Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 23

Shemot - Exodus - Chapter 23

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 23

1. You shall not accept a false report; do not place your hand with a wicked person to be a false witness.   א. לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס:
You shall not accept a false report: Heb. לֹא תִשָׂא, as the Targum [Onkelos renders]: You shall not accept a false report. [This is] a prohibition against accepting slander (Mechilta, Pes. 118a, Mak. 23a), and for a judge [it dictates] that he should not hear the plea of one litigant until his opponent arrives (Mechilta, Sanh. 7b).   לא תשא שמע שוא: כתרגומו לא תקבל שמע דשקר, אזהרה למקבל לשון הרע, ולדיין, שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו:
do not place your hand with a wicked person: who files a false claim against his neighbor, for whom he had promised to be a false witness.   אל תשת ידך עם רשע: הטוען את חבירו תביעת שקר, שהבטיחהו להיות לו עד חמס:
2. You shall not follow the majority for evil, and you shall not respond concerning a lawsuit to follow many to pervert [justice].   ב. לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת:
You shall not follow the majority for evil: There are [halachic] interpretations for this verse given by the Sages of Israel, but the language of the verse does not fit its context according to them. From here they [the Sages] expounded that we may not decide unfavorably [for the defendant] by a majority created by one judge. They interpreted the end of the verse: אַחִרֵי רַבִּים לְהַטֹת, “after the majority to decide,” [to mean] that if those [judges] voting [that the defendant is] guilty outnumber those voting [that the defendant is] innocent by two, the verdict is to be decided unfavorably according to their [the majority’s] opinion. The text speaks of capital cases [i.e., in regard to the death penalty] (Sanh. 2a). [Note that in monetary cases, the court requires a majority of only one judge in order to convict someone.] The middle of the verse וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רִב, they [the Rabbis] interpreted like וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רַב [and you shall not speak up against a master], meaning that we may not differ with the greatest of the court. Therefore, in capital cases they [the judges] commence [the roll call] from the side, meaning that they first ask the smallest [least esteemed] of them to express his opinion (Sanh. 32a). According to the words of our Sages, this is the interpretation of the verse:   לא תהיה אחרי רבים לרעת: יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו. מכאן דרשו שאין מטין לחובה בהכרעת דיין אחד, וסוף המקרא דרשו אחרי רבים להטות, שאם יש שנים במחייבין יותר על המזכין, הטה הדין על פיהם לחובה ובדיני נפשות הכתוב מדבר, ואמצע המקרא דרשו ולא תענה על ריב, על רב, שאין חולקין על מופלא שבבית דין, לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהן שואלין תחלה, שיאמרו את דעתם. לפי דברי רבותינו כך פתרון המקרא לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב מיתה בשביל דיין אחד, שירבו המחייבין על המזכין ולא תענה על הרב לנטות מדבריו, ולפי שהוא חסר יו"ד דרשו בו כן. אחרי רבים להטת ויש רבים שאתה נוטה אחריהם, ואימתי, בזמן שהן שנים המכריעין במחייבין יותר מן המזכין, וממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני אבל היה עמהם לטובה, מכאן אמרו דיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. ואונקלוס תרגם לא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא, ולשון העברי, לפי התרגום, כך הוא נדרש לא תענה על ריב לנטת אם ישאלך דבר למשפט, לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב, אלא הוי דן אותו לאמיתו. ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו:
You shall not follow the majority for evil: to condemn [a person] to death because of one judge, by whom those who declare [the defendant] guilty outnumber those who declare [him] innocent.   לא תהיה אחרי רבים לרעת: אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם:
And you shall not speak up against a master: to deviate from his words. Because the “yud” [of רִיב, meaning quarrel] is missing, they interpreted it (רִב) in this manner [i.e., like (רַב)].   ולא תענה על ריב לנטת וגו': ואם ישאל הנדון על אותו המשפט אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהא תלוי בצואר הרבים:
After the majority to decide: [signifies that] there is, however, a majority after whom you do decide [the verdict]. When? If those [judges] who declare [the defendant] guilty outnumber by two those who declare him innocent. And since it says: “You shall not follow the majority for evil,” I deduce that you shall follow them [the majority] for good. From here they [the Rabbis] deduced that in capital cases, we decide through [a majority of] one for an acquittal and through [a majority of] two for a conviction. Onkelos renders [this verse]: Do not refrain from teaching what appears to you concerning a judgment. The Hebrew wording according to the Targum is interpreted as follows: And you shall not respond concerning a quarrel by turning away. If someone asks you something concerning the law, do not answer by turning aside and distancing yourself from the quarrel, but judge it honestly. I, however, say, [differing from the Rabbis and Onkelos] that it [the verse] should be according to its context. This is its interpretation:  
You shall not follow the majority for evil: If you see wicked people perverting justice, do not say, “Since they are many, I will follow them.”  
and you shall not respond concerning a lawsuit to follow, etc.: And if the litigant asks you about that [corrupted] judgment, do not answer him concerning the lawsuit with an answer that follows those many to pervert the judgment from its true ruling But tell the judgment as it is, and let the neck iron hang on the neck of the many. [I.e., let the many bear the punishment for their perversion of justice.]  
3. Neither shall you glorify a poor man in his lawsuit.   ג. וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ:
Neither shall you glorify: You shall not bestow honor upon him [the destitute man] by deciding in his favor in his lawsuit, saying, “He is a poor man; I will decide in his favor and honor him.”   לא תהדר: לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא, אזכנו ואכבדנו:
4. If you come upon your enemy's bull or his stray donkey, you shall surely return it to him.   ד. כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:
5. If you see your enemy's donkey lying under its burden would you refrain from helping him? You shall surely help along with him.   ה. כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ:
If you see your enemy’s donkey: Heb. כִּי תִרְאֶה. [The word] כִּי serves as an expression of “perhaps,” which is [one] of the four meanings for which כִּי is used (R.H. 3a). This is its meaning: Will you perhaps see his donkey lying under its burden… ? -   כי תראה חמור שונאך וגו': הרי כי משמש בלשון דלמא, שהוא מארבע לשונות של שמושי כי וכה פתרונו שמא תראה חמורו רובץ תחת משאו:
would you refrain from helping him?: This is the interrogative.   וחדלת מעזב לו: בתמיה:
You shall surely help along with him: Heb. עָזֹב ךְתַּעִזֹב עִמוֹ. This עִזִיבָה is an expression of help, and similarly, “restrained or assisted (וְעָזוּב) ” (Deut. 32:36, I Kings 14:10), and similarly, “and they strengthened (וַיַּעַזְבוּ) Jerusalem until the… wall” (Neh. 3:8), [which means] they filled it with earth to strengthen and reinforce the strength of the wall. Similarly, [following Rashi’s rendering that the word כִּי means “perhaps,”] “Will you perhaps כִּי say in your heart, ‘These nations are more numerous than I’” (Deut. 7:17) ? Will you perhaps say so? This is the interrogative. [The verse thus tells you:] “Do not fear them.” Midrashically, our Rabbis interpreted it [the verse] as follows: If you see…, you may refrain; [meaning that] sometimes you may refrain [from helping someone], and sometimes you must help. How so [can this be judged]? An elder who [finds it] beneath his dignity [to unload a donkey]- “You may refrain” (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Midrash Hagadol). Or if the animal belongs to a gentile and the burden belongs to an Israelite, you may refrain. -[From Mechilta, B.M. 32b]   עזב תעזב עמו: עזיבה זו לשון עזרה, וכן (דברים לב לו) עצור ועזוב, וכן (נחמיה ג ח) ויעזבו ירושלם עד החומה, מלאוה עפר לעזוב ולסייע את חוזק החומה. כיוצא בו (דברים ז יז) כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני וגו', שמא תאמר כן, בתמיה, לא תירא מהם. ומדרשו, כך דרשו רבותינו כי תראה וחדלת פעמים שאתה חדל ופעמים שאתה עוזר. הא כיצד, זקן ואינו לפי כבודו, וחדלת, או בהמת נכרי ומשאוי ישראל, וחדלת:
You shall surely help along with him: to unload the burden (Mechilta, B.M. 32a). [Onkelos renders לוֹ מֵעִזֹב] מִלְמִשְׁקַל לֵה, from taking the burden off it.   עזב תעזב עמו: לפרק המשא. מלמשקל ליה, מליטול משאוי ממנו:
6. You shall not pervert the judgment of your poor man in his lawsuit.   ו. לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ:
your poor man: Heb. אֶבְיֹנְ, an expression of desiring אוֹבֶה, [meaning] one who is impoverished and desires all good things. -[From Mechilta]   אבינך: לשון אובה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה:
7. Distance yourself from a false matter; and do not kill a truly innocent person or one who has been declared innocent, for I will not vindicate a guilty person.   ז. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע:
and do not kill a truly innocent person or one who has been declared innocent: How do we know that if one emerges from the court guilty [and is given the death sentence], and one [of the judges] says, “I have a way to prove his innocence,” we must bring him back [to the court and retry him]? Because the Torah states: “and do not kill a truly innocent person.” Although he was not declared innocent-for he was not vindicated by the court-he is, nevertheless, free from the death penalty, because you have reason to acquit him. And how do we know that if one emerges from the court innocent, and one [of the judges] says, “I have a way to prove his guilt,” we do not bring him back to the court [to retry him]? Because the Torah states: “and do not kill… one who is declared innocent.” And this one is innocent because he was vindicated by the court. -[From Mechilta, Sanh. 33b]   ונקי וצדיק אל תהרג: מניין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות, שמחזירין אותו, תלמוד לומר ונקי אל תהרג וזה אף על פי שאינו צדיק, שלא נצטדק בבית דין, מכל מקום נקי הוא מדין מיתה, שהרי יש לך לזכותו. ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה, שאין מחזירין אותו לבית דין לחייבו תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג, וזה צדיק הוא, שנצטדק בבית דין:
for I will not vindicate a guilty person: It is not incumbent upon you to return him [to court] for I will not vindicate him in My law. If he emerges innocent from your hand [i.e., from the courts], I have many agents to put him to death-with the death penalty he deserves. -[From Mechilta, Sanh. 33b]   כי לא אצדיק רשע: אין עליך להחזירו, כי אני לא אצדיקנו בדיני, אם יצא מידך זכאי, יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה שנתחייב בה:
8. You shall not accept a bribe, for a bribe will blind the clear sighted and corrupt words that are right.   ח. וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:
You shall not accept a bribe: Even [in order] to judge fairly, and surely [not] to pervert the judgment, for [in fact, taking a bribe] in order to pervert the judgment is already mentioned: “You shall not pervert judgment” (Deut. 16:19). -[From Keth. 105a]   ושחד לא תקח: אפילו לשפוט אמת, וכל שכן כדי להטות הדין, שהרי כדי להטות את הדין נאמר כבר לעיל לא תטה משפט:
for a bribe will blind the clear-sighted: Even if one is wise in Torah, and he accepts a bribe, he will eventually become deranged, forget his studies, and lose his eyesight. -[From Keth. 105a, Mechilta]   יעור פקחים: אפילו חכם בתורה ונוטל שוחד, סוף שתטרף דעתו עליו, וישתכח תלמודו, ויכהה מאור עיניו:
and corrupt: Heb. וִיסַלֵף, as the Targum [Onkelos and Jonathan] renders: וּמְקַלְקֵל, [meaning] and spoils.   ויסלף: כתרגומו ומקלקל:
words that are right: Heb. דִבְרֵי צַדִּיקִים, words that are just, true judgments, and so is its Aramaic translation: פִּתְגָמִין ךְתְּרִיצִין, [meaning words that are] straight.   דברי צדיקים: דברים המצודקים, משפטי אמת, וכן תרגומו פתגמין תריצין. ישרים:
9. And you shall not oppress a stranger, for you know the feelings of the stranger, since you were strangers in the land of Egypt.   ט. וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
And you shall not oppress a stranger -: In many places the Torah warns about the stranger [convert] because he has a strong temptation [to return to his former bad ways]. -[From B.M. 59b]   וגר לא תלחץ: בהרבה מקומות הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע:
the feelings of the stranger: How hard it is for him when people oppress him.   את נפש הגר: כמה קשה לו כשלוחצים אותו:
10. Six years you may sow your land and gather in its produce.   י. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:
and gather in its produce: Heb. וְאָסַפְךְתָּ, an expression of bringing into the house, like “And you shall bring it (וַאִסַפְךְתּוֹ) into your house” (Deut. 22:2).   ואספת את תבואתה: לשון הכנסה לבית, כמו (דברים כב ב) ואספתו אל תוך ביתך:
11. But in the seventh [year] you shall release it and abandon it; the poor of your people shall eat [it], and what they leave over, the beasts of the field shall eat. So shall you do to your vineyard [and] to your olive tree[s].   יא. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:
you shall release it: from work.   תשמטנה: מעבודה:
and abandon it: from eating it after the time of the removal (see Mechilta). Another interpretation: from real work, such as plowing and sowing, and abandon it from fertilizing and hoeing.   ונטשתה: מאכילה אחר זמן הביעור. דבר אחר תשמטנה מעבודה גמורה, כגון חרישה וזריעה. ונטשתה מלזבל ומלקשקש:
and what they leave over, the beasts of the field shall eat: [This is written in order] to liken the food of the poor to the food of the beast. Just as the beast eats without tithing, so do the poor eat without tithing. From here [we derive] that there are no tithes in the seventh year. -[From Mechilta]   ויתרם תאכל חית השדה: להקיש מאכל אביון למאכל חיה מה חיה אוכלת בלא מעשר, אף אביונים אוכלים בלא מעשר, מכאן אמרו אין מעשר בשביעית:
So shall you do to your vineyard: And the beginning of the verse is speaking of a grain field, as is stated above [verse 10]: “You may sow your land.”   כן תעשה לכרמך: ותחלת המקרא בשדה הלבן, כמו שאמור למעלה הימנו תזרע את ארצך:
12. Six days you may do your work, but on the seventh day you shall rest, in order that your ox and your donkey shall rest, and your maidservant's son and the stranger shall be refreshed.   יב. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:
but on the seventh day you shall rest: Even in the seventh year, the weekly Sabbath, commemorating the Creation, shall not be uprooted, [so] that you shall not say that since the entire year is referred to as “Sabbath,” the weekly Sabbath need not be observed in it [the Sabbatical Year]. -[From Mechilta]   וביום השביעי תשבת: אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה, שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת, לא תנהג בה שבת בראשית:
in order that your ox and your donkey shall rest: Give it rest, to permit it to tear up and eat grass from the earth. Or perhaps it [this verse] means that one must confine it indoors? [But] you must say that this [confining them indoors] would not be rest but discomfort. -[From Mechilta]   למען ינוח שורך וחמרך: תן לו ניח להתיר שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע. או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית, אמרת אין זה נייח אלא צער:
your maidservant’s son: The text is speaking of an uncircumcised slave. [From Mechilta]   בן אמתך: בעבד הערל הכתוב מדבר:
and the stranger: This refers to a resident alien. -[From Mechilta]   והגר: גר תושב:
13. Concerning all that I have said to you you shall beware, and the name of the gods of others you shall not mention; it shall not be heard through your mouth.   יג. וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ:
Concerning all that I have said to you you shall beware: Heb. ךְתִּשָׁמֵרוּ. [This verse comes] to give every positive commandment the stringency of a prohibition [i.e., negative commandment], for every exhortation to beware (שְׁמִירָה) in the Torah is a prohibition, [and it appears] instead of a negative expression.   ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו: לעשות כל מצות עשה באזהרה, שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום לאו:
you shall not mention: That one should not say to another, “Wait for me beside such-and-such an idol,” or “Meet me on the day [dedicated to] such-and-such an idol” (Mechilta, Sanh. 63b). Another explanation: Concerning all that I have said to you, you shall beware, and the name of the gods of strangers you shall not mention -[this comes] to teach you that idolatry is tantamount to all the commandments [combined], and whoever is careful with it is considered as if he has observed them all. -[see Kid. 40a, Ned. 25a, Shev. 29a, Chul. 5a, Rashi on Num. 15:23, Deut. 12:28, Er. 69b]   לא תזכירו: שלא יאמר לו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית או תעמוד עמי ביום עבודה זרה פלונית. דבר אחר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם א-להים אחרים לא תזכירו ללמדך ששקולה עבודה זרה כנגד כל המצות כולן, והנזהר בה כשומר את כולן:
it shall not be heard: from the gentile.   לא ישמע: מן הגוי:
through your mouth: [Meaning] that you shall not enter a partnership with a gentile, so that he would swear to you by his pagan deity. The result [if he does swear] will be that you will indirectly cause it [the deity] to be mentioned through yourself [i.e., through a claim you made against him]. -[From Sanh. 63b] I.e., the occasion may arise that the gentile partner is required to swear something to his Jewish partner, and he will swear by his deity. [From Sanh. 63b]   על פיך: שלא תעשה שותפות עם נכרי וישבע לך בעבודה זרה שלו נמצאת שאתה גורם שיזכר על ידך:
14. Three times you shall slaughter sacrifices to Me during the year.   יד. שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:
times: Heb. רְגָלִים, [synonymous with] פְּעָמִים, times, and similarly, “that you have struck me already three times (רְגָלִים) ” (Num. 22:28).   רגלים: פעמים וכן (במדבר כב כח) כי הכיתני זה שלש רגלים:
15. You shall observe the festival of unleavened bread; for seven days you shall eat unleavened bread as I have commanded you, at the appointed time of the month of springtime, for then you left Egypt, and they shall not appear before Me empty handed.   טו. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:
the month of springtime: Heb. חֹדֶשׁ הָאָבִיב, [the month] in which the grain fills out in its greenness (בְּאִבֶּיהָ). [Alternatively,] אָבִיב is an expression [related to the word for] a father אָב, the firstborn and the earliest [month] to ripen fruits.   חדש האביב: שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:
and they shall not appear before Me empty-handed: When you come to appear before Me on the festivals, bring Me burnt offerings. -[From Mechilta, Chag. 7a]   ולא יראו פני ריקם: כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:
16. And the festival of the harvest, the first fruits of your labors, which you will sow in the field, and the festival of the ingathering at the departure of the year, when you gather in [the products of] your labors from the field.   טז. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:
And the festival of the harvest: That is the feast of Shavuoth.   וחג הקציר: הוא חג שבועות:
the first fruits of your labors: which is the time of the bringing of the first fruits for the two breads, which are brought on Shavuoth [and serve to] permit the new grain [to be used] for meal offerings and [also] to bring the first fruits to the Sanctuary, as it is said: “And on the day of the first fruits, etc.” (Num. 28:26).   בכורי מעשיך: שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר (במדבר כח כו) וביום הבכורים וגו':
and the festival of the ingathering: That is the festival of Succoth.   וחג האסיף: הוא חג הסוכות:
when you gather in [the products of] your labors: For during the entire summer, the grain dries out in the fields, and on the festival [of Succoth], they gather it into the house because of the rains [that are about to fall].   באספך את מעשיך: שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים:
17. Three times during the year, all your males shall appear before the Master, the Lord.   יז. שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן | יְהֹוָה:
Three times, etc.: Since the context deals with the seventh year, it was necessary to say that the three pilgrimage festivals would not be uprooted from their place. -[From Mechilta]   שלש פעמים וגו': לפי שהענין מדבר בשביעית הוצרך לומר שלא יסתרסו רגלים ממקומן:
all your males: Heb. כָּל-זְכוּרְ. All the males among you.   כל זכורך: הזכרים שבך:
18. You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven, and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight until morning.   יח. לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר:
You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven: You shall not slaughter the Passover sacrifice on the fourteenth of Nissan until you have done away with the leaven. -[From Mechilta, Pes. 63a]   לא תזבח על חמץ וגו': לא תשחט את הפסח בי"ד בניסן עד שתבער החמץ:
and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight: off the altar. -[From Mechilta]   ולא ילין חלב חגי וגו': חוץ למזבח:
until morning: One may think that even on the altar pyre it would become disqualified. Therefore, the Torah states: “on its pyre on the altar all night” (Lev. 6:2).   עד בקר: יכול אף על המערכה יפסל בלינה, תלמוד לומר (ויקרא ו ב) על מוקדה על המזבח כל הלילה:
shall not stay overnight: Only at dawn is it considered [as if the fat of the sacrifice had been] staying overnight, as it is said: “until morning,” but all night he may pick it [the fat] up from the floor [and return it] onto the altar. -[From Zev. 87a]   ולא ילין: אין לינה אלא בעמוד השחר שנאמר עד בקר, אבל כל הלילה יכול להעלותו מן הרצפה למזבח:
19. The choicest of the first fruits of your soil you shall bring to the house of the Lord, your God. You shall not cook a kid in its mother's milk.   יט. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
The choicest of the first fruits of your soil: Even in the seventh year, the offering of bikkurim is obligatory. Therefore, it is stated here, too: “the first fruits of your soil.” How are the bikkurim chosen? A person enters his field and sees a fig that has ripened. He winds a blade of grass around it as a sign and sanctifies it. Bikkurim are [brought as an offering] only from the seven species enumerated in Scripture: “A land of wheat and barley, and vines and figs and pomegranates, a land of oil-yielding olives and honey” (Deut. 8:8). -[From Bik. 3:1]   ראשית בכורי אדמתך: אף השביעית חייבת בבכורים, לכך נאמר אף כאן בכורי אדמתך. כיצד, אדם נכנס לתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, כורך עליה גמי לסימן ומקדישה. ואין בכורים אלא משבעת המינין האמורין במקרא (דברים ח ח) ארץ חטה ושעורה וגו':
You shall not cook a kid: Heb. גְּדִי. A calf and a lamb are also included in [the term] גְּדִי, for גְּדִי is only an expression of a tender young animal. [This you know] from what you find in many places in the Torah where גְּדִי is written, and it was necessary to write after it עִזִים [to qualify it as a kid], for example, “I will send you a kid גְּדִי עִזִים ” (Gen. 38:17); “the kid גְּדִי הָעִזִים ” (Gen. 38:20); “two kids עִזִים גְּדָיֵי ” (Gen. 27:9); to teach you that wherever גְּדִי is mentioned unqualified, it also means a calf and a lamb. This [prohibition] is written in three places in the Torah, one for the prohibition of eating [meat with milk], one for the prohibition of deriving any benefit [from meat with milk], and one for the prohibition of cooking [meat with milk]. -[From Chul. 113b, 115b]   לא תבשל גדי: אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך, ממה שאתה מוצא בכמה מקומות בתורה שכתוב גדי, והוצרך לפרש אחריו עזים, כגון (בראשית לח יז) אנכי אשלח גדי עזים, (שם שם כ) את גדי העזים, (שם כז ט) שני גדיי עזים, ללמדך, שכל מקום שנאמר גדי סתם, אף עגל וכבש במשמע. ובשלושה מקומות נכתב בתורה אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול:
20. Behold, I am sending an angel before you to guard you on the way and to bring you to the place that I have prepared.   כ. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי:
Behold, I am sending an angel before you: Here they were informed that they were destined to sin, and the Shechinah would say to them, “for I will not ascend in your midst” (Exod. 33: 3). -[From Exod. Rabbah 32:3]   הנה אנכי שולח מלאך: כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג ג) כי לא אעלה בקרבך:
that I have prepared: to give to you. This is its simple meaning. Its midrashic interpretation is: "That I have prepared": My place is already recognizable opposite it. This is one of the verses that state that the heavenly Temple is directly opposite the earthly Temple. [From Midrash Tanchuma 18]   אשר הכינותי: אשר זמנתי לתת לכם, זהו פשוטו ומדרשו אל המקום אשר הכינותי כבר מקומי ניכר כנגדו, וזה אחד מן המקראות שאומרים, שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה:
21. Beware of him and obey him; do not rebel against him, for he will not forgive your transgression, for My Name is within him.   כא. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ:
do not rebel against him: Heb. ךְתַּמֵּר, an expression of rebellion הַמְרָאָה, like “Any man who rebels (יַמְרֶה) against your orders” (Josh. 1:18).   אל תמר בו: לשון המראה, כמו (יהושע א יח) אשר ימרה את פיך:
for he will not forgive your transgression: He is not accustomed to that [i.e., forgiving], for he is of the group that do not sin. And moreover, he is a messenger, and he can do only his mission. -[From Midrash Tanchuma 18]   כי לא ישא לפשעכם: אינו מלומד בכך, שהוא מן הכת שאין חוטאין, ועוד שהוא שליח ואינו עושה אלא שליחותו:
for My Name is within him: [This clause] is connected to the beginning of the verse: Beware of him because My Name is associated with him. Our Sages, however, said: This is [the angel] Metatron, whose name is like the name of his Master (Sanh. 38b). The numerical value of מֵטַטְרוֹן [314] equals that of שַׁדַּי [314]. -[From Tikunei Zohar 66b]   כי שמי בקרבו: מחובר לראש המקרא, השמר מפניו כי שמי משותף בו, ורבותינו אמרו זה מטטרו"ן ששמו כשם רבו. מטטרו"ן בגימטריא שדי:
22. For if you hearken to his voice and do all that I say, I will hate your enemies and oppress your adversaries.   כב. כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ:
and oppress: Heb. וְצַרְךְתִּי, as the Targum [Onkelos] renders: וְאָעֵיק, and I will cause distress.   וצרתי: כתרגומו ואעיק:
23. For My angel will go before you, and bring you to the Amorites, the Hittites, the Perizzites, the Canaanites, the Hivvites, and the Jebusites, and I will destroy them.   כג. כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו:
24. You shall not prostrate yourself before their gods, and you shall not worship them, and you shall not follow their practices, but you shall tear them down and you shall utterly shatter their monuments.   כד. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם:
but you shall tear them down: Those gods.   הרס תהרסם: לאותם אלהות:
their monuments: Heb. מַצֵּבֹתֵיהֶם. Stones they erect (מַצִּיבִין) upon which to prostate themselves before them [idols].   מצבותיהם: אבנים שהם מציבין להשתחוות להם:
25. And you shall worship the Lord, your God, and He will bless your food and your drink, and I will remove illness from your midst.   כה. וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:
26. There will be no bereaved or barren woman in your land; I will fill the number of your days.   כו. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא:
There will be no bereaved… woman: if you comply with My will.   לא תהיה משכלה: אם תעשה רצוני:
bereaved… woman: Heb. מְשַׁכֵּלָה. [A woman who] miscarries or buries her children is called מְשַׁכֵּלָה.   משכלה: מפלת נפלים או קוברת את בניה, קרויה משכלה:
27. I will send My fear before you, and I will confuse all the people among whom you shall come, and I will make all your enemies turn their backs to you.   כז. אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף:
and I will confuse: Heb. וְהַמֹּתִי, like הָמַמְךְתִּי (I will confound), and its Aramaic translation is וֶאשַׁגֵּשׁ. Likewise, any word whose verb root has the last letter doubled, when it is converted to speak in the פָעַלְךְתִּי form [i.e., the first person past tense], in some instances the doubled letter is dropped [i.e., the third letter of the root], and a “dagesh” is placed into the [second] letter, and it is vowelized with a “melupum” [a “cholam”], like וְהַמֹּתִי [in this verse is] from the same root as in “and the wheel of his wagon shall be confused (וְהָמַם) ” (Isa. 28:28); “And I turned about (וְסַבּוֹתִי) ” (Eccl. 2:20), [which is] from the same root as “and go around (וְסָבַב) ” (I Sam. 7:16); “I was poor (דַּלוֹתִי)” (Ps. 116:6), from the same root as “became impoverished (דָלְלוּ)” (Isa. 19:6); “have I engraved you (חַקֹתִי) ” (Isa. 49:16), from the same root as “resolves of (חִקְקֵי) heart” (Jud. 5:15); “whom did I oppress (רַצֹּתִי)” (I Sam. 12:3), from the same root as “When he oppressed רִצַץ, he abandoned the poor” (Job 20:19). The one who translates וְהַמֹּתִי as וְאֶקְטַל, “and I will kill,” is in error, because if this was from the same root as מִיתָה, death, the “hey” of this word would not be vowelized with a “pattach,” and the “mem” would not be punctuated with a “dagesh” and not be vowelized with a “melupum,” rather וְהֵמַךְתִּי (with a “tzeirei,” ) like “and You will kill (וְהֵמַךְתָּה) this nation” (Num. 14:15), and the “tav” would be punctuated with a “dagesh,” because it would represent two “tav” s, one a root letter (מוּת) and one [“tav”] a suffix, like “I said, (אָמַרְךְתִּי) ” “I sinned (חָטָאתִי),” “I did (עָשִׂיתִי),” and so, in “and I will give (וְנָתַךְתִּי),” the “tav” is punctuated with a “dagesh,” because it comes instead of two [“tav” s], because there should have been three “tav” s, two of the root, like “on the day the Lord delivered up (ךְתֵּת) ” (Josh. 10:12), “it is a gift of (מַךְתַּת) God” (Eccl. 3:13), and the third [“tav”] as a suffix.   והמתי: כמו והממתי ותרגומו ואשגש. וכן כל תיבה שפועל שלה בכפל האות האחרונה, כשתהפוך לדבר בלשון פעלתי, יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש את האות ונוקדו במלאפום, כגון והמותי, מגזרת (ישעיה כח כח) והמם גלגל עגלתו, (קהלת ב כ) וסבותי, מגזרת (שמואל א' ז טז) וסבב בית אל, (תהלים קטז ו) דלותי, מגזרת (ישעיה יט ו) דללו וחרבו, (שם מט טז) על כפים חקותיך, מגזרת (שופטים ה טו) חקקי לב, (שמואל א' יב ג) את מי רצותי, מגזרת (איוב כ יט) רצץ עזב דלים. והמתרגם והמותי ואיקטל, טועה הוא, שאלו מגזרת מיתה היה, אין ה"א שלה בפת"ח, ולא מ"ם שלו מודגשת, ולא נקודה מלאפום, אלא והמתי, כגון (במדבר יד טו) והמתה את העם הזה, והתי"ו מודגשת, לפי שתבא במקום ב' תוי"ן, האחת נשרשת, לפי שאין מיתה בלא ת"ו, והאחרת משמשת, כמו אמרתי, חטאתי, עשיתי, וכן ונתתי, הת"ו מודגשת, שהיא באה במקום שתים, לפי שהיה צריך שלש תוי"ן, שתים ליסוד, כמו (יהושע י יב) ביום תת ה', (קהלת ג יג) מתת א-להים היא, והשלישית לשמוש:
their backs: That they will flee from before you and turn their backs to you.   ערף: שינוסו מפניך ויהפכו לך ערפם:
28. And I will send the tzir'ah before you, and it will drive out the Hivvites, the Canaanites, and the Hittites from before you.   כח. וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ:
the tzir’ah: [This was] a kind of flying insect, which would strike them [people] in their eyes, inject venom into them, and they would die (Tanchuma 18). The tzir’ah did not cross the Jordan, and the Hittites and the Canaanites are [those of] the land of Sihon and Og. Therefore, out of all the seven nations [the Torah] did not count [any] but these. As for the Hivvites, although they were on the other side of the Jordan, in tractate Sotah (36a) our Rabbis taught: It stood on the bank of the Jordan and cast venom upon them.   הצרעה: מין שרץ העוף, והיתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים, והצרעה לא עברה את הירדן, והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג, לפיכך מכל שבע אומות לא מנה כאן אלא אלו. וחוי אף על פי שהוא מעבר הירדן והלאה, שנו רבותינו במסכת סוטה (סוטה לו א) על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה:
29. I will not drive them away from before you in one year, lest the land become desolate and the beasts of the field outnumber you.   כט. לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
desolate: Empty of human beings, since you are few and there are not enough of you to fill it [the land].   שממה: ריקנית מבני אדם, לפי שאתם מעט ואין בכם כדי למלאות אותה:
and… outnumber you: Heb. וְרַבָּה, and will outnumber you. [The word וְרַבָּה is not an adjective, but a verb in the past tense. The “vav” converts it to the future.]   ורבה עליך: ותרבה עליך:
30. I will drive them out from before you little by little, until you have increased and can occupy the land.   ל. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ:
until you have increased: Heb. ךְתִּפְרֶה. You will increase, an expression of fruit, similar to “Be fruitful (פְּרוּ) and multiply” (Gen. 1:28).   עד אשר תפרה: תרבה, לשון פרי, כמו פרו ורבו:
31. And I will make your boundary from the Red Sea to the sea of the Philistines, and from the desert to the river, for I will deliver the inhabitants of the land into your hands, and you shall drive them out from before you.   לא. וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי | אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ:
And I will make: Heb. וְשַׁךְתִּי, an expression of הִשָׁתָה, [meaning] placing. The “tav” is punctuated with a “dagesh” because it represents two “tav” s, since there is no [expression of] placing [or making, שִׁיתָה] without a “tav,” and the second one is [needed] for a suffix.   ושתי: לשון השתה, והת"ו מודגשת מפני שבאה תחת שתים, שאין שיתה בלא ת"ו, והאחת לשמוש:
to the river: [Meaning] the Euphrates. — [from targumim]   עד הנהר: פרת:
and you shall drive them out: Heb. וְגֵרַשְׁךְתָּמוֹ, [the equivalent of] וּתְגָרְשֵׁם, and you shall drive them out.   וגרשתמו: ותגרשם:
32. You shall not form a covenant for them or for their gods.   לב. לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית:
33. They shall not dwell in your land, lest they cause you to sin against Me, that you will worship their gods, which will be a snare for you.   לג. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ:
that you will worship, etc.: Heb. תַעִבֹד וְגוֹ כִּי-יִהְיֶה וְגוֹ כִּי. These [instances of] כִּי are used instead of אִשֶׁר [i.e.,] that, and so it is in many places. This is [similar to] the usage of אִי, if, which is one of the four expressions for which כִּי is used (Rosh Hashanah 3a). We also find אִם used as an expression of כַּאִשֶׁר, when, in many places, such as “And when (וְאִם) you offer up an offering of first fruits (Lev. 2:14), which is obligatory [and not optional].   כי תעבד כי יהיה לך למקש: הרי אלו כי משמשין במקום אשר, וכן בכמה מקומות, וזהו לשון אי, שהוא אחד מארבע לשונות שהכי משמש. וגם מצינו בהרבה מקומות אם משמש בלשון אשר, כמו (ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת בכורים, שהיא חובה:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG