It is a positive commandment to separate one out of every ten kosher animals, which are born to a person each year. This mitzvah applies only to cattle and sheep, as Leviticus 27:32 states: "All the tithes of your cattle and sheep...."


מצות עשה להפריש אחד מעשרה מכל בהמות טהורות שיולדו לאדם בכל שנה ושנה ואין מצוה זו נוהגת אלא בבקר וצאן בלבד שנאמר וכל מעשר בקר וצאן וגו':


The tithing of animals applies with regard to ordinary animals, but not to consecrated ones. It applies in Eretz Yisrael and in the Diaspora, in the era that the Temple was standing and in the era when the Temple is not standing. Nevertheless, our Sages forbade tithing animals in the present era and ordained that they should be tithed only when the Temple is standing. This is a decree, lest the consecrated animal be eaten when it is unblemished and thus one will be violating a transgression punishable by karet: slaughtering consecrated animals outside the Temple Courtyard. If one transgressed and tithed in the present era, the animal is designated as a tithe offering and should be eaten after it contracts a disqualifying blemish.


מעשר בהמה נוהג בחולין אבל לא במוקדשין ונוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית אבל חכמים אסרו לעשר בהמה בזמן הזה ותקנו שאין מעשרין אלא בפני הבית גזירה שמא יאכלהו תמים ונמצא בא לידי איסור כרת שהוא שחיטת קדשים בחוץ ואם עבר ועשה בזמן הזה הרי זה מעשר ויאכל במומו:


All are obligated in the tithing of their animals: priests, Levites, and Israelites.


הכל חייבין במעשר בהמה כהנים לויים וישראלים:


The laws applying to a tithe offering of an animal are that it should be slaughtered in the Temple Courtyard and its blood cast in one heave towards the Altar's base. Its organs and fats are offered on the altar's pyre and the remainder of the meat is eaten by the owner in Jerusalem like other sacrifices of a lesser degree of sanctity. The priests do not receive any portion of it. Instead, it is given to its owner in its entirety, like the Paschal sacrifice.

If it was blemished, whether it became blemished after it was designated or it was blemished when it was set aside, it may be eaten in any place.


ודין מעשר בהמה שיהיה נשחט בעזרה וזורקין את דמו זריקה אחת כנגד היסוד ומקטירין אימוריו ושאר הבשר נאכל לבעלים בירושלים כשאר קדשים קלים ואין לכהנים בו כלום אלא כולו לבעלים כפסח ואם היה בעל מום בין שנפל בו מום בין שהפרישו בתחלה במומו הרי זה נאכל בכ"מ:


It is forbidden to sell an animal designated as a tithe offering when it is unblemished, for Leviticus 27:33 states with regard to it: "It shall not be redeemed." According to the Oral Tradition, the phrase "It shall not be redeemed" also implies a prohibition against selling it; it is neither redeemed, nor sold at all.

It appears to me that when one sells an animal designated as a tithe offering, the sale is of no consequence and the animal is not acquired by the purchaser. For this reason, the seller is not liable for lashes like one who sells property designated as a dedication offering to the priests, in which instance, the purchaser does not acquire it, or like one who sells a female captive, as will be explained in its place.


מעשר בהמה אסור למוכרו כשהוא תמים שנאמר בו לא יגאל מפי השמועה למדו שזה שנאמר לא יגאל אף איסור מכירה במשמע שאין נגאל ואינו נמכר כלל ויראה לי שהמוכר מעשר לא עשה כלום ולא קנה לוקח ולפיכך אינו לוקה כמוכר חרמי כהנים שלא קנה לוקח וכמוכר יפת תואר כמו שיתבאר במקומו:


According to Rabbinic Law, it is forbidden to sell an animal designated as a tithe offering when it is blemished and even when it is slaughtered. This is a decree, lest one sell such an animal when it is alive. For this reason, we may not weigh one portion against another, as is done when weighing portions of a firstborn animal, because it appears as if he is selling it.


מדברי סופרים שאסור למוכרו בעל מום ואפילו שחוט גזירה שמא ימכרנו חי לפיכך אין שוקלין מנה כנגד מנה במעשר כדרך ששוקלין בבכור מפני שהוא נראה כמוכר:


An animal designated as a tithe offering that belongs to orphans is permitted to be sold in an ordinary manner after being slaughtered when blemished. To prevent the orphans from suffering a loss, our Sages did not uphold their decree in this instance.


ומעשר בהמה של יתומים שנשחט במומו מותר למוכרו כדרכו מפני השבת אבידה ליתומים לא גזרו עליו:


When an animal designated as a tithe offering is slaughtered when blemished, it is permitted to sell its fats, sinews, hide, and bones. Only the sale of its meat was prohibited. If one included the price for its meat together with the price for its hide, fats, and sinews and sold everything in a collective price, the sale is permitted. If the price of the bones was high and he included the price of the meat in the price of the bones, it is permitted.


מעשר בהמה שנשחט במומו מותר למכור חלבו וגידיו ועורו ועצמותיו ולא אסרו למכור אלא בשרו בלבד ואם הבליע דמי הבשר בדמי העור והחלב והגידין ומכר הכל בהבלעה מותר ואם היו דמי העצמות יקרים והבליע דמי הבשר בדמי העצמות מותר:


Anyone's word is accepted with regard to the blemishes of animals designated as tithe offerings if he says: "This blemish came about on its own accord; it was not brought about intentionally." Even the statements of those individuals whose word is not accepted with regard to the blemishes of a firstborn animal are accepted with regard to an animal designated as a tithe offering. Moreover, a person may inspect the blemishes of his animals designated as tithe offerings and permit their slaughter if he is an expert. The rationale for these leniencies is that if a person desired, he could have blemished every animal in his flock and then tithed them. Thus from the outset, the tithed animal would be blemished.


הכל נאמנים על מומי מעשר לומר מום זה מאליו בא ולא נעשה לדעת ואפילו אלו שאינן נאמנים על הבכור נאמנים על המעשר ורואה אדם מומי מעשר שלו ומתירו אם היה מומחה שאם ירצה יטיל מום בכל עדרו ואחר כך יעשר ונמצא המעשר בעל מום מתחלתו:


When a person purchases lambs that were born this year or they were given to him as a present, he is not obligated to tithe them. The obligation applies only when the animals are born in his domain. Accordingly, if partners enter into a partnership with regard to animals: one brings 100 and the other brings 100 and they have them intermingle and own them jointly, these 200 are exempt from the requirement to tithe. The rationale is that each of the lambs is considered as having been sold. Similarly, if brothers inherit lambs in their first year of life from their father, they are exempt from the requirement to tithe.

The offspring born to the partners or the brothers after the partnership was established, by contrast, from their jointly owned animals are obligated to be tithed. Similarly, if a partnership was established with money or brothers purchased animals from the funds of the estate, the offspring born afterwards are obligated to be tithed, for they were born in their domain and they are considered as one person.

If the brothers and the partners divided their property after animals were born to them in their joint domain and then reestablished their partnership, the animals born previously are exempt from the requirement to tithe. The rationale is that when the assets of the partnership or the estate were divided, everything is considered as having been sold and animals that are sold are exempt. And when the partnership was reestablished, no new offspring was born to them afterwards. Even though they divided kids for kids and lambs for lambs, and even if they divided them by tens, they are all exempt from the tithes and considered as having been purchased.


הלוקח טלאים שנולדו בשנה זו או שנתנו לו במתנה הרי הם פטורים מן המעשר עד שיולדו ברשותו לפיכך השותפין שנשתתפו בבהמות והביא זה מאה טלאים וזה מאה טלאים וערבום ונשתתפו בהן הרי המאתים פטורים מן המעשר שכל טלה מהן כמכור וכן האחים שירשו טלאים מאביהם הרי הן פטורין מן המעשר אבל הנולדים להם בשותפות לאחר מכאן מאלו הבהמות בין לשותפין בין לאחים חייבין במעשר וכן אם היו שותפין במעות וקנו בהמות ממעות השותפות והאחים שקנו בהמות ממעות הירושה הרי הנולדים מהם לאחר מכאן חייבין במעשר שהרי ברשותן נולדו והרי הן כאיש אחד חלקו האחים והשותפין אחר שנולדו להן הבהמות ברשותן וחזרו ונשתתפו הרי אלו פטורין מן המעשר שבשעה שחלקו נעשו הכל לקוחין והלקוח פטור וכשחזרו ונשתתפו הרי נשתתפו בבהמות ועדיין לא ילדו להן ברשותן אחר שיתוף זה השני ואע"פ שחלקו גדיים כנגד גדיים וטלאים כנגד טלאים ועשרה כנגד עשרה הכל פטורין מן המעשר והרי הן כלקוחין:


When brothers and partners divided the financial assets of the partnership, but did not divide the animals, the animals are obligated to be tithed, for they are not considered as having been purchased yet. If, however, the animals of the partnership were divided even though the financial assets were not, the offspring are exempt.


האחין והשותפין שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה חייבין במעשר שעדיין לא נעשו הבהמות לקוחין אבל אם חלקו הבהמות אע"פ שעדיין לא חלקו הכספים הרי אלו פטורין:


When a person purchases ten unborn fetuses in their mother's womb,they all enter the corral for tithing, for they were born in his domain.


הלוקח עשרה עוברים במעי אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר שהרי ברשותו נולדו:


When a priest received ten newborn animals because of the return of property stolen from a convert, they are exempt from the tithes. The rationale is that the priestly presents are comparable to ordinary presents. And we already explainedthat when one gives a present, it is exempt from the tithes.


כהן שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר פטורים מן המעשר שמתנות כהונה מתנות הם וכבר ביארנו שהנותן מתנה פטור מן המעשר:


All the animals in one's herd are brought into the corral for tithing, whether they are unblemished or blemished, even those which are forbidden to be offered on the altar with the exception of hybrids, animals that are tereifah, born through Caesarian section, or "lacking in age." For all of these are exempt from the tithes.

Similarly, an animal whose mother died or was slaughtered when it was born should not be tithed. These concepts are part of the Oral Tradition.


הכל נכנסין לדיר להתעשר בין תמימים בין בעלי מומין וכל איסורי מזבח חוץ מן הכלאים והטריפה ויוצא דופן ומחוסר זמן שכל אלו פטורין מן המעשר וכן היתום שמתה אמו או נשחטה עם לידתו אינו מתעשר ודברים אלו מפי השמועה הם:


A purchaser is not exempt from the obligation to tithe unless he purchased the animals after they were fit to be tithed. Therefore one who purchases lambs in the seven days after their birth, is obligated to tithe them when the time comes.Since an animal that is "lacking in age" is not fit to be tithed, it is as if he purchased a fetus and it was born in his domain.


אין הלוקח פטור אלא אם כן נלקח אחר שנראה להתעשר לפיכך הלוקח טלאים בתוך שבעת ימי הלידה כשיגיע זמנם חייב לעשרן שכיון שאין מחוסר זמן ראוי להתעשר הרי זה כמי שלקח עוברים ונולדו ברשותו:


Whenever there is a doubt whether an animal is obligated to be tithed or exempt from being tithed, it is exempt from being tithed. Therefore when an orphaned lamb, a purchased one, or the like becomes intermingled with other lambs, they are all exempt from the tithes, because the status of each one of them is in doubt.


כל בהמה שהיא ספק אם בת מעשר היא או אינה בת מעשר הרי היא פטורה מן המעשר לפיכך טלאים שנתערב בהן יתום או לוקח וכיוצא בהן הרי כולן פטורין מן המעשר שכל אחד מהן ספק הוא: