, how I love Your Torah. It is what I discuss the entire day." (Psalms 119:97)
In the name of the Lord, the God of the world.
How I love Your Torah, all day it is my conversation.
The second book which is The Book of the Love of G‑d
It contains six sets of Halachot and this is their order:
The Laws of Kri'at Shema
The Laws of Prayer and the Priestly Blessing
The Laws Governing Torah Scrolls, Tefillin,and Mezuzot
The Laws of Tzitzit
The Laws of Blessings
The Laws of Circumcision
Order of the Prayers
Introduction to Hilchos Kri'as Shema
This section contains one positive Torah commandment: to recite the Shema twice daily.
The elucidation of this commandment appears in the following chapters.
בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם (בראשית כא לג)
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט צז)
ספר שני והוא ספר אהבה
הלכותיו שש, וזה הוא סידורן:
הלכות קריאת שמע
הלכות תפילה וברכת כהנים
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה
הלכות ציצית
הלכות ברכות
הלכות מילה
(סדר התפילה)
הלכות קריאת שמע
מצות עשה אחת והיא לקרות קריאת שמע פעמים ביום: וביאור מצוה זו בפרקים אלו:
We [are obligated to] recite the Shema twice daily - in the evening and in the morning - as [Deuteronomy 6:7] states: "...when you lie down and when you rise" - i.e., when people are accustomed to sleep - this being the night - and when people are accustomed to rise, this being daytime.
אפַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ז) ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶה הוּא לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶה הוּא יוֹם:
And what is it that one recites? These three sections:
"Hear O Israel..." (Deuteronomy 6:4-9),
"And if you will listen..." (Deuteronomy 11:13-21),and
"And God said..." (Numbers 15:37-41).
We begin with the section of "Hear O Israel" since it contains [the concept of] the unity of God, [the commandment of] loving Him and the study of Torah, it being a fundamental principle upon which everything is based.
After it, [we read] "And if you will listen...," since it contains the imperative to fulfill the rest of the commandments, and finally the portion of tzitzit, since it also contains the imperative of remembering all the commandments.
בוּמַה הוּא קוֹרֵא, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁיּוֹת. אֵלּוּ הֵן (דברים ו ד) ״שְׁמַע״ (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ (במדבר טו לז) ״וַיֹּאמֶר״. וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִחוּד הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּדוֹ שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ. וְאַחֲרֶיהָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל (זְכִירַת) שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת (במדבר טו לח) ״צִיצִית״ שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי זְכִירַת כָּל הַמִּצְוֹת:
The commandment of tzitzit is not obligatory at night. Nevertheless, we recite [the section describing] it at night because it contains mention of the exodus from Egypt.
We are commanded to mention the exodus both during the day and at night as [Deuteronomy 16:3] states: "In order that you shall remember the day of your leaving the land of Egypt all the days of your life."
Reading these three sections in this order constitutes the recitation of the Shema.
גאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ״. וּקְרִיאַת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה הִיא הַנִּקְרֵאת קְרִיאַת שְׁמַע:
When reciting the Shema, after completing the first verse, one says quietly "Blessed be the name of the glory of His Kingdom forever." He then continues to read the first section in its normal fashion: "And you shall love God, your Lord..."
Why do we read it in this fashion? It is our tradition that when the patriarch, Jacob, gathered all his sons together in Egypt close to his death, he commanded and urged them regarding the Unity of God and the path of God upon which Abraham and Isaac, his father, had tread.
He asked them: "My sons, perhaps there are dregs among you, one who does not stand with me in the Unity of God?" This is comparable to the manner in which Moses, our teacher, said to us: "Lest there be among you a man or woman [whose heart turns this day from God...]" (Deuteronomy 29:17).
They all answered and said: "Listen, Israel, God is our Lord, God is One," i.e., listen to us, Israel, our father, God is our Lord, God is One.
The wise elder responded: "Blessed be the Name of the Glory of His Kingdom forever." Therefore, the Jews are accustomed to utter the praise that Israel, the wise elder, uttered after this verse.
דהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹמֵר בְּלַחַשׁ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ (דברים ו ה) ״וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ׳ אֱלֹהֶיךָ״ עַד סוֹפָהּ. וְלָמָּה קוֹרִין כֵּן. מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּץ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ צִוָּם וְזֵרְזָם עַל יִחוּד הַשֵּׁם וְעַל דֶּרֶךְ ה׳ שֶׁהָלַךְ בָּהּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָבִיו וְשָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם בָּנַי שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם פַּסְלוּת מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עִמִּי בְּיִחוּד הַשֵּׁם כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר לָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ (דברים כט יז) ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ וְגוֹ׳. עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ (דברים ו ד) ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ׳ אֱלֹהֵינוּ יְיָ׳ אֶחָד״. כְּלוֹמַר שְׁמַע מִמֶּנּוּ אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל יְיָ׳ אֱלֹהֵינוּ יְיָ׳ אֶחָד. פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. לְפִיכָךְ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁבַח שֶׁשִּׁבֵּחַ בּוֹ יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן אַחַר פָּסוּק זֶה:
Mishneh Torah (Moznaim)
Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.
Blessings are recited before and after Kri'at Shema. In the day, one recites two blessings before it and one after it. At night, one recites two blessings before and two blessings after it.
ההַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. בַּיּוֹם מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וּבַלַּיְלָה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ:
The first blessing preceding [the Shema] in the day [begins: "Blessed are You, God...], the One who forms the light and creates darkness,..." The second blessing [begins with]: "With everlasting love, You have loved us..."
[The Shema] is followed by [the section beginning] "True and certain..."
The first blessing preceding [the Shema] at night [begins: "Blessed are You, God...], the One who brings the evening,..." and the second [begins] "With everlasting love, You have loved Your people Israel." The first blessing after [the Shema] is [the section begining] "True and faithful..." and the second [begins] "Lay us down..."
ובְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּיּוֹם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ וְכוּ׳ וּבְרָכָה שְׁנִיָּה אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ. וְשֶׁל אַחֲרֶיהָ אֱמֶת וְיַצִּיב. וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּלַּיְלָה מַעֲרִיב עֲרָבִים וְכוּ׳ שְׁנִיָּה לָהּ אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ כוּ׳. וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. שְׁנִיָּה לָהּ הַשְׁכִּיבֵנוּ:
The first blessing preceding [the Shema], both in the day and at night, begins "Blessed [are You, God, our Lord...]" and concludes "Blessed [are You, God]..." The rest of the blessings all conclude with "Blessed [are]...," but do not begin "Blessed [are]..."
These blessings and all the rest of the blessings familiar to the Jewish people were instituted by Ezra, the scribe, and his court. One may not detract from them or add to them.
In every instance that they decreed to conclude with "Blessed...," one may not omit this conclusion. Where they decreed not to conclude [with "Blessed..."], one may not conclude with it. Where they decreed not to begin with "Blessed," one may not begin with it. Where they decreed to begin [with "Blessed..."], one may not omit it.
The general principle is that anyone who deviates from the set form of blessings established by the Sages is mistaken and must recite the blessing again in its proper form.
Anyone who does not say [the paragraph of] "True and certain..." in the morning prayer or [the paragraph of] "True and faithful..." in the evening prayer does not fulfill his obligation.
זבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה פּוֹתֵחַ בָּהּ בְּבָרוּךְ וְחוֹתֵם בָּהּ בְּבָרוּךְ. וּשְׁאָר בִּרְכוֹתֶיהָ חוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן בְּבָרוּךְ וְאֵין לָהֶם פְּתִיחָה בְּבָרוּךְ. בְּרָכוֹת אֵלּוּ עִם שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָעֲרוּכוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל עֶזְרָא הַסּוֹפֵר וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִפְחֹת מֵהֶם וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לַחְתֹּם בְּבָרוּךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וּמָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לַחְתֹּם אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ בְּבָרוּךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִפְתֹּחַ. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לִפְתֹּחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת הֲרֵי זֶה טוֹעֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ כַּמַּטְבֵּעַ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אֱמֶת וְיַצִּיב בְּשַׁחֲרִית וֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּעַרְבִית לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
One who recites the second blessing before the first, whether in the day or at night, or whether the transposed blessings are recited before or after Kri'at Shema, fulfills his obligation, since there is no absolute order to the blessings.
A person who begins with "...the One who forms the light..." and concludes with "...the One who brings the evenings" in the morning prayer does not fulfill his obligation.
Were he to begin with "...the One who brings the evenings" and conclude with "...the One who forms the light", he would fulfill his obligation. Were he to begin with "...the One who brings the evenings" ...and conclude with "...the One who forms the light" in the evening, he would not fulfill his obligtation.
If he begins with "...the One who forms light" and concludes with "...the One who brings the evenings" - he fulfills his obligation since all blessings are defined by their conclusions.
חהִקְדִּים בְּרָכָה שְׁנִיָּה לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין לְפָנֶיהָ בֵּין לְאַחֲרֶיהָ יָצָא לְפִי שֶׁאֵין סֵדֶר בַּבְּרָכוֹת. בְּשַׁחֲרִית פָּתַח יוֹצֵר אוֹר וְסִיֵּם מַעֲרִיב עֲרָבִים לֹא יָצָא. פָּתַח בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים וְסִיֵּם בְּיוֹצֵר אוֹר יָצָא. וּבָעֶרֶב פָּתַח בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים וְסִיֵּם בְּיוֹצֵר אוֹר לֹא יָצָא. פָּתַח בְּיוֹצֵר אוֹר וְסִיֵּם בְּמַעֲרִיב עֲרָבִים יָצָא. שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הוֹלְכוֹת אַחַר חֲתִימָתָן:
When is the [proper] time for the recitation of Shema at night? The commandment [starts] from the time of the appearance of the stars...
A person who transgresses and delays fulfills his obligation if he recites [the Shema] before dawn. [The Sages established the limit] of midnight only in order to distance us from negligent wrongdoing.
טאֵיזֶה הוּא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה. מִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. וְאִם עָבַר וְאִחֵר וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה:
One who reads the Shema [of the night] after dawn, [but] before sunrise, does not fulfill his obligation unless he was unavoidably detained - e.g., drunk or sick, or in a similar situation. A person who was so detained and reads [the Shema] at this time does not recite [the blessing of] "Lay us down."
יהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס כְּגוֹן שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאָנוּס שֶׁקָּרָא בְּעֵת זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר הַשְׁכִּיבֵנוּ:
When is the proper time [for the recitation of the Shema] during the day? The commandment is that one should start to read before sunrise in order to conclude and recite the last blessing with the sunrise. This measure [of time] is one-tenth of an hour before the sun rises.
A person who delays and reads the Shema after the sun rises fulfills his obligation, for the proper time is until the end of the third hour of the day for one who transgresses and delays.
יאוְאֵי זֶה הוּא זְמַנָּה בַּיּוֹם. מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לִקְרוֹת קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר לִקְרוֹת וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה. וְשִׁעוּר זֶה כְּמוֹ [עִשּׂוּר] שָׁעָה קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם אִחֵר וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאִחֵר:
One who is overhasty and recites the Shema of the morning prayers after dawn, even though he finishes before sunrise, fulfills his obligation. In extraordinary circumstances - e.g., one who rises early in order to travel - one may recite it at the outset from dawn.
יבמִי שֶׁהִקְדִּים וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁלִים קֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ קוֹרֵא לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר:
One who recited [the Shema] after [the end of] the third hour, even if he was unavoidably detained, does not fulfill his obligation to recite the Shema at its proper time. He can be compared to one who studies Torah.
He should recite the blessings preceding it and after it all day, even if he delays and recited it after [the end of] the third hour.
יגהַקּוֹרֵא אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם אֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתוֹ. אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַיּוֹם אֲפִלּוּ אִחֵר וְקָרָא אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת: