בס"ד. ר"ד יום ב' י"ד אייר, פסח שני, ה'תשי"ד*.
בלתי מוגה
א. יום י"ד אייר נקרא בלשון חז"ל "פסח קטן"1 (או "פסחא זעירא"2). וטעם הדבר פשוט – דכיון שאינו נוהג אלא יום אחד, הרי הוא קטן מחג הפסח, שנוהג שבעה ימים. וכן משמע שגם בערכו קטן הוא לגבי חג הפסח.
אמנם, כבר נהגו כלל ישראל לקרוא את יום י"ד אייר בשם "פסח שני"3, שם המורה על חשיבותו בערך לפסח ראשון.
וכמובן גם ממ"ש אדמו"ר הזקן בלקו"ת ר"פ במדבר4 עה"פ5 "לחדש השני בשנה השנית", שענין זה הוא למעלה מיצי"מ שהיתה "בחודש הראשון"6. והטעם לזה – כיון שיצי"מ ענינה "סור מרע", והענין ד"שני" הוא "עשה טוב", והרי "סור מרע" הוא הכנה ל"עשה טוב" – כיון שכל בריאת העולם הוא בשביל הענין ד"עשה טוב", המשכת האורות למטה, אלא שמכיון שזקוקים לכלים נקיים וטהורים כו' – לכן צ"ל קודם "סור מרע", לנקות ולטהר את הכלים כדי שיוכלו לקבל האור כי טוב.
בחג הפסח – ניתנו כל המדריגות בבת אחת, כיון שאז מאירה בלב כל ישראל אמונה פשוטה שלמעלה מטעם ודעת, ולכן נכללים בה כל המדריגות יחד. וזהו הטעם שחמץ שיש בו טעם ודעת – אסור בפסח, משא"כ מצה, שאין בה אלא "טעמא קלילא"8, ולכן נקראת "מיכלא דמהימנותא"9 – מצוה לאוכלה בפסח.
ולאחרי כן, הנה ע"י העבודה והטהרה בששת השבועות של ימי הספירה שבין חג הפסח לחג השבועות – באים לקבלת התורה, שבו מצוה להקריב שתי הלחם שצריכים להיות חמץ דוקא10, שאז נשלמת הדרגא העליונה בעבודה – להביא את הטעם והדעת בעבודת השי"ת. ובזה היא עיקר עבודת האדם בכל השנה11.
ובתוך ששה השבועות של ימי עבודת הספירה – ניתן ליחידים הענין ד"פסח שני", שהוא מדריגה נעלית ביותר, "גבוה מעל גבוה"12, וגדול ערכו עד מאוד, למעלה גם מפסח ראשון.
וזהו הטעם שבפסח שני "חמץ ומצה עמו בבית"13:
פסח ראשון שצריך להיות נאכל "על השובע"14 – אף שמותר לאכול לפניו מאפה בצק, הרי זה צ"ל "שמורה" מחמץ. משא"כ פסח שני שגם הוא צריך להיות נאכל "על השובע" – מותר לאכול חמץ מקודם כדי לאכול את הפסח עם המצה על השובע.
והענין בזה – שבפסח שני רשאים ויכולים היחידים לכלול את הטו"ד (חמץ) בלמעלה מטו"ד (מצה).
– אמנם אין עדיין מצוה בחמץ, כיון שכלל ישראל לא הגיע עדיין למדריגה זו עד חג השבועות, אבל ליחידים יש רשות שיהי' חמץ ומצה עמו בבית.
וכל זה הוא מפני שבו ביום, שהוא אמצע עבודת הספירה, ניתן מלמעלה הכח והרשות ליחידים להגיע למדריגה "גבוה מעל גבוה" – לכלול את הטו"ד בלמעלה מטו"ד.
ולכן נקרא יום זה בשם "פסח שני" – שני לראשון – כיון שפסח ראשון הוא הכנה לפסח שני: בפסח ראשון – ניתנה מלמעלה לכל ישראל אמונה פשוטה בלי שום טו"ד, ובפסח שני – ניתן ליחידים הכח והזכות לכלול את הטו"ד עצמו באמונה פשוטה שלמעלה מטו"ד.
וכח זה – נפעל למעלה ע"י כלל ישראל, שהנהיגו ע"פ "מנהג ישראל תורה"15 לקרוא את יום י"ד אייר בשם "פסח שני".
Start a Discussion