בס"ד. ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשי"ג.
בלתי מוגה
א. אודות הענין דספירת העומר (החל מהפעם הראשונה, ועד"ז בכל שנה ושנה) ישנם חילוקי דעות:
לדעת הזהר נמצא שהענין דספה"ע שייך ליציאת מצרים, שהו"ע היציאה והבריחה מן הרע1, כמובן ממאמר הזהר2 (שאומרים ב"תיקון ליל שבועות") שהענין דספה"ע הוא ע"ד מ"ש3 "וספרה לה גו'", ספירה לצורך ענין הטהרה כו'.
ולדעת המדרש4 נמצא שהענין דספה"ע שייך למתן תורה, הכנה והתקרבות למ"ת – שמצד גודל התשוקה למ"ת ספרו את הימים מתי יגיע כבר הזמן דמ"ת.
האמת היא, שב' הענינים שייכים זל"ז, דכיון שהתכלית דיציאת מצרים היא מ"ת, כמ"ש5 "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", נמצא, שביצי"מ מתחיל כבר גם הענין דמ"ת. אבל בפרטיות יש בזה ב' ענינים: בריחה מן הרע – יצי"מ, וגילוי הטוב האמיתי – מ"ת. ובזה חלוקים הדעות הנ"ל – לאיזה מהם שייך הענין דספה"ע.
ב. [אחד המסובים הזכיר מ"ש הרה"צ מאַפּטא6 בעהמ"ס "אוהב ישראל" בביאור טעם השינה דבנ"י בליל שבועות עד שהקב"ה הוצרך להקיצם משנתם7, שמצד גודל הרצוא לאלקות נתייראו בנ"י שמא תכלה נפשם, ולכן הלכו לישון כדי להשקיט את הרצוא. ושאל8, שעפ"ז אינו מובן הענין ד"תיקון ליל שבועות" שהוא כדי לתקן מה שהיו ישנים קודם מ"ת9, דלכאורה מהו הצורך לתקן שינה זו שהיתה כדי להשקיט את הרצוא? – ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]
מובן וגם פשוט, שהענין דרצוא ללא שוב, כלות הנפש, חמור יותר מאשר לילך לישון קודם מ"ת, שכן, שינה קודם מ"ת אין בה ענין של איסור כלל, ומה גם שקודם מ"ת לא הי' שייך ענין של איסור, ובמילא, אין זה גרוע כל כך ("עס איז אָן אַ געוואַלד"...); משא"כ רצוא ללא שוב, הרי זה בגדר איסור שהוזהרו עליו גם ב"נ קודם מ"ת, כמ"ש10 "את דמכם לנפשותיכם אדרוש".
ואדרבה: חומר הענין דרצוא ללא שוב קודם מ"ת הוא יותר מאשר לאחר מ"ת, כי, לאחר מ"ת, ענין הרצוא הוא מצוה, אלא שצ"ל גם שוב, והיינו, שהעבירה היא שחסר ה"שוב", אבל הרצוא עצמו הוא מצוה, משא"כ קודם מ"ת אין שום מצוה בהרצוא, ולאידך, ישנו האיסור ד"את דמכם לנפשותיכם אדרוש".
(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק:) בכלל אינני מחוייב לתרץ את דברי הרה"צ מאַפּטא. ספריו לא הובאו בתורת חסידות חב"ד. – הרה"צ מטשערנאָביל ועוד, ועאכו"כ הרה"צ מבאַרדיטשוב, נזכרו בתורת חסידות חב"ד11, משא"כ הרה"צ מאַפּטא. – אינני יודע סיבת הדבר, אך יתכן שזהו מצד גודל המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן. אבל בכל אופן, הענין המובא לעיל מובן בפשטות, כנ"ל.
ג. [אחד המסובים שאל ע"ד אמירת "אקדמות", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]
שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו יודע הטעם לכך שבליובאוויטש לא אמרו "אקדמות", ויתכן שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע רצה שיאמרו "אקדמות"12, אלא שבכלל לא הי' מתערב בעניני הגבאות דבית-הכנסת13. וכמו כן ישנם כמה מנהגים שהחזן ר' יצחק גרשון14 הנהיגם מדעתו.
ד. (בין הדברים אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) בכמה ראשונים נזכר "מדרש יהי אור", וכנראה הכוונה ל"זהר"15, כי: לא נמצא מדרש כזה, ולאידך, כל הענינים שהובאו בשם מדרש זה ישנם בזהר.
ה. [א' המסובים שאל במ"ש בזהר2 שאומרים ב"תיקון ליל שבועות": "וספרה לה כו' לאתדכאה במים כו' מים חיים"16, דלכאורה, הרי נדה אין צריכה לטבול במים חיים? – וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:]
יש דעה שמביא רש"י17 בשם רבותיו שבנדה יש חשש זבה, וזבה טעונה מים חיים. ואף שרש"י דוחה דעה זו, מ"מ, יתכן שהזהר ס"ל כדעה זו18.
Start a Discussion