ב"ה, כ"ב טבת, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו'
מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

...לפלא שלא קבל עד עתה חוברת המפתח וכו' לתורה אור. ובכ"א בקשתי שישלחו תיכף אף אם כבר שלחו מאז.

מ"ש בשו"ע רבנו הזקן סי' ל"ו סעיף ב'* בהנוגע לכתיבת הה"ין של השם. הנה זה חדשים שהנני משתדל לברר המסורת בכתיבה אצל סופרי אנ"ש, בתפילין וגם בס"ת, ולע"ע לא העליתי מרגלית בידי, כי אין ידיעות ברורות בזה. ואפשר נודע בין אנ"ש באה"ק ת"ו? אף, שכנראה, גם ביניהם מסורות שאינן מתאימות עם מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר - בענינים אחרים, וכמודפס בלקוטי מנהגים, ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ואח"כ נתקבלו מכ' מהרה"ח הר"ח נאה ז"ל שאנ"ש באה"ק לא נהגו כך עד עתה. ואפשר אשר גם בכתיבת האותיות הוא עד"ז. ובכל אופן כדאי לקבץ הידיעות ויהי' עכ"פ שיבא מכשורא. ואפשר יודיעני כת"ר למי לפנות בזה באה"ק ת"ו.

נהניתי ממ"ש אשר כבר הופיע כרך הששי דאנציקלופדיא התלמודית. ובטח, כמכתבו, יגיעני ימים אלו. ותקותי שיש לה יסוד להידיעה במכ"ע כאן שכרך השביעי כבר נמצא בדפוס. וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), שהרי זהו שייך בלימוד ענינים פשוטים ואפי' דתשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב, ולא מצאתי המקור מכתוב זה במקום אחר, לע"ע) - עד ללימוד התורה היותר נעלה (חולין סו, ב), ויהי' זה מתוך בריאות הנכונה, ושבכ"ז יעשה ג"כ המוטל עליו בכרם חב"ד.

בברכת הצלחה בכהנ"ל,

מ. שניאורסאהן

מה שהעיר בתניא ספכ"ט: ומאין חזרה ובאה להם האמונה כו' הרי לא הראה להם משרע"ה שום אות כו' אלא ודאי כו' כששמעו דברים קשים כו' ויתאבלו העם כו' - והרי נאמר שם (במדבר יד, לז) וימותו האנשים גו' במגפה -

הנה שסיבת חזרת האמונה הי' הדבור הקשה ולא ענין אחר - הוא, כל' אדה"ז, מפורש בתורה, וכמש"נ (שם יד, לט) וידבר משה את הדברים האלה גו' ויתאבלו גו'. ולא שהראה עוד מה. ושלשת הפסוקים לו-לח הם מאמר המוסגר (כדי לסיים ספור הנעשה במרגלים עצמם). וכמוש"כ בתרגום יב"ע שהי' זה בשבעה באלול. וכ"ה בסוף מגלת תענית. ונפסק הלכה למעשה בטושו"ע או"ח סתק"פ (אלא שגירסתם בי"ז באלול).

ועיי"ש בב"ח שנדחק הב"י וכו'. וגם להב"י פסוקים הנ"ל מספרים מה שהי' באלול, היינו זמן רב לאחר חזרת האמונה, שהרי בהם מדובר ע"ד מיתתם כו' ולא שירבוב הלשון. ועכצ"ל שהוא מאמר המוסגר. - במאה שערים ע' נא' משמע דגם המרגלים עצמם אמרו הננו ועלינו גו' (כי אין שם תיבת גבי מרגלים. עיי"ש)...

ולסיים בטוב. יש סיכוים שיו"ל - ע"י צילום - שו"ע אדה"ז. ויש מקום להוספות בעמודים בפ"ע. ואפשר יש אצל כת"ר הערות קצרות, מ"מ וכיו"ב השייך להנ"ל? ומובן אשר מה שיודפס מזה - יאמר דבר בשם אומרו.

מה נעשה ע"ד ההו"ל של כת"י בעהמ"ס אהלי יוסף?

ג'רטו

חלקה נדפס בלקו"ש ח"ח ע' 298 וחלקה בח"ט ע' 259 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוהרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו לעיל ג'כו, ובהנסמן בהערות שם.

מ"ש בשו"ע רבנו הזקן סי' לו סעיף ב: (בכל ההי"ן, חוץ מההי"ן של שם הוי"ה ב"ה שיש בהם קבלה אחרת כמו שיתב').

משתדל לברר המסורת: ראה לעיל ח"ט אגרת ב'תתכב, ובהנסמן בהערות שם. שם ב'תתנד.

שיבא מכשורא: ראה סנהדרין ז, ב.

כרך הששי: ראה לקמן אגרת ג'שסח.

שהרי זהו שייך: ראה גם לעיל אגרת ג'קעה, ובהנסמן בהערות שם.

ולא מצאתי: ראה בזה לקו"ש ח"ו ע' 299.

ההו"ל של כת"י בעהמ"ס אהלי יוסף: ראה לעיל אגרת ג'כו.

*) מה שהעיר בהכתוב שם "כמשי"ת" אי' מקומו - לע"ע לא מצאתיו. ולפענ"ד כיון שהוא מוסגר בחצע"ג, ה"ז מרמז למהדו"ת "שהוסיף הרבה חידושי דינים", ולפס"ד בהחלט לאחר שיחזור וישנה פרק זה "ואפשר שהי' ע"ז איזה קו"א" (שארית יהודה לסי' שסג. וראה מבוא לקונטרס השלחן ע"י). - וטעם להספק בזה אולי אפ"ל עפמש"כ בשו"ת חת"ס חיו"ד סרע"א. ויש לעיין במשנת אברהם ואינו עתה תח"י.