Any prophet who arises and tells us that God has sent him does not have to [prove himself by] performing wonders like those performed by Moses, our teacher, or like the wonders of Elijah or Elisha, which altered the natural order.

Rather, the sign of [the truth of his prophecy] will be the fulfillment of his prediction of future events, as [implied by Deuteronomy 18:21]: "How shall we recognize that a prophecy was not spoken by God?..."

Therefore, if a person whose [progress] in the service of God makes him worthy of prophecy arises [and claims to be a prophet] - if he does not intend to add [to] or diminish [the Torah], but rather to serve God through the mitzvot of the Torah - we do not tell him: "Split the sea for us, revive the dead, or the like, and then we will believe in you." Instead, we tell him, "If you are a prophet, tell us what will happen in the future." He makes his statements, and we wait to see whether [his "prophecy"] comes to fruition or not.

Should even a minute particular of his "prophecy" not materialize, he is surely a false prophet. If his entire prophecy materializes, we should consider him a true [prophet].


כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבינו או כאותות אליהו ואלישע שיש בהם שינוי מנהגו של עולם אלא האות שלו שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו שנאמר וכי תאמר בלבבך איכה נדע הדבר וגו' לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות השם ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע אלא לעבוד את ה' במצות התורה אין אומרין לו קרע לנו הים או החיה מת וכיוצא באלו ואח"כ נאמין בך אלא אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן:


We should test him many times. If all of his statements prove true, he should be considered to be a true prophet, as [I Samuel 3:20] states concerning Samuel, "And all of Israel, from Dan to Beersheba, knew that Samuel had been proven to be a prophet unto God."


ובודקין אותו פעמים הרבה אם נמצאו דבריו נאמנים כולן הרי זה נביא אמת כמו שנאמר בשמואל וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה':


Behold, the diviners and sorcerers also predict the future. What differentiates between them and a prophet?

[Though] some of the prophecies made by diviners, sorcerers, and the like materialize, some do not [as implied by Isaiah 47:13]: "Let the stargazers, the astrologers, and the diviners of what will happen in the months, come and save you from what will come upon you." [Our Sages note that the verse states] "from what" rather than "from all that."

Also, it is possible that none of their predictions will come true and they will err completely, as [Isaiah 44:25] states: "He frustrates the omens of imposters and drives diviners mad."

In contrast, all the words of a prophet come true, as [II Kings 10:10] states: "God's word will not fall to the ground." Similarly, [Jeremiah 23:28] states: "'The prophet who has a dream may relate his dream, but he who [receives] My word shall speak words of truth. What is the chaff to the grain?' declares God." This implies that the words of sorcerers and dreamers are like chaff that has been mixed with some grain, while the word of God is like grain without any chaff at all.

Concerning this, the Torah promises that a prophet will relate the truth about those matters for which the soothsayers and diviners give false- predictions to the gentiles, so that [the Jews] will not need a sorcerer, a diviner, or the like, as [Deuteronomy 18:10, 14-15] states: "Among you, there shall not be found anyone who passes his son through fire, [a sorcerer, a diviner...] For these nations... [listen to diviners and sorcerers, God has not given you this lot. God will] set up a prophet from your midst."

We see from this that a prophet will arise for the sole purpose of telling us the future events which will transpire in the world, whether there will be plenty or famine, war or peace, and the like. He even will inform a particular individual regarding his needs. Hence, when Saul lost an object, he went to the prophet to discover where it was. These are the types of things that a prophet will say. He will not come to found a new faith or add or withdraw a mitzvah.


והלא המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות ומה הפרש יש בין הנביא ובינם אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן מקצת דבריהם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין כענין שנאמר יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך מאשר ולא כל אשר ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום אלא יטעו בכל כענין שנאמר מפר אותות בדים וקוסמים יהולל אבל הנביא כל דבריו קיימין שנאמר כי לא יפול מדבר ה' ארצה וכן הוא אומר הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה' כלומר שדברי הקוסמים והחלומות כתבן שנתערב בו מעט בר ודבר ה' כבר שאין בו תבן כלל ובדבר הזה הכתוב הבטיח ואמר שאותן הדברים שמודיעין המעוננים והקוסמים לאומות ומכזבין הנביא יודיע לכם דברי אמת ואין אתם צריכין למעונן וקוסם וכיוצא בו שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' כי הגוים האלה וגו' ואמר נביא מקרבך מאחיך וגו' הא למדת שאין הנביא עומד לנו אלא להודיענו דברים העתידים להיות בעולם משובע ורעב מלחמה ושלום וכיוצא בהן ואפילו צרכי יחיד מודיע לו כשאול שאבדה לו אבדה והלך לנביא להודיעו מקומה וכיוצא באלו הדברים הוא שיאמר הנביא לא שיעשה דת אחרת או יוסיף מצוה או יגרע:


[The above principles do not apply to] prophecies of retribution which a prophet will utter - e.g., "So and so will die," "This or that year will be a year of famine or a year of war," and the like. If his words do not come true, this does not nullify the validity of his prophecy, nor do we say [in condemnation of him]: "Behold, he spoke and his words were not fulfilled."

[This is because] the Holy One, Blessed be He, is slow to anger, abundant in kindness, and forgiving of evil. Thus, it is possible that they will repent and [their sin] will be forgiven, as in the case of the people of Nineveh, or that [retribution] will be held in abeyance, as in the case of Hezekiah.

[This does not apply regarding prophecies for the good.] If [a prophet] promised that good would come and such and such will occur, and the good about which he prophesied did not materialize, he is surely a false prophet. Any good which God decrees - even if [the decree] is provisional - will never be nullified. {We find [God] nullifying a positive prophecy only during the destruction of the first Temple. He had promised the righteous that they would not die together with the wicked; however, He nullified this prophecy, as explained in the tractate of Shabbat.}

We can conclude from this that a prophet should be tested on the basis of his positive prophecies. This was what Jeremiah meant by his reply to Chananiah ben Azur, when he was prophesying doom and Chananiah was promising a [glorious future]. He told Chananiah: "If my words are not fulfilled, this will not lead to the conclusion that I am a false prophet. If your promises are not fulfilled, however, it will be proven that you are a false prophet," as implied by [Jeremiah 28:7,9]: "Hear, now, this word... As for the prophet who prophesies for peace, when the word of the prophet shall come to pass, it will be known that God has truly sent this prophet."


דברי הפורענות שהנביא אומר כגון שיאמר פלוני ימות או שנה פלונית רעב או מלחמה וכיוצא בדברים אלו אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו ואין אומרים הנה דבר ולא בא שהקדוש ברוך הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינוה או שתלה להם כחזקיה אבל אם הבטיח על טובה ואמר שיהיה כך וכך ולא באה הטובה שאמר בידוע שהוא נביא שקר שכל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר ולא מצינו שחזר בדבר טובה אלא בחרבן ראשון כשהבטיח לצדיקים שלא ימותו עם הרשעים וחזר בדבריו וזה מפורש במסכת שבת הא למדת שבדברי הטובה בלבד יבחן הנביא הוא שירמיהו אמר בתשובתו לחנניה בן עזור כשהיה ירמיה מתנבא לרעה וחנניה לטובה אמר לו לחנניה אם לא יעמדו דברי אין בזה ראיה שאני נביא שקר אבל אם לא יעמדו דבריך יודע שאתה נביא שקר שנאמר אך שמע נא את הדבר הזה וגו' הנביא אשר ידבר שלום בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת:


When a prophet proclaims that another individual is [also] a prophet, we accept the latter as a prophet without requiring [any further] investigation. Thus, after Moses, our teacher, proclaimed that Joshua [was a prophet], all the Jews believed in him before he performed any wonders. The same holds true for subsequent generations.

Once a prophet has made known his prophecy, and his words have proven true time after time, or another prophet has proclaimed him a prophet, if he continues in the path of prophecy, it is forbidden to doubt him or to question the truth of his prophecy.

[When establishing the authenticity of a prophet,] it is forbidden to test him more than necessary. We may not continue to test him forever, as [Deuteronomy 6:15] states: "Do not test God, your Lord, as you tested him in Marah," when [the Jews] said [Exodus 17:7]: "Is God in our midst or not?" Rather, once an individual is established as a prophet, we should believe in him and know that God is in our midst. We should not doubt or question him, as implied by [Ezekiel 2:5]: "They shall know that a prophet was in their midst."


נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה שהרי משה רבינו העיד ליהושע והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות וכן לדורות נביא שנודעה נבואתו והאמינו בדבריו פעם אחר פעם או שהעיד לו נביא והיה הולך בדרכי הנבואה אסור לחשב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינה אמת ואסור לנסותו יותר מדאי ולא נהיה הולכים ומנסים לעולם שנאמר לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה שאמרו היש ה' בקרבנו אם אין אלא מאחר שנודע שזה נביא יאמינו וידעו כי ה' בקרבם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כענין שנאמר וידעו כי נביא היה בתוכם: