בס"ד. שיחת* יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר**, ה'תשי"ג.
לכינוס התלמידים הצעירים של ישיבת תומכי-תמימים דניו-יאָרק
ותלמידי אחי-תמימים, ליובאַוויטש, מערי השדה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא למרפסת שבהחצר (ששם נערך ה"פּאַראַד"), וצוה לנגן "אני מאמין"].
א. עומדים אנו כעת בימי הספירה, ויום זה – ל"ג בעומר – מבדיל ומחלק הימים לשני סוגים: הימים שלפני ל"ג בעומר והימים שמל"ג בעומר ואילך. יום ל"ג בעומר עצמו הוא יומא דפגרא ושמחה1.
ימי הספירה בכלל, ול"ג בעומר בפרט, קשורים הם ברבי עקיבא ותלמידיו, ומהם הוראה לכל אחד ואחד מאתנו ובפרט לתלמידי הישיבות וחדרי תורה.
* * *
ב. מהי הנקודה העיקרית שחוללה שינוי בחיי רבי עקיבא, שינוי מן הקצה אל הקצה?
מספרים לנו רז"ל2, אשר כשנתן רבי עקיבא דעתו ללמוד תורה, לא ידע אז אם יצליח או לא. ומלבד זה היו לו קשיים רבים, כי עני גדול הי' וחסר-כל. אף על פי כן, ראה מעשה ובא לידי החלטה להקדיש ימיו לתורה. והמעשה שראה הוא, אשר טפין טפין של מים נופלות על אבן וחוקקין אותה.
אמר רבי עקיבא: האבן היא מוצקה וקשה, והמים הם רכים, והטפות קטנות, אף על פי כן, כשיתמידו המים ליפול על האבן טפה טפה, מיום ליום, ומשבוע לשבוע ומחודש לחודש, הנה סוף כל סוף יפוצצו המים את הסלע.
על אחת כמה וכמה אם למרות כל הקשיים יחליט ללמוד תורה בכל רצונו, ויתמיד בלימודו מיום ליום ומשבוע לשבוע ומחודש לחודש שנה בשנה, אין כל ספק אשר סוף סוף יגיע למטרתו להיות בן תורה.
וכן עשה, וכן הי', שנעשה רבי עקיבא לגדול התורה בדורו. ולא עוד, אלא אף שבתחילה הי' עני גדול, ונתן דעתו ללמוד תורה ולא פנה אל רהבים, הצליחו ה' וברכו גם בעושר רב3.
ג. מזה הוראה ומוסר השכל לכל תלמיד העומד בראשית דרכו בלימוד התורה, ולפעמים נראית לו הדרך ארוכה וקשה, וספק גדול בעיניו אם יצליח בדרך זו, ומה תועלת בה בחיים, כו'.
הנה באו ימי הספירה האלה, הקשורים ברבי עקיבא, ומתירים הספיקות. מזכירים הם לכל תלמיד, אשר אם באמת ובתוקף יחליט ללמוד תורה, ברור הדבר שיצליח; ולא עוד, אלא – גם יצליח בעניניו האחרים, וכמו שאומר הכתוב בפרשת שבוע זה4: "אם בחוקותי תלכו" – וכפירש"י "תהיו עמלים בתורה" – "ונתתי גשמיכם בעתם גו'", ויבואו ויתקיימו כל הברכות האמורות שם בפרשה.
ד. ומתלמידיו של רבי עקיבא יש ללמוד:
היו לו לרבי עקיבא שני סוגי תלמידים: התלמידים שלפני ל"ג בעומר והתלמידים שמל"ג בעומר ואילך. שני הסוגים הי' להם אותו הרב – רבי עקיבא, ואלה ואלה למדו באותו זמן, ובאותם התנאים עצמם. אף על פי כן מהתלמידים של הסוג הראשון לא נשאר זכר, ואף שמותיהם לא נודעו, בה בשעה שהתלמידים מהסוג השני, אף שמספרם הי' קטן מחבריהם, הצליחו באופן מפליא, ותורתם ושמותיהם מאירים עד היום הזה ויתנוססו לשם ולתפארת לעד5.
מה גרם להבדל בתכלית שבין שני הסוגים האלה בתלמידיו של רבי עקיבא?
התלמידים מהסוג השני שמו לבם והקדישו כוחם ללימוד תורה מתוך אהבת ישראל, חיו בשלום ורעות, ונהגו כבוד זה בזה. משא"כ חבריהם, מהסוג הראשון, שלא שמו לבם לזה כלל. ולכן לא הצליחו ולא זכו שתהי' להם תורת חיים לסם חיים6.
דורשים ותובעים מתלמידי הישיבות בכלל, ובפרט מהתלמידים שלימודם הוא ביראת שמים, ותיקון המדות ברוח החסידות, ומודיעים אותם אשר הכל תלו בהם עצמם:
אם תהיו עמלים בתורה וחדורים ברוח אהבת ישראל, אם תנהגו כבוד זה בזה ותחיו באהבה ואחוה שלום ורעות, אז תצליחו ותעלו למעלה מעלה, והי' שמכם לכבוד ולתפארת לישיבתכם ולכבוד ולתפארת לישראל סבא.
* * *
ה. השי"ת יצליח אתכם שיהי' לכם הרצון העז ללמוד תורה כדבעי, כרצון מייסד הישיבה כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר ברך את כל אחד ואחד מתלמידיו והולכי בעקבותיו, והמשיך להם ובהם כוחות על זה – להצליח בלימוד התורה בדרך זו ובכל עניניהם בחיים בכלל, והוריכם ומוריכם יוכלו לומר: "ראו גידולים שגדלנו"; זהו פרי חינוך טהור ולימוד טהור; למדו כדבעי ולכן הצליחו בהצלחה מופלגה.
ויום זה – ל"ג בעומר – המבדיל בין הימים שלפניו לשל אחריו, מורה על שינוי הסדר בלימוד התורה וממשיך גם כוחות לזה, ללימוד – בהתמדה ברצון נמרץ – באהבת ישראל, שהיא הכנה וכלי לאהבת השם ואהבת התורה7; ואז ישפיע השי"ת, מידו המלאה והרחבה, ברכה והצלחה מרובה לכל אחד ואחד מכם, להוריכם ולכל סביבתכם.
יתן השי"ת שיהי' בהצלחה מרובה.
[אח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שנוסף על אמירת "דברי מוסר" הנ"ל, יתנו להתלמידים גם "כיבוד", ויהי' גם זה בהצלחה.
בצאת כ"ק אדמו"ר שליט"א מהחצר להיכלו הק' – ניגנו "כי בשמחה תצאו"].
Start a Discussion