ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשי"ז*.

בימי הספירה, ביום ל"ג בספה"ע, בפרט. בכ"ז ענין מיוחד לילדים.

ספירה מקשרת יצי"מ ומתן התורה:

מצרים – גלות איומה, ובפרט לילדים: גזירת פרעה על בנים1. רחיצת בדם ילדים בכלל2. שקיעת ילדים בבנין במקום לבנים3. בכ"ז, בנ"י היו מצוינים שם4 ומובדלים בעניניהם, והילדים למדו תורה אצל הלוים5, כדרז"ל, וקיוו לגאולה, ועי"ז זכו לגאולה, והילדים הכירוהו תחלה (בקי"ס)6.

וממצרים הלכו לסיני לקבל התורה, וגם אז – בנינו ערבים בעדנו7, ועי"ז גם האבות מקבלים התורה.

סיפורי תורה – ג"כ הוראה בזמן הזה: ע"ד כהנ"ל, עד"ז גם עתה, הלימוד והנהגת הבנים-בנות מבטיחה קבלת התורה בכחות חדשים.

מוסיף ל"ג בעומר על כהנ"ל – קשור עם רשב"י, שהוא למד ענינים היותר עמוקים שבתורה.

ענין המיוחד לילדים – ע"פ מרז"ל8 שגדלות דורו דרשב"י שגם ילדים יכלו ללמוד ולמדו ענינים אלו, ומספרים חז"ל9 שגם בדור האחרון דגלות יהי' כן, וע"י הפצת המעינות תבוא הגאולה10.

נמצאים בנ"י בגלות וכל העולם בגלות – פחד מלחמות, עניות וכו'. לקות בחוזק לגאולה, ולעשות כל התלוי לקרבה. והרבה תלוי בילדים, כנ"ל, שינהגו כהנ"ל, ובמילא ישפיעו גם על ההורים, ותבוא הגאולה ע"י משיח, ש"לא ישא גוי אל גוי חרב"11, "לא יהי' אביון"12.