בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"א.
בלתי מוגה
כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.
א. ידוע – בשם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – שלאחרי שמחת תורה מתחיל הענין ד"ויעקב1 הלך לדרכו"2.
– בהמשך וככה3 מובא שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל במוצאי יום הכיפורים: "העבודה שאחר התשובה דיום הכיפורים עז"נ ויעקב הלך לדרכו"4,
אלא, שהמדובר שם הוא בענין "ויעקב הלך לדרכו" בנוגע לעבודה בעניני התומ"צ, כי, ביום הכיפורים נעשית הסליחה ומחילה על העוונות דכל השנה, ולאח"ז מתחילה ההליכה "בדרך התורה והמצוות להיות בבחי' סור מרע ועשה טוב",
ואילו הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" בנוגע לעבודה בעניני העולם, עובדין דחול – מתחיל לאחרי כללות העבודה דמועדי חודש תשרי,
כי, גם העבודה שלאחרי יום הכיפורים [החל מד' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות (שהם כנגד ד' אותיות שם הוי'5), ועאכו"כ חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה] היא בעניני קדושה, תורה ומצוותי',
[ומהחילוקים שביניהם – שהעבודה דראש השנה ויום הכיפורים שייכת לתיקון והשלמת עניני העבודה דשנה שעברה, הן בנוגע לקבלת עול, ענינו של ראש השנה, והן בנוגע לסליחה ומחילה, ענינו של יום הכיפורים, ואילו העבודה ממוצאי יום הכיפורים עד לאחרי שמחת תורה, היא התחלת העבודה דהשנה החדשה],
ורק לאחרי סיום כל מועדי חודש תשרי – במוצאי שמחת תורה – מתחילה העבודה בעניני העולם, עובדין דחול6.
ב. והנה, כאשר עושה חשבון בנפשו אודות אופן עבודתו במשך חודש תשרי – מתעוררת אצלו שאלה: במה ("מיט וואָס") יוצא הוא לילך לדרכו לעבודת כל השנה?
והמענה לזה – שהכח על ההליכה לדרכו לעבודת כל השנה, הוא, ע"י ההתקשרות אל הרבי:
ידוע7 שהמשכת החיות לכל בנ"י הוא מ"ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח", בדוגמת המשכת החיות דאברי הגוף מהמוח שבראש, אשר, העיקר בזה הוא שלא יהי' הפסק ח"ו בין אברי הגוף אל הראש, אלא כל אברי הגוף יהיו מקושרים אל הראש, שאז נשפע החיות מהמוח שבראש לכל אברי הגוף, ולכן צריכים להיות מקושרים אל הרבי, שהוא הראש, ועל ידו נשפע חיות לכל המקושרים אליו8.
ומזה מובן גם בנדו"ד – שע"י ההתקשרות אל הרבי נמשכת גם הנתינת-כח לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" במשך כל השנה בעובדין דחול.
ג. ויש לקשר זה עם קריאת היום בתורה – פרשת ברכה:
בחלק הפרשה ד"שלישי" – העלי' הכי חשובה,
– ע"פ קבלה, העלי' הכי חשובה היא ששי (כדאיתא בכתבי האריז"ל9), אבל ע"פ נגלה, העלי' הכי חשובה היא שלישי10, וכיון שרוצים וצריכים שכל הענינים יומשכו למטה מעשרה טפחים באופן גלוי, מדגישים את החשיבות ע"פ נגלה דוקא –
נאמר: "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וגו'"11, והולך ומפרט ריבוי ענינים בברכתו של יוסף.
ויש לומר הרמז בזה – שע"י ההתקשרות ליוסף ("וליוסף אמר"), כ"ק מו"ח אדמו"ר ששמו (הראשון) יוסף, נמשכת ברכתו של הקב"ה (לא רק בעניני "שמים", אלא) גם בעניני ארץ ("מבורכת הוי' ארצו"), מלשון ארציות, גשמיות וחומריות, שזוהי העבודה בעניני העולם, עובדין דחול; ולא רק המשכת הברכה משם אלקים, בגימטריא הטבע12, אלא גם המשכת הברכה משם הוי' ("מבורכת הוי' ארצו"), שלמעלה מהטבע.
ויש להוסיף בדיוק לשון הכתוב "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו.", לא "ארץ" סתם, אלא "ארצו." דייקא – ש"ארץ" הוא מלשון רצון13, ו"ארצו." הוא הרצון שלו, של יוסף – שבזה מרומז שצריכים להניח ("אַוועקלייגן") את הרצונות שלו ("די אייגענע רצונות") ולהתמסר לרצונו של הרבי ("ארצו", של יוסף).
וע"י ההתמסרות לרצונו של הרבי ("ארצו") נמשכת ברכת ה' ("מבורכת ה'") בכל הענינים, "ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וגו'" (כנ"ל), ובעיקר – הברכה בנוגע להתקשרות אל הרבי, שזהו השכר הכי גדול, "שכר מצוה מצוה"14 ("שכר מצוה היא המצוה בעצמה"15).
*
ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה16 לכל השלוחים בערי השדה ובירכם בהצלחה בשליחותם בערי השדה, ואמר:
"שדה" – מורה (בדרך כלל) על קליפה, שלכן נקרא "עשו" בשם "איש שדה"17. ואעפ"כ, שלח כ"ק מו"ח אדמו"ר שלוחים למקומות כאלה שהי' קורא להם בשם "ערי השדה" [בין אם הוא בעצמו נתן שם זה, או ששם זה נתקבל אצלו], כדי לפעול בשליחותו גם ב"שדה".
[לא' ששמו יעקב, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ויעקב הלך לדרכו"].
ה. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל לא' מהו מספר תלמידיו ומחונכיו, וכשהשיב שמספרם הוא פ"ו, אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
מספר פ"ו הוא מספר נעלה, להיותו הגימטריא דשם אלקים. אבל, מוטב שיהיו תלמידיך ומחונכיך כהמספר דשם צבאות, שכן, אע"פ שבנוגע לשמות יתכן ששם אלקים הוא נעלה יותר משם צבאות18, מ"מ, מספרו של שם צבאות הוא בריבוי מופלג לגבי המספר דשם אלקים.
(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א:) בשמחת תורה אין מקום לחשוש מפני ענינים של ישות (מצד ריבוי התלמידים). – ישות, לא שייך אף פעם, אלא הכוונה היא להרגש הישות, שבשמחת תורה אין לחשוש מזה.
ו. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה לכו"כ בחורים ובירכם בשידוכים הגונים, ואמר:
שידוך הגון קשור ושייך להכנות לביאת המשיח ("מ'רעדט דאָך אַלץ וועגן הכנות צו משיח'ן"), כמארז"ל19 "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" ("אוצר ששמו גוף"20), ע"י שידוך הגון והקמת בית בישראל.
ז. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה לכל תלמידי הישיבה, ואמר:
על הפסוק21 "ושננתם לבניך" איתא בספרי22 "לבניך אלו התלמידים .. שהתלמידים קרויים בנים". – מצינו בגמרא23 הלשון "כל המלמד את בן חבירו תורה .. כאילו ילדו", אבל בספרי הלשון הוא ש"התלמידים קרויים בנים"24.
והנה, אמרו חז"ל25 "יפה כח הבן מכח האב". וא' הפירושים בזה26 – שהענין ד"יפה כח הבן" גופא הוא "מכח האב", עי"ז שהבן מקושר אל האב.
ובנוגע לעניננו – הכח של התלמידים ("יפה כח הבן") למלא את השליחות הגדולה שהוטלה עליהם, הוא, "מכח האב", ע"י ההתקשרות אל הרבי.
ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לדבר בנוגע לתלמידי הישיבה, ואמר:
איתא בגמרא27 ש"ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח וסנחריב גוג ומגוג", היינו, שמצדו של חזקי' הי' יכול להיות הגילוי דמשיח, ואצלו האיר בחי' משיח (אלא שמאיזו סיבה לא בא הדבר לידי פועל)28.
ובהמשך הסוגיא29 מספרת הגמרא אודות פעולתו של חזקי' לבטל הענינים הבלתי-רצויים דסנחריב – "חובל עול מפני שמן30 .. חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהי' דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות .. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה".
והענין בזה – שרצונו של סנחריב הי' לפגוע בעיקר בתינוקות של בית רבן, וכנגד זה עמד חזקי', מבלי להתחשב בשום דבר, גם לא בדעת שאר חברי הסנהדרין שלא היו סבורים כמותו31, והתמסר ללמוד תורה עם תינוקות של בית רבן, ובאופן שיהי' נרגש אצלם שלימוד התורה הו"ע שלמעלה מהשכל – שזהו הדיוק בלימוד "הלכות טומאה וטהרה" דוקא, ש"דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו" (כמ"ש הרמב"ם32).
ועד"ז בנוגע לחזקי' שבדורנו – כ"ק מו"ח אדמו"ר – שלא התחשב בשום דבר, גם כאשר שאר גדולי ישראל היו סבורים שבענינים מסויימים צריכים לוותר כו', אלא התמסר לפעול בנוגע ללימוד התורה ע"י תינוקות של בית רבן, וללמדם שהתורה היא למעלה מהשכל וכו'.
ולכן, מצדו הי' יכול להיות הגילוי דמשיח, ואצלו האיר בחי' משיח.
וכאשר התלמידים ימלאו את הכוונה שלו – תהי' זו ההכנה וההכשרה לכך שהרבי יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן.
*
ט. כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לבאר הפסוק "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו וגו'" (בהמשך להמדובר לעיל שע"י ההתקשרות ליוסף נמשכת ברכת ה' בכל הענינים), וביאר בפרטיות כל הפסוקים שבברכתו של יוסף, והמשיך לבאר הענין ד"ויראהו ה' גו' עד הים האחרון"33, ש"הראהו34 הקב"ה (למשה) כל המאורעות שעתידין לאירע לישראל עד שיחיו המתים"35.
*
י. לאחרי ברכת המזון אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
חורף טוב, בריא ושמח, ושנשמע רק בשורות טובות. שכל אחד ואחד – מכל הסוגים – יצליח בענינו הוא: תלמידים ויושבי אוהל יצליחו בענינם הם, ובעלי עסקים בענינם הם. והעיקר – שהרבי שליט"א36 יוליכנו לקראת משיח צדקנו, לארץ ישראל, לגאולה האמיתית והשלימה.
לאחרי תפלת ערבית אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
השי"ת יעזור ויצליח בעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו".
Start a Discussion