1

All the prohibitions we mentioned involve living beings. There are also other Scriptural prohibitions that involve the produce of the earth. They include: chadash, kilai hakerem, tevel, and orlah.1

א

כל איסורין שאמרנו הן במיני נפש חיה ויש איסורין אחרים של תורה בזרע הארץ והן החדש וכלאי הכרם והטבל והערלה:

2

What is meant by chadash?2 It is forbidden to partake of any of the five species of grain3 alone4 before the omer5is offered on the sixteenth of Nisan, as [Leviticus 23:14] states: "You may not partake of bread, roasted kernels, or fresh kernels."6

Anyone who partakes of an olive-sized portion of fresh grain before the offering of the omer is liable for lashes. [This applies] in every place and at all times, whether in Eretz [Yisrael] or in the Diaspora,7 whether at the time of the Temple or when the Temple is no longer standing.8

[The only difference in observance is that] while the Temple is standing, once the omer has been offered, it is permitted [to partake of] new grain in Jerusalem. Distant places9 are permitted [to partake of new grain] after midday. For the court will not be indolent with regard to [the offering of omer] beyond midday.10 [Now] when the Temple is no longer standing, the entire day is forbidden according to Scriptural Law. In the present age, in the places where the festivals are observed for two days,11 chadash is forbidden on the entire day of the seventeenth of Nisan until the evening according to Rabbinic Law.12

ב

החדש כיצד כל אחד מחמשה מיני תבואה בלבד אסור לאכול מהחדש שלו קודם שיקרב העומר בט"ז בניסן שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וכל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה מן התורה בכל מקום ובכל זמן בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית אלא שבזמן שיש מקדש משיקרב העומר הותר החדש בירושלים והמקומות הרחוקין מותרין אחר חצות שאין בית דין מתעצלין בו עד אחר חצות ובזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור מן התורה ובזמן הזה במקומות שעושין שני ימים טובים החדש אסור כל יום י"ז בניסן עד לערב מדברי סופרים:

3

When a person partakes of an olive-sized portion of bread from each of roasted kernels, or fresh kernels [from chadash], he is liable for three sets of lashes,13 as [implied by the verse]: "You may not partake of bread, roasted kernels, or fresh kernels." According to the Oral Tradition, we learned that all three involve separate prohibitions.14

ג

האוכל לחם וקלי וכרמל כזית מכל אחד ואחד לוקה שלש מלקיות שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו מפי השמועה למדו ששלשתן בלאוין חלוקין זה מזה:

4

Whenever grain took root before the offering of the omer, it is permitted to be eaten after the offering of the omer despite the fact that it did not reach maturity until after that offering. Grain that took root after the offering of the omer is forbidden until the offering of that sacrifice the following year even though it was planted before that offering was brought. This law applies in every place15 and in every era according to Scriptural Law.

ד

כל תבואה שהשרישה קודם הקרבת העומר אף על פי שלא נגמרה אלא אחר שקרב מותרת באכילה משקרב העומר ותבואה שהשרישה אחר שקרב העומר אע"פ שהיתה זרועה קודם שקרב העומר הרי זו אסורה עד שיקרב העומר של שנה הבאה ודין זה בכל מקום ובכל זמן מן התורה:

5

[There is an unresolved halachic difficulty in the following situations:] Grain took root after the omer. One harvested it and sowed this wheat in the ground. Afterwards, the omer of the following year was offered, while these kernels of wheat were still in the ground.16 There is a doubt whether [the offering of] the omer caused [these kernels] to be permitted as if they had been stored in a jar or it did not cause them to be permitted, because they have been nullified in the ground.17 Therefore if a person collected them and partook of them, he is not liable for lashes, but [instead] is given stripes for rebellious conduct.

Similarly, when a stalk reached a third of its growth before the offering of the omer,18 one uprooted it and then replanted it after the offering of the omer, and it increased in size. There is a doubt whether it is forbidden because of the increase in size until the offering of the omer the following year or it is not forbidden because it took root before the offering of the omer.19

ה

תבואה שהשרישה אחר העומר וקצרה וזרע מן החטים בקרקע ואחר כך קרב העומר הבא ועדיין החטים בקרקע הרי אלו ספק אם התירן העומר כאילו היו מונחין בכד או לא יתיר אותן מפני שבטלו בקרקע לפיכך אם לקט מהם ואכל אינו לוקה ומכין אותו מכת מרדות וכן שיבולת שהביאה שליש מלפני העומר ועקרה ושתלה אחר שקרב העומר והוסיפה הרי זו ספק אם תהיה אסורה מפני התוספת עד שיבא העומר הבא או לא תהיה אסורה שהרי השרישה קודם העומר:

6

What is meant by kilai hakerem?20 Sowing a species of grain or a type of vegetable together with a vine.21 [This applies] whether they were sown by a Jew or a non-Jew,22 whether they grew on their own, or whether one planted a vine among vegetables, we are prohibited against partaking and benefiting from both of them, as [Deuteronomy 22:9] states: "Lest the fullness of the seed which you sowed and the produce of the vineyard become hallowed."23 ["Becom[ing] hallowed"] means being set apart and forbidden.

ו

כלאי הכרם כיצד מין ממיני תבואה או מיני ירקות שנזרעו עם הגפן בין שזרע ישראל בין שזרע נכרי בין שעלו מאליהן בין שנטע הגפן בתוך הירק שניהם אסורין באכילה ובהנייה שנאמר פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם כלומר פן תתרחק ותאסור שניהם:

7

One who eats24 an olive-sized portion from kilai hakerem, whether from the vegetables or from the grapes is liable for lashes according to Scriptural Law. The two can be combined to reach this measure.25

ז

והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק בין מן הענבים לוקה מן התורה ושניהם מצטרפין זה עם זה:

8

When does the above26 apply? When they were sown in Eretz Yisrael.27 In the Diaspora, by contrast, kilai hakerem are forbidden by Rabbinic decree.

In Hilchot Kelayim,28 it will be explained which species are forbidden as kilai hakerem and which are not forbidden, how they become forbidden, when they become forbidden, in which situations, produce causes vines to llowed," and when they do not cause them to become "hallowed."

ח

במה דברים אמורים שנזרעו בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ כלאי הכרם מדברי סופרים ובהלכות כלאים יתבאר אי זה מין אסור בכלאי הכרם ואי זה מין אינו אסור והיאך יאסור ומתי יאסר ואי זה דבר מקדש ואי זה אינו מקדש:

9

What is meant by orlah?29 Whenever anyone plants30 a fruit tree, it is forbidden to partake of or benefit from all of the fruit the tree produces for three years after being planted, as [Leviticus 19:23] states: "For three years, they shall be closed off for you, they may not be eaten."31 Whoever eats an olive-sized portion of such fruit is liable for lashes according to Scriptural Law.

ט

הערלה כיצד כל הנוטע אילן מאכל כל פירות שעושה אותו אילן שלש שנים משנטע הרי הן אסורין באכילה ובהנאה שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל וכל האוכל מהם כזית לוקה מן התורה:

10

When does this apply when one plants in Eretz Yisrael, as [the above] verse states: "When you enter the land...." With regard to the prohibition against orlah in the Diaspora, it is a halachah transmitted to Moses at Sinai32 that fruit that is definitely orlah is forbidden. If there is a doubt regarding the matter, it is permitted. In Hilchot Ma'aaser Sheni,33it will be explained which [growths] are forbidden as orlah and which are permitted.34

י

בד"א בנוטע בארץ ישראל שנאמר כי תבאו אל הארץ וגו' אבל איסור ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני שודאי הערלה בחוצה לארץ אסורה וספיקה מותר ובהלכות מעשר שני יתבאר דברים האסורין משום ערלה ודברים המותרין:

11

When there is a doubt whether produce is orlah or kilai hakerem in Eretz Yisrael, it is forbidden.35 In Syria, i.e., the lands that David conquered,36 it is permitted.

What is implied? If there was a vineyard [containing] orlah and grapes were being sold outside it, or there were vegetables sown inside it37 and vegetables were being sold outside it, [in which instance,] there is a doubt whether [the grapes or the vegetables] came from it or from another place, in Syria, they are permitted.38 In the Diaspora, even if one sees grapes being taken out from a vineyard that is orlah or vegetables being taken out from a vineyard, one may purchase them provided one does not actually see orlah being reaped or the vegetables being harvested [from the vineyard].

יא

ספק ערלה וכלאי הכרם בארץ ישראל אסור בסוריא והיא ארצות שכבש דוד מותר כיצד היה כרם וערלה וענבים נמכרות חוצה לו היה ירק זרוע בתוכו וירק נמכר חוצה לו שמא ממנו הוא זה שמא מאחר בסוריא מותר ובחוצה לארץ אפילו ראה הענבים יוצאות מכרם ערלה או ירק יוצא מן הכרם לוקח מהן והוא שלא יראה אותו בוצר מן הערלה או לוקט הירק בידו:

12

When there is a doubt whether a vineyard [contains] orlah or kilai hakerem, in Eretz Yisrael, it is forbidden. In Syria, it is permitted.39 Needless to say, that ruling prevails in the Diaspora.

יב

כרם שהוא ספק ערלה או ספק כלאים בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ:

13

It is forbidden40 to drink a jug of wine that is found hidden in an orchard [whose produce is] orlah. It is permitted to benefit from it. [The rationale is] that a thief will not steal from a place and hide [what he stole] there. Grapes that are hidden there are forbidden, lest they have been harvested from there and stored away there.

יג

חבית יין הנמצאת טמונה בפרדס של ערלה אסורה בשתייה ומותרת בהנייה שאין הגנב גונב ממקום וטומן בו אבל ענבים הנמצאין טמונים שם אסורים שמא משם נלקטו והצניען שם:

14

[The following laws apply when] a gentile and a Jew are partners in planting [an orchard]. If at the beginning of the partnership, they agreed that the gentile would benefit from the produce during the years of orlah and the Jew would benefit from it for three years when the produce is permitted afterwards, it is permitted.41 If they did not make such an agreement at the outset, it is forbidden [to make one afterwards].42 [Even when the agreement was made at the outset,] they may not make a reckoning.

What is meant [by making a reckoning]? I.e., to calculate the quantity of produce from which the gentile benefited in the years of orlah so that the Jew will benefit from exactly that amount. If they made such an agreement, it is forbidden, for this is exchanging the produce which is orlah.43

יד

נכרי וישראל שהיו שותפין בנטיעה אם התנו מתחלת השותפות שיהיה הנכרי אוכל שני ערלה וישראל אוכל שלש שנים משני היתר כנגד שני הערלה הרי זה מותר ואם לא התנו מתחלה אסור ובלבד שלא יבאו לחשבון כיצד כגון שיחשוב כמה פירות אכל הנכרי בשני ערלה עד שיאכל ישראל כנגד אותן הפירות אם התנו כזה אסור שהרי זה כמחליף פירות ערלה:

15

It appears to me that the laws of neta reva'i44 do not apply in the Diaspora. Instead, one may eat the produce of the fourth year without redeeming it at all. Our Sages mentioned only orlah.

An extrapolation can be made from a more stringent instance to [this one] which is less stringent. In Syria, the laws governing the tithes and the Sabbatical year apply by Rabbinic decree,45 nevertheless, the laws governing neta reva'i do not apply, as will be explained in Hilchot Ma'aser Sheni.46 Thus, in the Diaspoa,47 how much more so should [we conclude] that the laws governing neta reva'i do not apply.

In Eretz Yisrael, however, these laws apply whether or not the Temple is standing.48 Some of the Geonim ruled that kerem reva'i49 alone must be redeemed in the Diaspora before it is permitted to be eaten. There is no basis for this [ruling].50

טו

יראה לי שאין דין נטע רבעי נוהג בחוצה לארץ אלא אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל שלא אמרו אלא הערלה וקל וחומר הדברים ומה סוריא שהיא חייבת במעשרות ובשביעית מדבריהם אינה חייבת בנטע רבעי כמו שיתבאר בהלכות מעשר שני חוצה לארץ לא כל שכן שלא יהיה נטע רבעי נוהג בה אבל בארץ ישראל נוהג בה בין בפני הבית בין שלא בפני הבית והורו מקצת גאונים שכרם רבעי לבדו פודין אותו בחוצה לארץ ואח"כ יהיה מותר באכילה ואין לדבר זה עיקר:

16

In Eretz Yisrael, it is forbidden to eat any of the produce of the fourth year51 until it is redeemed.52 In Hilchot Ma'aser Sheni, we will explain the laws governing the redemption [of the produce], how it should be eaten, and when we begin calculating the growth of a tree with regard to orlah and [netah] reva'i.

טז

פירות שנה רביעית כולה אסור לאכול מהן בארץ ישראל עד שיפדו ובהלכות מעשר שני יתבאר משפטי פדיונן ודין אכילתן ומאימתי מונין לערלה ולרבעי:

17

How is produce which is neta reva'i redeemed in the present age?53 After [the produce] is collected, one recites the blessing: Blessed are You, God, our Lord, King of the earth, who has sanctified us with His commandments and commanded us to redeem neta reva'i. Afterwards, one redeems the entire crop even with one p'rutah.54 This p'rutah is then cast into the Dead Sea.55

Alternatively, one may transfer the holiness to other produce that is worth a p'rutah by saying:56 "The holiness of all of this produce is transferred to this wheat," "...to this barley," or the like.57 Afterwards, one burns the [latter quantity of produce] so that they will not cause difficulty to others.58 He may then partake of all the produce [he harvested].

יז

כיצד פודין פירות נטע רבעי בזמן הזה אחר שאוסף אותן מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון נטע רבעי ואחר כך פודה את כולן ואפילו בפרוטה אחת ואומר הרי אלו פדויין בפרוטה זו ומשליך אותה פרוטה לים המלח או מחללן על שוה פרוטה מפירות אחרות ואומר הרי כל הפירות האלו מחוללין על חטים אלו או על שעורים אלו וכיוצא בהן ושורף אותן כדי שלא יהיו תקלה לאחרים ואוכל כל הפירות:

18

Some of the Geonim ruled that even though one redeemed the produce of the fourth year or transferred its holiness, it is forbidden to partake of it until the entrance of the fifth year. This ruling has no foundation. It appears to me that it is in error. [Although Leviticus 19:25] states: "And in the fifth year, you shall partake of its produce," the intent of the verse is that in the fifth year you will partake of its produce without redeeming it like any ordinary produce in the world. One should not heed the above ruling.

יח

הורו מקצת הגאונים שאף על פי שפדה פירות שנה רביעית או חללן אסור לאכלן עד שתכנס שנה חמישית ודבר זה אין לו עיקר ויראה לי שזו שגגת הוראה והטעם לפי שכתוב ובשנה החמישית תאכלו את פריו ואין ענין הכתוב אלא שבשנה החמישית תאכלו פריו בלא פדיון ככל חולין שבעולם ואין ראוי לחוש להוראה זו:

19

What is meant by tevel? Any produce from which one is obligated to separate terumah and tithes is called tevel before one separates these portions.59 [In that state,] it is forbidden to partake of it,60 as [Leviticus 22:16] states: "And they shall not desecrate the sacraments of the children of Israel which they will dedicate to God," i.e., one should not treat them in an ordinary manner while the sacred elements that will be separated in the future have not yet been separated.

When a person61 partakes of an olive-sized portion of tevel before he separates terumah gedolah and terumat ma'aser, he is liable for death by the hand of heaven,62 as [Leviticus 22:15-16] states: "And they shall not desecrate the sacraments of the children of Israel... And they will bear the sin of guilt."

יט

הטבל כיצד כל אוכל שהוא חייב להפריש ממנו תרומה ומעשרות קודם שיפריש ממנו נקרא טבל ואסור לאכול ממנו שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' כלומר לא ינהגו בהן מנהג חולין ועדיין קדשים שעתידין להתרם לא הורמו והאוכל כזית מן הטבל קודם שיפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר חייב מיתה בידי שמים שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל וגו' והשיאו אותם עון אשמה:

20

When, however, one partakes of food from which terumah gedolah and terumat ma'aser63 have been separated, but from which tithes - even the tithes of the poor have not been separated - he is worthy of lashes for partaking of tevel. He is not worthy of death. For only with regard to terumah gedolah and terumat ma'aser is the sin worthy of death.64

כ

אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר:

21

The warning against partaking of tevel from which tithes were not separated is included in [Deuteronomy 12:17 which] states: "You may not eat the tithes of grain... in your gates."65

In Hilchot Terumot and Hilchot Ma'aserot, it will be explained which produce is obligated to have terumah and the tithes [separated from it] and which is not, when does the obligation stem from Scriptural Law and when is it Rabbinic. When a person partakes of an olive-sized portion of produce that is tevel according to Rabbinic Law66 or kilai hakerem or orlah from the Diaspora,67he is liable for stripes for rebellious conduct.

כא

אזהרה לאוכל טבל שלא הורמו ממנו מעשרות בכלל שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' ובהלכות תרומות ומעשרות יתבאר איזה דבר חייב בתרומה ובמעשרות ואי זה דבר פטור ואי זה דבר הוא חייב מן התורה ואי זהו החייב מדברי סופרים והאוכל כזית מטבל של דבריהם או מכלאי הכרם וערלה של חוצה לארץ מכין אותו מכת מרדות:

22

The juices that come from produce that is tevel, chadash, consecrated to the Temple, growths of the Sabbatical year, kilayim, and orlah are forbidden as they are. One is not, however, liable for lashes for partaking of them.68 Exceptions are wine and oil that are orlah and wine that is kilai hakerem. One is liable for lashes for them just as one is liable for lashes for the olives and grapes,

כב

הטבל והחדש וההקדש וספיחי שביעית והכלאים והערלה משקין היוצאין מפירותיהן אסורים כמותן ואין לוקין עליהן חוץ מיין ושמן של ערלה ויין של כלאי הכרם שלוקין עליהן כדרך שלוקין על הזיתים ועל הענבים שלהן:

23

There are other prohibitions involving foods applicable to consecrated entities. They are all of Scriptural origin, e.g., there are prohibitions against partaking of terumot, the first fruits, challah, and the second tithe. And there are prohibitions involving sacrifices consecrated [to be offered] on the altar, e.g., piggul, sacrificial meat that remains past its time, and sacrifices that have become impure.69 All of these [prohibitions] will be explained in the appropriate place.

כג

ויש בקדשים איסורין אחרים במאכלות וכולן של תורה הן כגון איסורין שיש באכילת תרומות ובכורים וחלה ומעשר שני ואיסורין שיש בקדשי מזבח כגון פיגול ונותר וטמא וכל אחד מהן יתבאר במקומו:

24

The measure for which one is liable - whether for lashes or for kerait is an olive-sized portion. We have already explained the prohibition against [partaking of] leaven on Pesach and the [relevant] laws in Hilchot Chametz UMatzah. The prohibition against eating on Yom Kippur is a different type of prohibition.70 The prohibition against all products of the vine that applies to a Nazirite does not apply equally to all. Therefore, all of these prohibitions, the measure for which one is liable, and the [relevant] laws are explained in the appropriate place.

כד

ושיעור כל אכילה מהן כזית בין למלקות בין לכרת וכבר ביארנו איסור חמץ בפסח ודיניו בהלכות חמץ ומצה אבל איסור אכילה ביוה"כ איסור מין בפני עצמו וכן איסור יוצא מגפן על הנזיר אינו שוה בכל ולפיכך יתבאר איסור כל אחד מהן ושיעורו ודיניו במקומו הראוי לו: