1

A person who curses his father and mother should be executed by stoning, as Leviticus 20:9 states: "He cursed his father and his mother; he is responsible for his death." He is stoned to death whether he curses them while alive or after they died. It is necessary that his act be observed by witnesses and they warn him as is required with regard to other individuals executed by the court.

The above applies to both a man and woman, and also to a tumtum and an androgynus, provided they reached majority, the age when they can be subjected to punishment.

א

המקלל אביו ואמו נסקל שנאמר אביו ואמו קלל דמיו בו ואחד המקלל בחייהן או לאחר מיתתן הרי זה נסקל וצריך עדים והתראה כשאר כל מחוייבי מיתות בית דין ואחד האיש ואחד האשה וכן הטומטום והאנדרוגינוס והוא שיהיו גדולים שהגיעו לכלל הענושין:

2

A person is not liable for execution by stoning unless he curses his parents with one of God's unique names. If he cursed them with another term used to refer to Him, he is not liable for execution by stoning. He should, however, be lashed, as he would be lashed for cursing any other proper Jew.

ב

אינו חייב סקילה עד שיקללם בשם מן השמות המיוחדין אבל אם קללם בכינוי פטור מן הסקילה ולוקה כדרך שלוקה על קללת כל אדם כשר מישראל:

3

Similarly, a person who curses his paternal and maternal grandfather is considered as if he cursed any other person.

ג

וכן המקלל אבי אביו ואבי אמו הרי זה כמקלל אחד משאר הקהל:

4

What is the source which serves as a warning against cursing one's father and one's mother? We have heard the punishment explicitly stated, the warning, however, is not stated explicitly. Instead, it can be inferred from Leviticus 19:14: "Do not curse a deaf-mute." Since a person is warned not to curse any Jew, his father is also included, for he is also Jewish.

ד

אזהרה של מקלל אביו ואמו מנין עונש שמענו בפירוש אבל האזהרה הרי היא בכלל לא תקלל חרש הואיל והוא מוזהר שלא לקלל אדם מישראל הרי אביו בכלל ישראל:

5

A person who strikes his father or mother should be executed by strangulation, as Exodus 21:15 states: "One who strikes his father or his mother should certainly die." It is necessary that his act be observed by witnesses and they warn him as is required with regard to other individuals executed by the court.

The above applies to both a man and woman, and also to a tumtum, and an androgynus provided they reached majority, the age when they can be subjected to punishment.

A person is not liable for strangulation until he wounds his parents. If he does not wound them, it is as if he strikes another Jew. If he strikes them after their death, he is not liable.

ה

המכה אביו ואמו מיתתו בחנק שנאמר מכה אביו ואמו מות יומת וצריך עדים והתראה כשאר כל מחוייבי מיתת בית דין ואחד האיש ואחד האשה וכן הטומטום ואנדרוגינוס והוא שיגיעו לכלל עונשין אינו חייב חנק עד שיעשה בהן חבורה אבל אם לא עשה בהן חבורה הרי זה כמכה אחד מישראל והמכה אותן לאחר מיתה פטור:

6

When a person strikes his father on his ear and causes him to become deaf, he is liable for execution. The rationale is that it is impossible for him to become deaf without there being an internal wound. Instead, we can be certain that at least a drop of blood was released within the ear and that caused him to become deaf.

ו

מי שהכה את אביו על אזנו וחרשו חייב ונהרג שאי אפשר שיעשה חרש בלא חבורה אלא יצאת טיפת דם בפנים באוזן ונתחרש:

7

When a person lets blood for his father, or if he was a doctor and amputated flesh or a limb, he is not liable. Even though he is not liable, the initial and preferred option is for him not to perform the operation. Nor should he remove a thorn from the flesh of his father or mother lest he cause a bruise.

When does the above apply? When there is another person there who is capable of performing these actions. If, however, there is no one else there capable of doing this but him and they are suffering, he may let blood or amputate according to the license that they grant him.

ז

המקיז דם לאביו או שהיה רופא וחתך לו בשר או אבר פטור אף על פי שהוא פטור לכתחילה לא יעשה או להוציא סלון מבשר אביו או אמו לא יוציא שמא יעשה חבורה בד"א כשיש שם אחר לעשות אבל אם אין שם מי שיעשה אלא הוא והרי הן מצטערין הרי זה מקיז וחותך כפי מה שירשהו לעשות:

8

What is the source which serves as a warning against striking one's father and one's mother? We have heard the punishment explicitly stated, the warning, however, is not stated explicitly. Since a person is warned not to strike any Jew, his father and mother are also included.

ח

אזהרה של מכה אביו מנין עונש שמענו אזהרה לא שמענו הואיל והוא מוזהר שלא להכות אדם מישראל הרי אביו ואמו בכלל:

9

A shituki is liable for cursing or striking his mother, but not his father. Although his mother is questioned and she says: "He is the son of so-and-so," he should not be executed by stoning or strangulation because of her testimony.

A person who is conceived through relations between a Jew and a maid-servant or a gentile woman, by contrast, is not liable for cursing or striking his father or his mother. Similarly, a convert - even if he was conceived outside the faith, but born within the faith - is not liable for cursing or striking his father.

ט

שתוקי חייב על אמו ואינו חייב על אביו אף על פי שנבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא אינו נסקל או נחנק על פיה אבל בנו מן השפחה ומן העכו"ם אינו חייב לא על אביו ולא על אמו וכן גר שהורתו שלא בקדושה אע"פ שלידתו בקדושה אינו חייב על מכת אביו וקללתו:

10

Just as such a person is not liable for cursing or striking his father, he is not liable for cursing or striking his mother. This is derived from Exodus 21:17: "One who curses his father and mother shall die." Implied is one who is liable for cursing his father is liable for cursing his mother. Since such a person is not liable for his father, he is not liable for his mother.

י

כשם שאינו חייב על אביו כך אינו חייב על אמו שנאמר ומקלל אביו ואמו את שהוא חייב על אביו חייב על אמו וזה שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו:

11

A convert is forbidden to curse or to strike his gentile father or to degrade him, so that people will not say: "They came from a more severe level of holiness to a lesser level of holiness, for this person degrades his father."66 Instead, he should offer him certain measures of honor.

A servant, by contrast, has no connection to his natural parents. His natural father is as if he was not his father with regard to all matters. This applies even if they were both freed.

יא

הגר אסור לקלל אביו העכו"ם ולהכותו ולא יבזהו כדי שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי זה מבזה אביו אלא נוהג בו מקצת כבוד אבל העבד אין לו ייחוס אלא הרי אביו כמי שאינו אביו לכל דבר אף על פי שנשתחררו:

12

When a person's father and mother are absolutely wicked and violate transgressions - even if they were sentenced to death and being taken to their execution - it is forbidden for a son to strike them or curse them. If he curses them or wounds them, however, he is not liable. If they repent, even if they are being taken to their execution, he is liable and is executed because of them.

To whom does the above apply? To the convicted person's son. If, however, an unrelated individual struck or cursed a person after he was sentenced to death, even though he repents, he is not liable, for that person will be executed. If, however, he embarrasses him, he is liable to pay a fine for embarrassing him.

יב

מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירות אפילו נגמר דינן להריגה והם יוצאים ליהרג אסור להכותן ולקללם ואם קלל או חבל בהן פטור ואם עשו תשובה הרי זה חייב ונהרג עליהן אע"פ שהרי הן יוצאין למיתה במה דברים אמורים בבנו אבל אחד שבא והכהו וקלל אחר שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה הרי זה פטור הואיל והוא הולך למיתה ואם ביישו חייב בקנס המבייש:

13

If a person's father or mother committed a transgression punishable by lashes and the son is a court attendant, he should not lash them. Similarly, if they were obligated to be placed under a ban of ostracism, he should not be the agent to apply this ban. Nor should he push them or degrade them while acting as the emissary of the court even though it is fit to do this to them and they have not repented.

יג

עבר אביו ואמו על עבירה שלוקין עליה והיה הוא חזן לפני הדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייב נידוי לא יהיה שליח לנדותם ולא ידחוף אותם ולא יבזה אותם בשליחות בית דין אע"פ שהן ראויין לכך ולא עשו תשובה:

14

A son should not serve as an agent to strike or curse his parents except if they entice others to worship idols. For concerning such a person, the Torah Deuteronomy 13:9 states: "Do not have pity and do not cover up for him."

יד

לכל אין הבן נעשה שליח להכותו ולקללו חוץ ממסית ומדיח שהרי אמרה תורה לא תחמול ולא תכסה עליו:

15

In any situation where a person is obligated to take an oath to his son, we always saw that he never obligated him to take an oath that involves a curse. Instead, he should have him take an oath that does not involve a curse.

We already explained, that when a father kills his son, none of the slain person's brothers becomes "the redeemer of the blood."

The Torah showed concern not only for striking or cursing one's parents, but also for shaming them. Anyone who shames his parents, even with words alone or merely with an insinuation, is cursed by the Almighty, as Deuteronomy 27:16 states: "Cursed be he who degrades his father and his mother." And Proverbs 30:17 states: "The eye that mocks a father and scorns the training of a mother, the ravens... will gouge it out." The court has the right to administer stripes for rebellious conduct because of this and to punish in the manner they see fit.

טו

מי שנתחייב שבועה לבנו כך ראינו בו תמיד שאינו משביעו בשבועת האלה שהרי זה בא לקללת אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה וכבר בארנו שהאב שהרג את בנו אין אחד מאחיו של נהרג נעשה גואל הדם ולא על הכאה ולא על הקללה בלבד הקפידה תורה אלא אף על הבזיון שכל המבזה אביו או אמו אפילו בדברים ואפילו ברמיזה הרי זה ארור מפי הגבורה שנאמר ארור מקלה אביו ואמו והרי הוא אומר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם וגו' ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו: