[תשכ"ד]

...לההערות בספרי ר"פ ברכה: מה שאמר הקב"ה לבני עשיו (על השאלה מה כתיב בתורה) - לא תרצח ועד"ז לבני עמון ומואב - לא תנאף ולבני ישמעאל - לא תגנוב, והרי לא זהו החידוש במתן תורה, כי כהנ"ל הם מז' מצות ב"נ.

- ולהעיר מיבמות (מז, ב) אסיר לן ע"ז וראה שם במפרשים.

י"ל כי הוכרח לומר להם דוקא ע"ד מצות אלו. כי הם דוקא החמורות בשבילם היפך ענינם (כדמוכח מהמענה דכאו"א מהנ"ל „כל עצמו").

ואף שבלאה"כ נצטוו ע"ז (בז' מצות ב"נ) - י"ל בפשטות שהרי בשעת מ"ת שאלם הקב"ה היקבלו תורה ברצון וע"ז ענו כל עצמו כו' ולכן א"א לקבל כו'.

ועפ"ז מובנת בפשטות המכילתא (יתרו כ, ב) דגם שם איתא כהנ"ל בספרי ומסיים: ארשב"א אם בז' מצות שנצטוו ב"נ שקבלו עליהן אינן יכולין לעמוד בהן ק"ו למצות שבתורה. ועד"ז משמע גם בספרי שמסיים יכול שמעו וקבלו (התורה) ת"ל ואותם לא יעשו ואומר כו' אלא אפילו ז"מ שקיבלו עליהם ב"נ לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום ונתנום לישראל. וק"ל.

לתרץ הספרי שכוונת הכתוב בהלא תרצח כו' היינו מה שמוסיף בציווי זה לבנ"י - על האיסור דשפ"ד דב"נ - דוחק קצת, דא"כ העיקר חסר מן הספר. אלא שקצת ראי' לזה ממענה בני עמון ומואב בשלילת לא תנאף ממש"נ ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן, דניתוסף איסור זה בג"ע במ"ת, אבל מותר לב"נ. כן ממענה בני עשיו ממש"נ על חרבך תחי', דפשיטא דלא תהי' ברכת יצחק לעבור על מצות ב"נ.

למרז"ל בשמו"ר (פ"ל, ט) דלעכו"ם ניתנו מצות גולמיות - יש להעיר מפי' הרמב"ן (וישלח לד, יג): ועל דעתי הדינין שמנו כו'. וראה ג"כ חולין (צב, סע"א) ל' מצות שקיבלו עליהם ב"נ כו'.

ח'תתפט

האגרת היא להג"ר ישראל יצחק פיקרסקי. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תקעב. חי"ט ז'רמב.