הרי הוא אסור באכילה כו'. כך כתב המ"אא. וכן מצאתיב בהדיא ברמב"םג שכתב אם לא קיבל עליו אחריות מותר באכילה לאחר הפסח ע"ש, והביאו הב"יד. וכ"מ בהדיא בתוס'ה והרא"ש פ"בו וטוש"ע סי' תמ"אז, וכן כתבו כל האחרונים, דנכרי שמשכן חמצו אצל ישראל ולא אמר לו מעכשיו, דגוף החמץ של נכרי, ואם לא קיבל עליו אחריות מותר לכתחלה, ואם קיבל עליו אחריות אסור אפילו לאחר הפסח. וכ"כ שם עוד הרא"ש וכל האחרוניםח גבי נכרי שהלוה לישראל ולא משכן אצלו ואמר לו מעכשיו דגוף החמץ קנוי לנכרי ואעפ"כ כיון שהאחריות על הישראל אסור אפילו לאחר הפסח. ויצא להם דין זה מהא דאמרינן בגמראט דלמ"ד ישראל מנכרי קונה משכון אסור אפילו אחר הפסח, אע"פ שאינו קנוי לו לחלוטין ואינו חייב באונסין לשיטת התוס'י ורא"שיא ורמב"םיב ואינו עליו אלא כשומר שכר. וכן משמע בתוס' דף ל"[א] ע"ב ד"ה שקונה כו', שמכאן יצא להם דין זה, לפסוק להחמיר בדבר שהוא מחלוקת בירושלמייג שהביא החק יעקביד דאשתמיטתיה כל זה:
Footnotes
א.
ס"ק א.
ב.
אוצ"ל: משמע.
ג.
פ"ד ה"ג.
ד.
ד"ה ומ"ש בשם בה"ג.
ה.
לא, ב ד"ה שקונה. וראה לחם שלמה או"ח סי' עו אות ג.
ו.
סי' י.
ז.
סעיף ב. ולקמן שם סי"ב-ד.
ח.
מ"א שם ס"ק א. לקמן שם ס"ז.
ט.
לא, ב.
י.
שם ד"ה שקונה.
יא.
ב"מ פ"ו סי"ח.
יב.
הל' שכירות פ"י ה"א.
יג.
פ"ב ה"ב, שהובא לעיל קו"א ס"ק ב. וראה פס"ד צמח צדק כז, א.
יד.
ס"ק ד. וראה פס"ד צמח צדק יח, א. כז, א.

Start a Discussion