בס"ד. שיחת* יום ג' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ב
– לצעירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים דמאָנטרעאַל שיחיו, בחדרו הק' –
א. יום הש"ק הבע"ל הוא חמשה עשר בשבט, שיום זה נקרא – כלשון המשנה1 – ראש השנה לאילנות, כמו שאחד בתשרי הוא ראש השנה לאדם, שביום זה ישנו הפס"ד על האדם בנוגע לכל הפרטים של כל השנה, ועד"ז חמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות.
איתא בספרים על מאמר התורה2 "כי האדם עץ השדה" – שבכמה ענינים שוה האדם לאילן3. וא' מהם:
אילן נמצא תמיד בתנועה של צמיחה, שזהו ענין עיקרי באילן. ולכן נקרא בשם צומח, כיון שענינו הוא לצמוח: תחילה הי' גרעין, אח"כ – עץ קטן, אח"כ – עץ גדול, ואח"כ נותן פירות.
וזהו אחד הדברים שאדם בכלל ויהודי בפרט צריך ללמוד מאילנות – שצריך להיות תמיד בתנועה של צמיחה.
מבלי הבט על המצב הטוב היום (בלימוד התורה, בקיום המצוות ובהנהגה בכלל), צריך להתאמץ שהמחר יהי' יותר טוב. וכאשר מתאמצים – ישנה ההבטחה ש"מסייעין אותו"4 מלמעלה, שאכן ישגשג ויתעלה, ועד – יותר מכפי היגיעה.
ב. ויהי רצון: כיון שהנכם לומדים בישיבה שנתייסדה ע"י הרבי בעל ההילולא, שערכנו זה עתה, ומתנהגים בדרך הראוי' לתלמידיו – יעזור השי"ת שתקיימו את הוראותיו, להיות תמיד בתנועה של צמיחה בתורה, מצוות והנהגה טובה, ולעשות זאת בשמחה ובטוב לבב,
וירוו מכם נחת, נחת אמיתי, נחת יהודי ונחת חסידי – הוריכם שיחיו, ראשי הישיבות שיחיו, ועד להרבי בעל ההילולא.
סעו לשלום והיו בריאים, והצליחו בלימוד התורה וקיום המצוות.
Start a Discussion