ב"ה, ערב ש"ק י"ב סיון, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מיום אסרו חג.
ובעמדנו בסיום וחותם תשלומין דעצרת זמן מתן תורתנו,
וכידוע אשר עד י"ב בחדש ועד בכלל תשלומין דחג השבועות הוא,
וי"ל דמעלה בתשלומין אלו על תשלומין דחג המצות וחג הסוכות, שבהם משלימין בימים אשר חג הם. נוסף בחג השבועות - דכחו גדול דגם בימים שמצד עצמם חול גמור הם, עושים בהם ומשלימים עניני טוב וקדש דיום העצרת.
וע"פ הוראת רבנו הזקן בסידורו, שגם בחוץ לארץ וגם עתה אין אומרים תחנון בימי תשלומין אלו, הרי זו הוכחה, שגם משחרב בית המקדש ובחו"ל הענין במציאותו הוא,
ומזה הוראה גם בעבודת האדם את קונו - דהאפשריות והיכולת נתונה בכל ימים אלה למלאות מה שלא נעשה ולהשלים מה שהחסירו מאיזה סיבה שתהי' ביום מתן תורה. והכל מודים בעצרת דבעינן לכם - להמשיך כל זה למטה מעשרה טפחים וגם בעניני הגוף ושמחתו.
בברכה.
ז'תרסז
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1312. טופס דומה נשלח לכמה.
י"ב בחדש: רבנו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). ודלא כי"א דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין התשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא דיומא.
חג הם: שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. וראה מ"מ לשו"ע שלו ר"ס רמב דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) גם קרוי מקרא קדש.
חול גמור: תוד"ה תשלומין (חגיגה ט, א).
דיום העצרת: מל' „תשלומין כל שבעה" (חגיגה יז, א) משמע דגם ביום הא' (וכן בחהמ"צ וחה"ס) ישנו הענין דתשלומין (ואכמ"ל). וא"כ גם בזה - עד י"ב בחדש משתווה ליום דעצרת.
הוראת רבנו: וראה ג"כ שו"ע יו"ד סשצ"ט ס"ח.
הכל מודים: פסחים סח, ב. שו"ע אדה"ז סתצ"ד סי"ח. ועיין תו"א יתרו (סח, א ואילך).
Start a Discussion