1

It is a positive commandment to send all impure persons away from the Temple,1 as [Numbers 5:2] states: "And they shall send away from the camp all those with tzara'at and zav2 [afflictions] and all those who are impure because of contact with a corpse.

א

מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש:

2

"The camp" cited refers to "the camp of the Divine presence," i.e., from the entrance to the Courtyard of the Israelites onward.3 Should one infer that a person with tzaraat or zav ailments and one impure due to contact with a corpse are all three sent to the same place? With regard to one inflicted with tzara'at, [Leviticus 13:46] states: "He shall abide alone outside the camp where he dwells." [The camp from which he is sent] refers to the camp of the Israelites which parallels the area from the entrance to Jerusalem and beyond.4 [From this we conclude,]5 just like a person who is afflicted with tzara'at, because his impurity is more severe, is sent away in a more severe manner than others,6 so too, any individuals whose state of impurity is more severe than others should be sent out in a more sever manner.7

Therefore a person afflicted with tzara'at is sent outside of all three camps, i.e., outside of Jerusalem. [His impurity is considered more severe,] because he causes [a house] to be considered impure when he enters it.8 This does not apply with regard to a zav.

ב

זה המחנה האמור כאן הוא מחנה שכינה שהוא מפתח עזרת ישראל ולפנים שומע אני שהמצורע והזב וטמא מת שלשתן במקום אחד ת"ל במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו זה מחנה ישראל שהוא מפתח ירושלים ולפנים מה מצורע שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו אף כל שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו לפיכך משלחין את המצורע חוץ לג' מחנות שהוא חוץ לירושלים מפני שהוא מטמא בביאה מה שאין הזב מטמא:

3

Men with a zav condition,9 women with a zavah condition,10 niddot,11 and women who gave birth12 are sent outside two camps, i.e., outside the Temple Mount.13 [The rationale for this severity is that] they cause an entity upon which they are seated or upon which they are lying to become ritually impure,14 even if it is under a stone.15 [This does not apply] with regard to impurity [contracted] from a corpse.16

ג

ומשלחין זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות שהוא חוץ להר הבית מפני שהן מטמאין המשכב והמושב אפילו מתחת האבן מה שאין המת מטמא:

4

A person who is impure because of contact with a human corpse - and even a corpse itself - is permitted to enter the Temple Mount. [This is derived from Exodus 13:19]: "And Moses took the bones of Joseph with him."17 "With him" [implies] into the camp of the Levites.18

ד

טמא מת אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחנה הלויה:

5

From the chayl,19 gentiles, those who contracted impurity from a human corpse, and those who had relations with a niddah20 are sent away.21 A person who immersed that day may enter there, for he has already immersed.22

ה

החיל משלחין ממנו עכו"ם וטמאי מת ובועלי נדות אבל טבול יום נכנס לשם שכבר טבל:

6

From the Women's Courtyard,23 one who immersed himself that day is sent away,24 but not one who has not completed the purification process.25 For [the day on which] a person who has not completed the purification process [immersed himself] has already passed.26 The prohibition against a person who has immersed himself entering [this portion of] the camp of the Levites is Rabbinic in origin.27

ו

עזרת הנשים משלחין ממנו טבול יום אבל לא מחוסר כיפורים שמחוסר כיפורים העריב שמשו ואסור טבול יום במחנה לויה מד"ס:

7

From the Courtyard of the Israelites28 and onward even one who has not completed his process of purification should not enter, because his process of purification is not yet consummated. [This is evident from Leviticus 12:8 which, with regard to a woman who seeks purification after childbirth,]29 states: "And the priest will bring atonement for her and she will become pure." One can infer that until then, she was not pure.30

ז

מעזרת ישראל ולפנים אפי' מחוסר כיפורים לא יכנס לשם שעדיין לא טהר טהרה גמורה שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעדיין לא גמרה טהרתה:

8

An impure person who [must be] sent away from the Temple Mount, violates a negative commandment31 if he enters there, as [can be inferred from Deuteronomy 23:11 which] states: "And he shall go outside the camp" - this refers to the camp of the Shechinah - "and he shall not enter the midst of the camp" - this refers to the camp of the Levites.32 Similarly, a person afflicted by tzara'at who enters Jerusalem is liable for lashes.33 If, however, he enters any of the other walled cities34 [in Eretz Yisrael], although he is not allowed to,35 as [implied by the verse]: "He shall abide alone, he is not liable for lashes."

ח

הטמא המשולח מהר הבית אם נכנס עובר בלא תעשה שנאמר ויצא מחוץ למחנה זה מחנה שכינה ולא יבוא אל תוך המחנה זה מחנה לויה וכן מצורע שנכנס לירושלים לוקה אבל אם נכנס לשאר הערים המוקפות חומה אף על פי שאינו רשאי לפי שנאמר בדד ישב אינו לוקה:

9

If one afflicted with tzara'at entered the Temple Mount, he is liable for 80 lashes.36 If, however, one who is impure because of contact with a human corpse or one who immersed himself that day entered the Women's Courtyard,37 or one who has not completed his process of purification entered the Israelites' Courtyard,38 he is not given lashes.39 He is, however, given stripes for rebellious conduct.40

ט

נכנס המצורע להר הבית לוקה שמונים אבל טמא מת או טבול יום שנכנס לעזרת נשים או מחוסר כפורים שנכנס לעזרת ישראל אע"פ שאינו לוקה מכין אותו מכת מרדות:

10

Just as there is a positive commandment to send impure persons out from the Temple, so too, if they enter, they violate a negative commandment,41 as [Numbers 5:3] states: "They shall not make your camp impure." This refers to the camp of the Shechinah.42

י

וכשם ששילוח טמאים מן המקדש בעשה כך אם נכנסו עוברים בלא תעשה שנאמר ולא יטמאו את מחניהם זה מחנה שכינה:

11

What source teaches that one does not violate the prohibition unless he enters [the Temple], but that he is exempt43 if he touches the Temple Courtyard from the outside? [Leviticus 12:4] states with regard to a woman who gives birth: "She shall not enter the Sanctuary."44

יא

ומניין שאינו עובר אא"כ נכנס אבל אם נגע בעזרה מאחוריה פטור שנאמר ביולדת ואל המקדש לא תבוא:

12

When an impure person willfully enters the Temple, he is punishable by karet,45 as [Leviticus 17:16] states: "If he will not clean [his garments] or wash his flesh, he will bear his iniquity."46 [If he enters] unknowingly, he is liable for an adjustable guilt offering,47 as [ibid. 5:2] states: "Or a soul that will touch any impure entity." One is liable for karet or a sacrifice only when one enters from the Israelites' Courtyard or onward or into an addition to the Courtyard that was sanctified in a consummate manner, as we explained.48

יב

טמא שנכנס למקדש במזיד ענוש כרת שנאמר ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו בשוגג מביא קרבן עולה ויורד שנאמר או נפש אשר תגע בכל דבר טמא ואין חייבין כרת או קרבן אלא מעזרת ישראל ולפנים או על תוספת העזרה שנתקדשה קדושה גמורה כמו שביארנו:

13

What are the types of impurity for which one is liable [for entering] the Temple [while impure]?

a) Anyone who became impure through contact with a human corpse in a manner which would require a nazirite to shave [his head] because of them; these are explained in [Hilchot] Nizirut;49

b) one who touched a person or a utensil that became impure through those types of impurity for which a nazirite must shave [his head]; for such a person is considered as a second level of impurity to a primary object of impurity that touched a corpse;50

c) one who became impure through contact with another primary source of impurity as mandated by Scriptural Law,51 as will be explained in their appropriate places.52

יג

ואי זהו הטמא שחייב כרת על המקדש כל שנטמא בטומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה שכבר נתפרש בנזירות או שיגע באדם או בכלים שנטמאו באותן הטומאות שהנזיר מגלח עליהם שהרי הוא שני לראשון שנגע במת או שנטמא בשאר אבות הטומאות של תורה שיתפרשו במקומן:

14

The general principle is: Anyone who is required to immerse himself in water53 according to Scriptural Law is liable for karet for entering the Temple [while impure] even after he immersed himself until nightfall [that day].54 If, however, one became impure due to impurity stemming from a human corpse that does not require a nazirite to shave [his head], he is exempt for entering the Temple, even though his impurity lasts for seven days.55

יד

כללו של דבר כל הטעון ביאת מים מן התורה חייב כרת על ביאת המקדש ואפילו אחר שטבל עד שיעריב שמשו אבל המתטמא בטומאות מן המת שאין הנזיר מגלח עליהן אף על פי שהוא טמא טומאת שבעה הרי זה פטור על ביאת המקדש:

15

Similarly, if one touches utensils that touched a human corpse or touches a person who is touching utensils that touch a corpse, even though he is considered as impure to the first degree with regard to terumah56 and with regard to imparting impurity to sacrificial foods, he is exempt for entering the Temple. For these matters are laws received through the Oral Tradition.57 Although he is exempt, he is given stripes for rebellious conduct.58

טו

וכן הנוגע בכלים שנגעו באדם שנגע במת או שנגע באדם שנגע בכלים הנוגעים במת אע"פ שהוא טמא ראשון לענין תרומה ולטמא בשר קדשים הרי זה פטור על ביאת המקדש שדברים אלו הלכה מפי הקבלה ואף על פי שהוא פטור מכין אותו מכת מרדות:

16

A person who brings a dead teeming animal59 or the like60 into the Temple or when he brings an impure person into the Temple, he is liable for karet, because he made God's sanctuary impure. If, however, he threw impure utensils into the Temple - even if they were utensils that touched a corpse61 - he is exempt from karet, but liable for lashes, as [implied by the prooftext cited above]: "If he will not clean [his garments]...."62 According to the Oral Tradition, [for entering the Temple without] washing his body, he is liable for karet. [For entering without] cleaning his garments, he receives 40 lashes.

טז

המכניס שרץ וכיוצא בו במקדש או שהכניס אדם טמא למקדש הרי זה חייב כרת שהרי טימא מקדש יי' אבל הזורק כלים טמאים למקדש אפילו היו כלים שנגעו במת פטור מן הכרת אבל חייב מלקות שנאמר ואם לא יכבס וגו' מפי השמועה למדו על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדיו לוקה ארבעים:

17

It appears to me63 that he is liable for lashes only for his clothes that are a source of ritual impurity, i.e., clothes that were touched by a person who became impure through contact with a corpse that themselves become a source for ritual impurity, as will be explained.64 If, by contrast, one brings a garment which is of first degree impurity65 into the Temple, he is not liable for lashes.66 He does, however, receive stripes for rebellious conduct.

יז

יראה לי שאינו לוקה אלא על בגדים שהן אב טומאה כגון בגדים שנגע בהן זה הטמא למת שהן אב הטומאה כמו שיתבאר אבל בגד שהוא ראשון אם הכניסו למקדש אינו לוקה עליו אבל מכין אותו מכת מרדות:

18

Similarly, when an impure person inserts his hand [alone] into the Temple,67 he is given stripes for rebellious conduct. Similarly, anyone who purposely enters the Temple before immersing himself68 while he is impure because of contact with objects that are sources of ritual impurity by virtue of Rabbinic decree, because he ate impure foods, or because he drank impure beverages is given stripes for rebellious conduct.

יח

וכן טמא שהכניס ידו למקדש מכין אותו מכת מרדות וכן כל טמא באב מאבות הטומאות של דבריהם או שאכל אוכלין טמאים ושתה משקין טמאין ונכנס למקדש במזיד קודם שיטבול מכין אותו מכת מרדות:

19

When an impure person enters the Temple through the rooftops, he is exempt.69 [This is derived from the prooftext cited above:] "He shall not enter the Temple." [Implied is that] the Torah held him liable [only when he entered in] the way one usually enters.70 Although he is exempt for karet, he is given stripes for rebellious conduct.

[This exemption applies] even if he enters in a compartment flying in the air,71 whether he entered the Temple in this compartment through the roofs or through the entrances.

יט

טמא שנכנס למקדש דרך גגות פטור שנאמר ואל המקדש לא תבוא דרך ביאה חייבה תורה ואע"פ שהוא פטור מכרת מכין אותו מכת מרדות [ואפילו נכנס במגדל הפורח באויר] בין שנכנס למקדש [במגדל] דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים:

20

In all places where one is liable for karet72 for a willful transgression or a sacrifice for an unknowing transgression, should an impure object be found there on the Sabbath, it should be removed.73 In other places,74 it should be covered with a utensil until after the Sabbath.75 When it is removed, it should be removed only with flat wooden utensil which do not contract ritual impurity,76 so that there should not be an increase in ritual impurity.77

כ

כל מקום שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו קרבן אם נמצאת שם טומאה בשבת מוציאין אותה ושאר המקומות כופין עליו כלי עד אחר שבת וכשהן מוציאין אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ שאין מקבל טומאה שלא לרבות את הטומאה:

21

Both an impure person who entered the Temple when it was pure78 and a pure person who entered the Temple when there was impurity within it - e.g., a corpse was lying under a shelter in the Temple and he entered under that shelter - are liable for karet. [In the latter situation,] his entrance and his impurity occur at one time.

If one enters the Temple and becomes impure there after he enters, even if he purposely made himself impure,79 he should hurry, and depart in the shortest way possible.80

כא

אחד טמא שנכנס למקדש טהור או טהור שנכנס למקדש שיש בו טומאה כגון שהיה מת תחת אהל במקדש ונכנס הוא תחת האהל ה"ז חייב כרת שהרי ביאתו וטומאה באין כאחת נכנס למקדש ונטמא שם אחר שנכנס אפילו טימא עצמו שם במזיד ימהר ויבהל ויצא בדרך קצרה:

22

It is forbidden for him to tarry, to bow, or to depart via a longer way. If he tarried or departed via a longer way even though he did not tarry, or he turned his face to the Sanctuary and bowed even if he did not tarry, he is liable for karet. If he acted unknowingly, he must bring a sacrifice.81

כב

ואסור לו לשהות או להשתחוות או לצאת בדרך ארוכה ואם שהה או שיצא בארוכה אף על פי שלא שהה או שהחזיר פניו להיכל והשתחוה אע"פ שלא שהה חייב כרת ואם היה שוגג מביא קרבן:

23

If he did not turn his face [toward the Sanctuary], but bowed as he was departing toward the outside area, he is not liable unless he tarrys.

How long a delay [creates a liability]? Enough time to read the verse:82 "And they bowed with their faces to the ground on the floor, prostrating themselves and giving thanks to God who is good and whose kindness is everlasting." This is the measure of the delay [for which one is liable].

כג

לא החזיר פניו אלא השתחוה דרך יציאתו כלפי חוץ אינו חייב אלא א"כ שהה כשיעור וכמה שיעור שהייתו כדי לקרות ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות ליי' כי טוב כי לעולם חסדו וזהו שיעור השתחוויה:

24

What is meant by [departing] via longer way? Any way for which it is possible to depart from the Temple via a shorter way.

If one departed via a shorter way, even if he did not run, but instead walked [slowly], positioning his heel by his toes,83 although it takes the entire day, he is exempt. If he took a longer path, even though he ran and pressed himself with all of his power and thus the amount of time it took for him to leave in this manner was less than it would take other men via the shorter way, he is liable, because he departed via the longer path.

If he departed via the shorter path, but walked some, then stood, tarried some, [and continued this pattern] until all of his delays together amount to the time it takes to bow, he is not liable for lashes if he acted willfully, nor is he liable for a sacrifice if he acted unknowingly, because there is an unresolved question concerning the matter.84 He is, however, given stripes for rebellious conduct.85

כד

ואי זו היא דרך ארוכה כל שאפשר לו לצאת מן המקדש בדרך קצרה ממנה יצא בקצרה אף על פי שלא רץ אלא הלך עקב בצד גודל אפילו כל היום פטור יצא בארוכה אע"פ שרץ ודחק עצמו בכל כחו ונמצא שיעור זמן שהלך בו הארוכה פחות משיעור הזמן שמהלך כל אדם בקצרה הואיל ויצא בארוכה חייב יצא בקצרה והלך מעט ועמד ושהה מעט עד שנצטרף מכל השהיות כדי השתחוויה במזיד אינו לוקה בשוגג אינו מביא קרבן מפני שהדבר ספק אבל מכין אותו מכת מרדות: