בס"ד. ר"ד* אור ליום ג', כ"ז תשרי, ה'תשכ"א.

בלתי מוגה

בליובאַוויטש היו מכריזים במוצאי שמחת-תורה: "ויעקב1 הלך לדרכו"2.

והמשך הכתוב (אף שלא שמעתי3 שיכריזו יותר מהתיבות "ויעקב הלך לדרכו") – "ויפגעו בו מלאכי אלקים", ואיתא במדרש תנחומא4 שהם המלאכים ששולחים מלמעלה לסייע לכאו"א מישראל. ובזהר5 – פנימיות התורה – איתא ש"קב"ה אזיל עמהון", שהקב"ה עצמו מתלווה אליהם6.

ומובן, שהכרזה הנ"ל אינה דוקא בנוגע למוצאי שמח"ת, אלא גם לכל השנה כולה, ובפרט עתה, שעומדים מיד לאחר שמח"ת (עוד לא עבר שבוע משמח"ת).

ויהי רצון שיהי' אצלכם הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" – בשמחה.

וכיון שהנכם הולכים לפגוש גם גויים, וההליכה לגוי אינה יכולה להיות עם הקב"ה בעצמו, שהרי אי אפשר לגרור אותו לשם ("מען קען אים דאָך ניט פאַרשלעפּן אַהין")... – תהי' הליכתכם לשם עם המלאכים, ואילו לפגוש יהודים – תלכו עם הקב"ה.

סעו לשלום, ותהי' הנסיעה בהצלחה בענין פרטי זה, ותביאו בשורות טובות.

וענין זה נוגע לא רק להנוסעים עצמם, אלא גם להנשארים בניו-יארק7.

סעו לשלום ובואו לשלום.