Contact Us
Shabbat, 3 Tishrei 5778 / September 23, 2017

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Ha'azinu 

 Email
Video & Audio Classes
Featured Content
Select a portion:
Show content in:

Deuteronomy Chapter 32

44And Moses came and spoke all the words of this song into the ears of the people he and Hoshea the son of Nun.   מדוַיָּבֹ֣א משֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:
He and Hoshea the son of Nun: It was the Sabbath upon which there were two leaders [because the office was being transferred to Joshua, i.e.,] authority was taken from one and given to the other. — [Sotah 13b] Moses appointed a meturgeman [literally, an interpreter, here a spokesman] for Joshua, [to relay to the public what Joshua said,] so that Joshua could expound [on the Torah] in Moses’ lifetime, so that Israel would not say [to Joshua], “During your teacher’s lifetime you did not dare to raise your head!” - [Sifrei 31:1] And why does Scripture here call him Hoshea [for his name had long since been changed to Joshua (see Numb. 13:16). To imply [lit., to say] that Joshua did not become haughty, for although he was given high status, he humbled himself as he was at the beginning [when he was still called Hoshea]. — [Sifrei 32:44]   הוא והושע בן נון: שבת של דיוזגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה, העמיד לו משה מתורגמן ליהושע, שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש. ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף על פי שנתנה לו גדולה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו:
45And Moses finished speaking all these words to all Israel.   מהוַיְכַ֣ל משֶׁ֔ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
46And he said to them, "Set your hearts to all of the words which I bear witness for you this day, so that you may command your children to observe to do all the words of this Torah.   מווַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
Set your hearts: A person must direct his eyes, his heart, and his ears to the words of the Torah, for Scripture states (Ezek. 40: 4),“Son of man, see with your eyes, and listen with your ears, and set your heart [upon all that I show you]” [namely, the plan of the Holy Temple]. Now, here, we have an inference from major to minor: If in the case of the plan of the Holy Temple, which is visible to the eyes and which is measured with a measuring-rod, a person must direct his eyes, ears, and heart to understand, how much more so must he do so to understand the words of the Torah, which are likened to “mountains suspended by a hair” [i.e., numerous laws derived from a single word of the Torah]?!- [Sifrei 32:45]   שימו לבבכם: צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה, וכן הוא אומר (יחזקאל מ, ד) בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו', הרי דברים קל וחומר, ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים להבין, דברי תורה שהן כהררין התלויין בשערה על אחת כמה וכמה:
47For it is not an empty thing for you, for it is your life, and through this thing, you will lengthen your days upon the land to which you are crossing over the Jordan, to possess it."   מזכִּי לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
For it is not an empty thing for you: You do not labor over it in vain, for a great reward is contingent upon it, for “it is your life” [that is, the reward is life itself]. Another explanation: There is not one empty [i.e., superfluous] word in the Torah which, if properly expounded upon, will not have a reward attached to it. You must know this, for [as an illustration:] our Rabbis teach, Scripture states, “And Lotan’s sister was Timna” (Gen. 36:22). [What, one might ask, is the purpose of telling us this? Furthermore, an earlier verse states,] “and Timna was a concubine [to Eliphaz the son of Esau]” (Gen. 36:12). [Is it necessary for the Torah to state this at all? But our Rabbis explain, as follows:] Because Timna said,“If I am unworthy to become Eliphaz’s wife, I hope, at least, to become his concubine!” So why does Scripture enter into all these details [of her birth and marriage]? To teach us the greatness of Abraham, that rulers and kings yearned to cleave to his seed. [Lotan was a prince of Seir; thus the verse tells us that Timna was of noble ancestry; and yet, she preferred to be a mere concubine to Eliphaz, Abraham’s great grandson, rather than become a princess in her own nation.]- [Sifrei 32:46]   כי לא דבר רק הוא מכם: לא לחנם אתם יגעים בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי הוא חייכם. דבר אחר אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר, תדע לך שכן אמרו (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע, (שם לו, יב) ותמנע היתה פלגש וגו' לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו, וכל כך למה, להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים להדבק בזרעו:
48And the Lord spoke to Moses on that very day, saying,   מחוַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
And the Lord spoke to Moses on that very day: Heb. בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. In three places Scripture employs the phrase: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה [which has the meaning, “at the strongest light of the day”]. First, regarding Noah, Scripture states,“On that very day (בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה) Noah entered [… the ark]” (Gen. 7:13), which means in the glare of full daylight. Noah’s contemporaries said: “We swear by such and such, that if we notice him about to enter the ark, we will not let him proceed! Moreover, we will take axes and hatchets and split open the ark!” So the Holy One, Blessed is He, said: “I will have Noah enter at midday, and let anyone who has the power to prevent it, come and prevent it!” Second, regarding Egypt, Scripture states, “On that very day, the Lord brought [the children of Israel] out [of the land of Egypt]” (Exod. 12:51). The Egyptians said: “We swear by such and such, that if we notice them about to leave, we will stop them! And not only that, but we will take swords and other weapons, and kill them!” So, the Holy One, Blessed is He, said: “I will bring them out in the middle of the day, and let anyone who has power to prevent it, come and prevent it!” Likewise here, regarding Moses’ death, Scripture states,“on that very day (בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה) .” The children of Israel said, “We swear by such and such, that if we notice Moses [ascending the mountain to die], we will not let him do so! The man who brought us out of Egypt, divided the Red Sea for us, brought the manna down for us, made flocks of quails fly over to us, brought up the well for us, and gave us the Torah-we will not let him!” Thereupon, the Holy One, Blessed is He, said: “I will have Moses ascend the mountain [to his resting place] in the middle of the day!” - [Sifrei 32:47]   וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה: בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח (שם ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו', במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו':
49Go up this Mount Avarim [to] Mount Nebo, which is in the land of Moab, that is facing Jericho, and see the Land of Canaan, which I am giving to the children of Israel as a possession,   מטעֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
50And die on the mountain upon which you are climbing and be gathered to your people, just as your brother Aaron died on Mount Hor and was gathered to his people.   נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
Just as your brother Aaron died: [God said to Moses:] “Die with the same death that you witnessed and longed for, that Moses removed Aaron’s first [i.e., upper] garment and dressed Eleazar [Aaron’s son] with it. Then, Moses did the same with the second garment, and the third. Aaron then saw his son in his glory [of his new office]. Moses then said to him: ”Aaron my brother! Go up onto the couch,“ and Aaron went up. ”Stretch out your hands,“ and Aaron stretched [out his hands]. ”Stretch out your legs,“ and Aaron stretched [out his legs]. ”Close your eyes,“ and Aaron closed [his eyes]; ”Close your mouth,“ and Aaron closed [his mouth], and he passed away. Thereupon, Moses said, ”Fortunate is the one who dies a death like this!" - [Sifrei 32:49]   כאשר מת אהרן אחיך: באותה מיתה שראית וחמדת אותה, שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו. אמר לו משה אהרן אחי עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. עצום עיניך, ועצם. קמוץ פיך, וקמץ והלך לו. אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו:
51Because you betrayed Me in the midst of the children of Israel at the waters of Merivath Kadesh, [in] the desert of Zin, [and] because you did not sanctify Me in the midst of the children of Israel.   נאעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Because you betrayed Me: You caused the people to rebel against Me.   על אשר מעלתם בי: גרמתם למעול בי:
because you did not sanctify Me: [Says God to Israel:] You caused Me not to be sanctified [see Yalkut , end of Ha’azinu]: I said to you “Speak to the rock” [to provide you with water in the desert (see Num. 20:8)], but instead, they hit the rock, and so, they had to hit it twice [in order to extract water]. Had they, however, spoken to it [as I told them], so that the rock would have given forth water without being hit, the Name of Heaven would have been sanctified, for the Israelites would have said,"If the rock, which is subject neither to reward nor punishment, for if it acts meritoriously [i.e., fulfills God’s will,] it receives no reward, and if it sins [i.e., not fulfilling God’s will,] it is not punished, and yet [without any of these incentives] the rock fulfills the command of its Creator [by producing water when spoken to], how much more so should we [who do have the incentives of reward and punishment fulfill our Creator’s will]!   על אשר לא קדשתם אותי: גרמתם לי שלא אתקדש אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע והם הכוהו והוצרכו להכותו פעמים ואילו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפורענות אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אינו לוקה כך מקיים מצות בוראו אנו לא כל שכן:
52For from afar, you will see the land, but you will not come there, to the land I am giving the children of Israel.   נבכִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
from afar: Heb. כִּי מִנֶּגֶד from afar.   כי מנגד: מרחוק:
you will see [the Land]: For if you do not see the Land now, you will no longer see it in your lifetime.   תראה וגו': כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך:
but you will not come there: But I know that the Land is dear to you. That is why I say to you,“Go up [the mountain] and see [it]!”   ושמה לא תבוא: וידעתי כי חביבה היא לך על כן אני אומר לך עלה וראה:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email