1

There are activities that are forbidden on the Sabbath despite the fact that they do not resemble the [forbidden] labors, nor will they lead to [the performance of] the [forbidden] labors.1

Why then are [these activities] forbidden? Because it is written [Isaiah 58:13], "If you restrain your feet, because of the Sabbath, and [refrain] from pursuing your desires on My holy day..." and it is written [ibid.], " And you shall honor it [by refraining] from following your [ordinary] ways, attending to your wants, and speaking about [mundane] matters."

Therefore, it is forbidden for a person to go2 and tend to his [mundane] concerns on the Sabbath, or even to speak about them3 - e.g., to discuss with a partner which merchandise should be sold on the morrow or which should be bought, how this building should be constructed, or which merchandise should be taken to a particular place. Speaking about all matters of this like is included in the prohibition [against] "...speaking about [mundane] matters."

It is speaking that is forbidden. Thinking [about such matters] is permitted.4

א

יש דברים שהן אסורין בשבת אף על פי שאינם דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה. ומפני מה נאסרו משום שנאמר אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי ונאמר וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת ואפילו לדבר בהן כגון שידבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה או היאך יבנה בית זה ובאי זה סחורה ילך למקום פלוני. כל זה וכיוצא בו אסור שנאמר ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר:

2

It is forbidden for a person to check his gardens and fields on the Sabbath to see what they require or to see how their fruit is growing, for this involves going to "pursue your desires."5

Similarly, it is forbidden for a person to go to the end of the Sabbath boundary6 on the Sabbath and wait there until nightfall so that he will be closer to performing a task7 he desires to fulfill on Saturday night, for in this manner he is walking on the Sabbath in "pursuit of his desires."

ב

אסור לאדם לפקוד גנותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צריכין או היאך הן פירותיהן. שהרי זה מהלך לעשות חפצו. וכן אסור לאדם שיצא בשבת עד סוף התחום וישב שם עד שתחשך כדי שיהיה קרוב לעשות חפציו במוצאי שבת. שהרי נמצא הלוכו בשבת לעשות חפציו:

3

When does the above apply? When one goes to the end of the Sabbath boundary to wait until nightfall to perform an activity that is forbidden on the Sabbath itself. It is, however, permitted to [go to the boundary and] wait until nightfall in order to perform a task that is permitted on the Sabbath.

What is implied? We may not go to the boundary and wait until nightfall in order to bring produce that is still attached to the ground or to hire workers. One may, however, go and wait until nightfall in order to guard one's produce, since it is permitted to guard [produce] on the Sabbath.8

Similarly, one may go and wait until nightfall in order to bring an animal or fruit that has already been detached. For one calls to an animal and it will come even if it is outside the [Sabbath] boundary,9 and had there been enclosures, one would have been able to bring the detached produce on the Sabbath.

Similarly, a person may tell a colleague, "I am going10 to this or that city tomorrow,"11 for if there were [a chain of] huts [located between the two places], one would be permitted to walk there on the Sabbath. The same applies in all similar situations.

ג

במה דברים אמורים בשהחשיך על התחום לעשות דבר שאסור בשבת לעשותו. אבל אם החשיך לעשות דבר שמותר לעשותו בשבת הרי זה מותר. כיצד אין מחשיכין על התחום להביא פירות מחוברין או לשכור פועלין. אבל מחשיך הוא לשמור פירות שהרי מותר לשמור בשבת. ומחשיך להביא בהמה או פירות תלושין. שהבהמה קורא לה והיא באה אף על פי שהיא חוץ לתחום. ופירות תלושין אילו היו שם מחיצות היה מותר להביאן בשבת. וכן אומר אדם לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר שאם היו שם בורגנים היה הולך לשם בשבת וכן כל כיוצא בזה"

4

It is permitted for a person to tell a worker whom he sees [on the Sabbath], "Stand near me in the evening."12 One may not, however, tell him, "Be prepared for me in the evening," since by doing so," the person is attending to his wants on the Sabbath.

It is forbidden to run and jump on the Sabbath, as [Isaiah, loc. cit.] states, "[Refraining] from following your [ordinary] ways" - i.e., the manner in which you walk on the Sabbath should not resemble the manner in which you walk during the week. A person may, however, descend to a cistern, pit, or cave, even if they are 100 cubits deep, climb down to drink and then climb up.

It is forbidden to speak extensively about idle matters, as it is written [ibid.], "...speaking about [mundane] matters" - i.e., the manner in which you speak on the Sabbath should not resemble the manner in which you speak during the week.13

ד

מותר לאדם לומר לפועל הנראה שתעמוד עמי לערב. אבל לא יאמר לו היה נכון לי לערב שנמצא עושה חפצו בשבת. ואסור לרוץ ולדלג בשבת שנאמר מעשות דרכיך שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול. ויורד אדם לבור ושיח ומערה אפילו הן מאה אמה ומטפס ויורד ושותה ומטפס ועולה. ואסור להרבות בשיחה בטלה שנאמר ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול:

5

It is permitted to run on the Sabbath for matters involved with a mitzvah14 - e.g., to run to the synagogue or the house of study.

We are permitted to calculate accounts associated with a mitzvah,15 to make measurements concerning a mitzvah - e.g., to measure a mikveh to see if it contains [the required] quantity,16 or a cloth to see if it is [large enough to] contract ritual impurity.17

Charity may be pledged to the poor.18 We may go to synagogues and houses of study - and even to theaters and halls of gentiles - to take care19 of matters of public interest on the Sabbath.

One may speak about arranging a marriage for a girl, or arranging study - whether the study of Torah or the study of a profession20 - for a boy.21 We may visit the sick and comfort mourners.22 A person who goes to visit a sick person should say, "It is the Sabbath [when it is forbidden] to plead;23 healing will come soon."24

One may go to the end of the Sabbath boundary to wait until nightfall to take care of the needs of a bride or to take care of the needs of a deceased person [- e.g.], to bring a coffin or shrouds.

[When involved in these matters,] one may tell [a colleague,] "Go to.... If you don't find [the required object] there, bring it from...." "If you can't find it at one hundred, bring it [even] at two hundred." [This is permitted] as long as one does not mention the [maximum] sum he is willing to pay.25

[The rationale for] all these and similar [leniencies] is that [they concern] a mitzvah. And the [verse from which the prohibitions against mundane activity is derived] states, "pursuing your desires." "Your desires" are forbidden; God's desires are permitted.

ה

מותר לרוץ בשבת לדבר מצוה כגון שירוץ לבית הכנסת או לבית המדרש. ומחשבין חשבונות של מצוה ומודדין מדידה של מצוה כגון מקוה לידע אם יש כשיעור או בגד לידע אם מקבל טומאה ופוסקין צדקה לעניים. והולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. ואפילו לטרטיאות וטרקלין של כותים. לפקח על עסקי רבים בשבת. ומשדכין על התינוקת ליארס ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. ומבקרין חולין ומנחמים אבלים. והנכנס לבקר את החולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. ומחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין. ואומר לו לך למקום פלוני לא מצאת שם הבא ממקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים. ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח. שכל אלו וכיוצא בהן מצוה הן ונאמר עשות חפציך וכו' חפציך אסורין חפצי שמים מותרין:

6

One may set out on a ship on the Mediterranean Sea on Friday for the sake of the fulfillment of a mitzvah.26 One [must] make an agreement with [the captain] to halt [the journey] on the Sabbath. If, [however,] he does not halt [the journey, it is of no consequence].27

We may nullify28 vows on the Sabbath, both vows that must be nullified for the sake of the Sabbath and vows whose nullification is not related to the Sabbath.29 One may ask a wise man to absolve [a person] of a vow if this is necessary for the sake of the Sabbath.30This is possible despite the fact that the person had the opportunity to have [himself] absolved [of the vow] before the Sabbath. [This license is granted] because all of the above matters concern a mitzvah.

ו

מפליגין בים הגדול בערב שבת לדבר מצוה ופוסק עמו לשבות ואינו שובת. ומפירין נדרים בשבת בין לצורך שבת בין שלא לצורך שבת. ונשאלין לחכם על הנדרים שהן לצורך השבת ומתירין אף על פי שהיה להן פנאי להתירן קודם השבת שדברים אלו מצוה הן:

7

Punishments may not be administered [by the court] on the Sabbath. Although [administering] punishment fulfills a positive command [of the Torah], the observance of a positive commandment does not supersede [the observance of] the Sabbath [laws].

What is implied? A person who was sentenced to be lashed or executed by [the court] should not be lashed or executed on the Sabbath, as [Exodus 35:3] states: "Do not kindle a fire in all of your dwellings on the Sabbath."31 This [verse serves as] a warning to the court not to [execute a person by] burning on the Sabbath. The same principle applies regarding other punishments [administered by the court].32

ז

אין עונשין בשבת אף על פי שהעונש מצות עשה אינה דוחה שבת. כיצד הרי שנתחייב בבית דין מלקות או מיתה אין מלקין אותו ואין ממיתין אותו בשבת שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת זו אזהרה לבית דין שלא ישרפו בשבת מי שנתחייב שריפה והוא הדין לשאר עונשין:

8

A person is permitted to guard his produce on the Sabbath regardless of whether it is detached from the earth or not. If another person comes to take it, or an animal or a wild beast comes to eat it, he may shout at them and beat them to drive them away.

[One might ask:] This involves tending to one's own concerns. Why is it permitted? Because33 one is prohibited only against acquiring new property that one does not possess, earning a wage, making a profit, or seeking to accrue [new] benefits. It is, however, permitted for a person to protect the interests that he already possesses. To what can this be compared? To locking one's house [to prevent] thieves [from entering].

ח

מותר לאדם לשמור פירותיו בשבת בין תלושים בין מחוברין. ואם בא אדם ליטול מהן או בהמה וחיה לאכול מהן גוער בהן ומכה בהם ומרחיקן. והלא דבר זה מחפציו הוא ולמה הוא מותר. מפני שלא נאסר אלא לקנות לעצמו חפצים שאינן עתה מצויים או להשתכר ולהרויח ולהטפל בהנאה שתבוא לידו. אבל לשמור ממונו שכבר בא לידו עד שיעמוד כמות שהוא מותר הא למה זה דומה לנועל ביתו מפני הגנבים:

9

A person who protects his grains from birds or who protects his cucumbers and squash from beasts should not clap his hands and dance as he does during the week. [This is] a decree, [instituted] lest one pick up a pebble and throw it four cubits in the public domain.34

ט

המשמר זרעיו מפני העופות ומקשאיו ומדלעיו מפני החיה לא יספק ולא ירקד כדרך שעושה בחול גזירה שמא יטול צרור ויזרוק ארבע אמות ברשות הרבים:

10

All the actions that are forbidden as [part of the category of] sh'vut are not forbidden beyn hash'mashot,35[between sunset and the appearance of the stars].36 They are forbidden only on the Sabbath itself, and they are permitted during beyn hash'mashot,37 provided that [the activity] is necessary because of a mitzvah or a pressing matter.38

What is implied? During beyn hash'mashot it is permitted to climb a tree39 or to swim across water40 to bring a lulav or a shofar. Similarly, one may take an eruv that one has made down from a tree or out from a carmelit.41

Similarly, if one is concerned, anxious, and pressed concerning a matter, [an activity forbidden as] a sh'vut is permitted during beyn hash'mashot. If, however, the matter is not pressing, nor does it concern a mitzvah, it is forbidden. Therefore, one may not tithe produce that definitely has not been tithed,42 although the prohibition against tithing produce on the Sabbath was instituted as a sh'vut.43 One may, however, tithe produce of which one is unsure whether or not it has been tithed.44

י

כל הדברים שהן אסורין משום שבות לא גזרו עליהן בין השמשות אלא בעצמו של יום שהן אסורין אבל בין השמשות מותרין. והוא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק. כיצד מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר. וכן מוריד מן האילן או מוציא מן הכרמלית עירוב שעשה. וכן אם היה טרוד ונחפז ונצרך לדבר שהוא משום שבות בין השמשות הרי זה מותר. אבל אם לא היה שם דוחק ולא דבר מצוה אסור. לפיכך אין מעשרין את הודאי בין השמשות אף על פי שאיסור הפרשת המעשר בשבת משום שבות. אבל מעשרים את הדמאי:

11

When a minor performs an activity on the Sabbath that is forbidden as a sh'vut - e.g., he plucks from [a plant growing in] a flower pot that does not have a hole, or he carries in a carmelit - the court is not obligated to prevent him from doing so. Similarly, if his father allows him to act in this manner, [the father] need not be rebuked.45

יא

קטן שעשה בשבת דבר שהוא משום שבות כגון שתלש מעציץ שאינו נקוב או טלטל בכרמלית אין בית דין מצווין להפרישו. וכן אם הניחו אביו אין ממחין בידו:

12

The Sages forbade the carrying of certain objects on the Sabbath in the same manner as [one carries] during the week. Why was this prohibition instituted?46 [Our Sages] said: If the prophets warned that the manner in which a person walks on the Sabbath should not resemble the manner in which he walks during the week, and similarly, one's conversation on the Sabbath should not resemble one's conversation during the week, as it is written, "[refraining from]... speaking about [mundane] matters," surely the manner in which one carries on the Sabbath should not resemble the manner in which one carries during the week.

In this manner, no one will regard [the Sabbath] as an ordinary weekday and lift up and repair articles, [carrying them] from room to room, or from house to house, or set aside stones and the like. [These restrictions are necessary] for since the person is idle and sitting at home, [it is likely that] he will seek something with which to occupy himself. Thus, he will not have ceased activity and will have negated the motivating principle for the Torah's commandment [Deuteronomy 5:14], "Thus... will rest."47

יב

אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ומפני מה נגעו באיסור זה. אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול ולא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר ודבר דבר קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת ובטל הטעם שנאמר בתורה למען ינוח:

13

Furthermore, when one searches for and carries articles that are used for a forbidden activity, it is possible that one will use them and thus be motivated to perform a [forbidden] labor.

[Another reason for this prohibition is] that there are some people who are not craftsmen and are always idle - e.g., tourists and those that stand on the street corners. These individuals never perform labor. Were they to be allowed to walk, talk, and carry as they do during the week, the result would be that their cessation of activity on [the Sabbath] would not be discernible. For this reason, [our Sages instituted] refraining from such activities,48 for the cessation of such activities is universally applicable.

These are the reasons for the restrictions against carrying [objects].49 The Sages forbade a person from carrying on the Sabbath, with the exception of articles that he requires, as will be explained.50

יג

ועוד כשיבקר ויטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה. ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומניות אלא בטלין כל ימיהן כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהן הן שובתים ממלאכה ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת. לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם. ומפני דברים אלו נגעו באיסור הטלטול. ואסרו שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים הצריך להם כמו שיתבאר