Exodus Chapter 28

31And you shall make the robe of the ephod completely of blue wool.   לאוְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָֽאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת:
the robe of the ephod: upon which the ephod is placed as a belt.   את מעיל האפוד: שהאפוד נתון עליו לחגורה:
completely of blue wool: Heb. כְּלִיל ךְתְּכֵלֶת. All of it [the robe] was blue, without any other kind [of color or material] combined with it.   כליל תכלת: כולו תכלת, שאין מין אחר מעורב בו:
32Its opening at the top shall be turned inward; its opening shall have a border around it, the work of a weaver. It shall have [an opening] like the opening of a coat of armor; it shall not be torn.   לבוְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ:
Its opening at the top: Heb. פִי רֹאשׁוֹ The opening of the robe at its top; that is the opening of the collar.   והיה פי ראשו: פי המעיל שבגבהו הוא פתיחת בית הצואר:
shall be turned inward: Heb. בְּתוֹכוֹ, folded inward. As the Targum [Onkelos] renders: כָּפִיל לְגַוִּהּ, folded inward, so that its fold should be a border for it. It was woven, not [sewn] with a needle.   בתוכו: כתרגומו כפיל לגויה, כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו, והיה מעשה אורג ולא במחט:
like the opening of a coat of armor: We learn [here] that their coats of armor had the opening folded inward [i.e., like a coat of mail].   כפי תחרא: למדנו שהשריונים שלהם פיהם כפול לתוכן:
it shall not be torn: [I.e.,] in order that it would not be torn, and the one who tears it transgresses a negative commandment, for this is [counted] in the number of the negative commandments in the Torah. Likewise, “and the choshen will not move” (verse 28), and likewise, “they shall not be removed from it” (Exod. 25:15), mentioned regarding the poles of the ark. -[from Yoma 72a]   לא יקרע: כדי שלא יקרע, והקורעו עובר בלאו, שזה ממנין לאוין שבתורה, וכן (פסוק כח) ולא יזח החשן, וכן (שמות כה טו) לא יסורו ממנו. הנאמר בבדי הארון:
33And on its bottom hem you shall make pomegranates of blue, purple, and crimson wool, on its bottom hem all around, and golden bells in their midst all around.   לגוְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַֽעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב:
pomegranates: They were round and hollow, like a sort of pomegranate, shaped like hens’ eggs.   רמוני: עגולים וחלולים היו כמין רמונים העשויים כביצת תרנגולת:
and golden bells: Heb. וּפַּעִמֹנֵי זָהָב. [Golden] bells with the clappers inside them.   ופעמוני זהב: זגין עם ענבלין שבתוכם:
in their midst all around: [I.e.,] between them all around. [Meaning] between two pomegranates, one bell was attached and suspended on the bottom hem of the robe.   בתוכם סביב: ביניהם סביב, בין שני רמונים פעמון אחד דבוק ותלוי בשולי המעיל:
34A golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, on the bottom hem of the robe, all around.   לדפַּֽעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב:
A golden bell and a pomegranate: A golden bell and a pomegranate beside it.   פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון: אצלו:
35It shall be on Aaron when he performs the service, and its sound shall be heard when he enters the Holy before the Lord and when he leaves, so that he will not die.   להוְהָיָ֥ה עַל־אַֽהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת:
so that he will not die: From the negative you deduce the positive. If he has them [the garments], he will not be liable to death, but if he enters [when he is] lacking one of these garments, he is liable to death by the hands of Heaven. -[from Tanchuma Buber, Acharei 7]   ולא ימות: מכלל לאו אתה שומע הן, אם יהיו לו לא יתחייב מיתה, הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים:
36And you shall make a showplate of pure gold, and you shall engrave upon it like the engraving of a seal: Holy to the Lord."   לווְעָשִׂ֥יתָ צּיץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה:
a showplate: It was like a sort of golden plate, two fingerbreadths wide, encircling the forehead from ear to ear. -[from Shab. 63b]   ציץ: כמין טס של זהב היה, רוחב שתי אצבעות, מקיף על המצח מאוזן לאוזן:
37And you shall place it upon a cord of blue wool and it shall go over the cap, and it shall be opposite the front side of the cap.   לזוְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִֽהְיֶֽה:
upon a cord of blue wool: But elsewhere, it says: “And they placed upon it a cord of blue wool” (Exod. 39:31). Moreover, here it is written: “and it shall go over the cap,” whereas below it says: “It shall be upon Aaron’s forehead.” (verse 38). [A clue to the solution is] in [tractate] Shechitath Kodashim (Zev. 19a) [where] we learn: “His hair was visible between the showplate and the cap, where he would place the tefillin.” [Thus] we learn that the cap was above, on the crown of the head, and it was not deep [enough] for the entire head up to the forehead to fit into it. The showplate was below [the cap], and the cords were in holes and hanging on it at its two ends and in its center. [Thus, there were] six [cords] in these three places: [one] cord on top, one from outside, and one from inside opposite it. He tied the three ends from behind the nape of his neck. Thus, the combination of the length of the plate and the cords of its ends encircled the crown. The middle cord, which was on his head, was tied with the ends of the two [other cords], and it passed along the surface of the width of the head from above. Thus, it is was like a sort of hat. Concerning the middle cord it says: “and it shall go over the cap.” He would place the showplate on his head like a sort of hat over the cap, and the middle cord would hold it so that it would not fall, and the plate was suspended opposite his forehead. [Thus,] all the verses are explained: the cord was on the showplate, the showplate on the cord, and the cord was on the cap from above.   על פתיל תכלת: ובמקום אחר הוא אומר (שמות לט לא) ויתנו עליו פתיל תכלת, ועוד כתיב כאן והיה על המצנפת, ולמטה הוא אומר (פסוק לח) והיה על מצח אהרן, ובשחיטת קדשים שנינו (זבחים יט א) שערו היה נראה בין ציץ למצנפת, ששם מניח תפילין, למדנו שהמצנפת למעלה בגובה הראש ואינה עמוקה ליכנס בה כל הראש עד המצח, והציץ מלמטה, והפתילים היו בנקבים ותלויין בו בשני ראשים ובאמצעיתו ששה בשלושה מקומות הללו, פתיל מלמעלה, אחד מבחוץ, ואחד מבפנים כנגדו, וקושר ראשי הפתילים מאחורי העורף שלשתן, ונמצאו בין אורך הטס ופתילי ראשיו מקיפין את הקדקד, ופתיל האמצעי שבראשו קשור עם ראשי השנים, הולך על פני רוחב הראש מלמעלה, ונמצא עשוי כמין כובע, ועל פתיל האמצעי הוא אומר והיה על המצנפת, והיה נותן הציץ על ראשו כמין כובע על המצנפת, והפתיל האמצעי מחזיקו שאינו נופל, והטס תלוי כנגד מצחו, וניתקיימו כל המקראות פתיל על הציץ, וציץ על הפתיל, והפתיל על המצנפת מלמעלה:
38It shall be upon Aaron's forehead, and Aaron shall bear the iniquity of the holy things that the children of Israel sanctify, for all their holy gifts. It shall be upon his forehead constantly to make them favorable before the Lord.   לחוְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַֽהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֨ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
and Aaron shall bear: Heb. וְנָשָׂא [This is] an expression of forgiveness. Nevertheless, it does not move from its apparent [literal] meaning. Aaron shall indeed bear the burden of iniquity; thereby, it [the iniquity] is removed from the holy things.   ונשא אהרן: לשון סליחה, ואף על פי כן אינו זז ממשמעו, אהרן נושא את המשא של עון, נמצא מסולק העון מן הקדשים:
the iniquity of the holy things: to appease [God] for the blood and the fat [of the sacrifices] that were offered up in [a state of] uncleanness, as we learned: Which iniquity does he bear? If [it is] the iniquity of פִּגּוּל, it was already said: “it will not be accepted” (Lev. 19:7). [I.e., if the one who performed the sacrificial service intended to partake of the flesh outside the area designated for this sacrifice, the sacrifice is rendered פִּגּוּל, meaning an abominable thing. It consequently may not be eaten or offered up. The showplate on the Kohen Gadol’s forehead does not make the פִּגּוּל acceptable.] If [it is] the iniquity of נוֹתָר, [i.e.,] leftover sacrificial flesh, it was already said: “it will not be credited” (Lev. 7:18). [I.e., if the one who performed the sacrificial service intended to partake of the flesh after the time allotted for eating the flesh of this sacrifice, it is disqualified, and the showplate does not render it acceptable. Likewise,] we cannot say that it will atone for the iniquity of the kohen who offered up the sacrifice while unclean, for it says [here]: “the iniquity of the holy things,” not the iniquity of those who offer them up. Consequently, it does not appease except to render the sacrifice acceptable. -[from Men. 25a]   את עון הקדשים: לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה, כמו ששנינו (פסחים טז א) אי זה עון הוא נושא, אם עון פיגול, הרי כבר נאמר (ויקרא יט ז) לא ירצה, ואם עון נותר, הרי נאמר (ויקרא ז יח) לא יחשב, ואין לומר שיכפר על עון הכהן שהקריב טמא, שהרי עון הקדשים נאמר, ולא עון המקריבים, הא אינו מרצה אלא להכשיר הקרבן:
It shall be upon his forehead constantly: It is impossible to say that it should always be on his forehead, for it was not on him except at the time of the service. But [it means that] it will always make them [the sacrifices] favorable Even when it is not on his forehead, namely if the Kohen Gadol was not ministering at that time. Now, according to the one who says that [only] when it was on his forehead it appeased [and made the sacrifices acceptable], and otherwise, it did not appease, “upon his forehead constantly” is interpreted to mean that he must touch it [the showplate] while it is upon his forehead, so that he would not take his mind off it. -[from Yoma 7b]   והיה על מצחו תמיד: אי אפשר לומר שיהא על מצחו תמיד, שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה, אלא תמיד לרצות להם, אפילו אינו על מצחו, שלא היה כהן גדול עובד באותה שעה. ולדברי האומר (יומא ז ב) עודהו על מצחו מכפר ומרצה, ואם לאו אינו מרצה, נדרש על מצחו תמיד, מלמד שמשמש בו בעודו על מצחו, שלא יסיח דעתו ממנו:
39You shall make the linen tunic of checker work, and you shall make a linen cap; and you shall make a sash of embroidery work.   לטוְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּֽעֲשֶׂ֖ה מַֽעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם:
You shall make…of checker work: Make them [the tunics] of boxes, and all of them [shall be made] of linen.   ושבצת: עשה אותה משבצות משבצות, וכולה של שש:
40For Aaron's sons you shall make tunics and make them sashes, and you shall make them high hats for honor and glory.   מוְלִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת:
For Aaron’s sons you shall make tunics: These four garments and no more: a tunic, a sash, the hats, which are [the same as] the cap, and the pants written below (verse 42) for all of them.   ולבני אהרן תעשה כתנת: ארבעה בגדים הללו ולא יותר כתונת, ואבנט, ומגבעות היא מצנפת, ומכנסים הכתובים למטה בפרשה (פסוק מב):
41With these you shall clothe Aaron, your brother, and his sons along with him, and you shall anoint them and invest them with full authority and sanctify them so that they may serve Me [as kohanim].   מאוְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָֽשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִֽהֲנוּ־לִֽי:
With these you shall clothe Aaron: [I.e., with] those [garments] stated in connection with Aaron: a choshen, an ephod, a robe, a checker work tunic, a cap, a sash, a showplate, and pants mentioned further on in connection with them all.   והלבשת אתם את אהרן: אותם האמורים באהרן חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט וציץ ומכנסים, הכתובים למטה בכולם:
and his sons along with him: [with] those [garments] mentioned in connection with them.   ואת בניו אתו: אותם הכתובים בהם:
and you shall anoint them: [i.e.,] Aaron and his sons, with the anointing oil.   ומשחת אותם: את אהרן ואת בניו בשמן המשחה:
and invest them with full authority: Heb. וּמִלֵאתָ אֶת-יָדָם, [lit., and you shall fill their hands.] Every [mention of] “filling of the hands” is an expression of initiation. When he [a person] begins something [such as a position] that he will be in possession of from that day on [it is referred to as “filling” a position]. In Old French, when they appoint a person to be in charge of something, the ruler puts in his hand a leather glove, called guanto [gant in modern French], and thereby he grants him authority over the matter. They call this transmission revestir, invest, transmit [this glove], and this is the [expression] “filling of the hands.”   ומלאת את ידם: כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז [כפפה], ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ריוישטי"ר בלעז [להסמיך] והוא מלוי ידים:
42And make for them linen pants to cover the flesh of [their] nakedness; they shall reach from the waist down to the thighs.   מבוַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִֽהְיֽוּ:
And make for them: For Aaron and for his sons.   ועשה להם: לאהרן ולבניו:
linen pants: Thus [we have] eight garments for the Kohen Gadol and four for the ordinary kohen.   מכנסי בד: הרי שמונה בגדים לכהן גדול, וארבעה לכהן הדיוט:
43They shall be worn by Aaron and by his sons when they enter the Tent of Meeting or when they approach the altar to serve in the Holy, so they will not bear iniquity and die. It shall be a perpetual statute for him and for his descendants after him.   מגוְהָיוּ֩ עַל־אַֽהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם | אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ עָוֹ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו:
They shall be worn by Aaron: All these garments [shall be] worn by Aaron, [i.e.,] those that are appropriate for him.   והיו על אהרן: כל הבגדים האלה על אהרן הראויין לו:
and by his sons: those mentioned in connection with them.   ועל בניו: האמורים בהם:
when they enter the Tent of Meeting: To the Temple [proper], and so to the Mishkan.   בבואם אל אוהל מועד: להיכל, וכן למשכן:
and die: while lacking [the proper] garments is liable to death [by the hands of Heaven]. -[from Tanchuma, Acharei Moth 6]   ומתו: הא למדת, שהמשמש מחוסר בגדים במיתה:
a perpetual statute for him: Wherever it says חֻקַתעוֹלָם, “a perpetual statute,” it means a decree that is [in effect] immediately and for [future] generations [as well]. [This statute is] to make invalid [the sacrifice if any requirement is missing]. -[See Men. 19a.]   חקת עולם לו: כל מקום שנאמר חקת עולם, הוא גזירה מיד ולדורות, לעכב בו: